בין מדיניות ההכלה לשחיקת ההרתעה: דילמת הגדר בעזה
אישורי הירי המוגבלים, ההגעה לגדר ותקריות המטענים הפכו את רצועת החיץ (פרימטר) הסמוכה לגדר הגבול עם עזה ואסורה לשהיית פלסטינים, מקו אדום לשטח הפקר. גם הבוקר חצו שני פלסטינים עם סכין ונעצרו. מדיניות האיפוק מנעה שפיכות דמים ואינתיפאדה שלישית, אך לעיתים היא מתורגמת אחרת בצד השני
בחטיבה הדרומית של אוגדת עזה החלו אתמול (ד') בבדיקת שני הדגלים שהניחו אתמול פלסטינים באזור דרום גדר המערכת ברצועה - במרחב שבין חאן יונס לקיבוץ נירים - כדי לקבוע אם היו ממולכדים. אלא שגם אם האפשרות השנייה תתברר כנכונה, הדבר הבטוח הוא שהתקרית הנוכחית מצטרפת לשורת אירועים שבהם פלסטינים נכנסים פעם אחר פעם לשטח האסור לשהייה מצידו העזתי של הגבול, מצליחים להגיע עד לגדר – ושבים ללא פגע מבלי שנתפסו. זה קרה גם הבוקר כשכוח צה"ל עצר שני חשודים עם שני קאטרים וסכין שחצו את הגדר מדרום רצועת עזה לשטח ישראל. הם נעצרו והועברו לחקירה.
עוד על ההיערכות לקראת אירועי המחאה של חמאס:
ישראל מזהירה את חברות האוטובוסים בעזה
מחווה ישראלית לעזה: הרחבת שטח הדיג
רק אתמול אירעו שתי תקריות נוספות דומות, כשבאחת מהן פלסטיני לא-חמוש נתפס ליד זיקים ומשטח הנדסי של צה"ל הוצת במעבר קרני שבצפון הרצועה. על פניו נראה שהן חמאס והן צה"ל פועלים ומקווים שההפגנות המתוכננות בסוף השבוע לא ייצאו משליטה, אך בפועל, ריבוי התקריות על הגבול מעלה את רמת הנפיצות ואת דריכות ומוכנות הכוחות בהתאם, כשהמטרה היא למנוע מאלפי פלסטינים להתקרב לגדר ולהישאר הרחק מהפרימטר (אזור החיץ).
אותו אזור חיץ, שרוחבו הוא 300-100 מטרים, אסור לנוכחות פלסטינים. כל הגעה לאזור היא בגדר ניסיון חדירה חבלני - והכוחות נדרשים להרחיקו חזרה מערבה לעומק הרצועה. בצידו הרחוק של הפרימטר העזתי פרוס קו העמדות של חמאס - שורת מוצבי בטחון שוטף שהוקמו על ידי ארגון הטרור השולט בעזה בשנה שאחרי מבצע צוק איתן, והפעילים החמושים שמאיישים אותם לסירוגין אמורים לאכוף את איסור ההתקרבות לגדר, ולמעשה את הכניסה לפרימטר.
הכוחות של חמאס עושים זאת, אך באופן חלקי: בחודשים האחרונים זיהו באוגדת עזה בימי שישי בבוקר נטישה של עמדות אלה, כמעין סימן מוסכם ומסר לתושבי עזה: מותר לכם לבוא ולהפגין על הגדר. מנגד, צה"ל מנסה לתבוע מחמאס את האחריות לאכיפת מניעת החצייה לפרימטר, בעיקר בשיח "אלים", אך בפועל, המציאות רחוקה מלהיות דיכוטומית: צה"ל לא יורה לעבר מרבית הפלסטינים שדורכים באזור הפרימטר ומתקרבים לגדר - ומנהל מדיניות של הבחנה.
כך למשל, מפגינים פלסטינים שמיידים אבנים על הגדר מהפרימטר יטופלו באופן שונה (למשל, באמצעים לפיזור הפגנות) מאשר נער פלסטיני שמגיע בגפו לגבול באמצע היום וחציית הגדר על ידו מתאפשרת הלכה למעשה על ידי הכוחות שקולטים ובודקים אותו בצד הישראלי עם הגעתו. לרוב, חוצים אלה מבקשים במכוון להיכלא בישראל.
לעומתם, פלסטינים שיגיעו לפרימטר באמצע הלילה ותנועתם תיחשב חשודה, יטופלו בגישה המחמירה שתכלול ירי אזהרה ומעבר מהיר לירי על מנת להרוג. כך היה לפני כחודש, כשכמה פלסטינים התקרבו לגדר וטנק של חטיבה 7 ירה לעברם ופגע בהם.
מבחינת צה"ל, השורה התחתונה באירועים אלה שמתרחשים על בסיס שבועי בגבול היא ברורה: כשהכוחות מזהים כל התקרבות של פלסטיני - שוהה בלתי חוקי, מחבל או מפר סדר - מכילים את האירוע, סוגרים את המרחב מולו וגם אם מתאפשרת חציה - היא נשלטת בתצפית ובאש בכל שלביה ולא מהווה איום בשום שלב על הכוחות או על תושבי עוטף עזה.
בכך הפרימטר אמור להיות כלי שכל מפקד גזרה היה שמח לקבל: מרחב קבוע ומוגדר שנותן זמן לכוחות להגיב, לפעול ולמנוע חדירה. אין הדבר קיים בגבולות אחרים כגון היישוב היהודי בחברון או בגבול לבנון, שם פלסטינים או לבנונים יכולים לעמוד כאוות נפשם, מרחק של סנטימטרים מהגדר או מקו ההפרדה, והטווח ביניהם לבין חקלאי מטולה או תושבי חברון היהודים הוא אפסי.
ברמת הגולן המצב דומה לזה שברצועת עזה, עם רצועת השטח המפורזת שמעניקה כמה דקות נוספות לכוחות "לקפוץ" לעבר רועה צאן סורי, או דמות חשודה אחרת שהתקרבה לגדר המכשול (שאינה מהווה את הגבול, אלא ממוקמת מערבית לו). כך או כך, באף אחת מהגזרות לא ממהרים לירות בדמויות שמגיעות או מתקרבות לגדר. ראייה לכך היא שמדובר לרוב בגורמים שאינם חמושים.
שטח הפרימטר לאורך גבול עזה הפך משבוע לשבוע בחודשים האחרונים ליותר המלצה מאשר קו אדום. מדיניות ההכלה והאיפוק הצה"לית, שכה מוכרת מיהודה ושומרון, הביאה לכך שלא פרצה אינתיפאדה שלישית בגל הטרור לפני שנה וחצי - ובכך נמנעה שפיכות דמים ודאית - קיימת גם מול אזור החיץ העזתי.
לכוון לקרסול ולהימנע מפגיעה קטלנית
סיור בגבול ביום שישי בתחילת החודש מול הפרות הסדר בסג'עיה העלה את התמונה הבאה: צלפים פרוסים על סוללת אדמה שמעל הגדר ומולם כמה עשרות מפרי סדר שמתקרבים מדי פעם לגדר ומיידים אבנים לכיוונה. ליד הצלפים עומד מפקד הגזרה, לרוב המג"ד או המח"ט המרחבי. הכוחות מבקשים ממנו אישור לירי מדויק על דמות ששוב ושוב מתקרבת לגדר. בתום בחינת המצב - לא ניתן אישור.
אישורים שכאלה ניתנים בימי שישי, אך במשורה ואף מעבר לכך: הצלפים מונחים לירות לעבר קרסולו של המסית המרכזי שאותו הם מזהים, כאמור באישור של קצין בכיר בגזרה, כדי לצמצם למינימום את הסיכוי לפגיעה קטלנית, זאת מאחר שפגיעה בעורק הראשי שברגלו, למשל, עלולה לפצוע אותו אנושות.
בעוד שכשמושגי השיח השתנו, הלוחמים גם מקפידים להפריד בין בגירים לנערים וילדים ולזהות את אחד מכלי הנשק העיקריים של חמאס בהפרות הסדר הללו: נכים, חלקם על כיסאות גלגלים, שניצבים במרכז מוקדי החיכוך - בתקווה שפגיעה בהם על ידי צה"ל תביא לתמונת הניצחון של חמאס על ישראל.
שיקול הדעת הזה ומדיניות ההכלה הוכיחו את עצמם על פניו גם בגבול עזה: בחודשים האחרונים הפגנות הגדר השבועיות שחמאס מעודד נמשכו, אך לא הוחרפו. לעיתים הגיעו כמה מאות למספר מוקדים לאורך הגבול, לפעמים רק כמה עשרות. רובו המכריע של הציבור העזתי נשאר בבית, מתוסכל מהמצוקה הכלכלית הגוברת. בחלק מהמקרים הפלסטינים דיווחו גם על הרוגים מירי צה"ל.
כמו ביהודה ושומרון, השאיפה בצה"ל היא לסיים את הטיפול בהפגנות הללו עם מינימום נפגעים בצד השני, כדי לא להתסיס את השטח או לגרום להלוויות שיולידו את מפגעי הגבול או המסיתים המרכזיים הבאים.
אלא שמדיניות זו, כפי שהוכיחו השבועות האחרונים, תורגמה גם אחרת, אמנם בהיקפים קטנים ובשל תקלות מבצעיות נקודתיות, אך בשורת התקריות שהסתיימו "רע" מבחינת הצבא הגיעו בשלושה מקרים שונים פלסטינים חמושים לגבול, חצו באין מפריע או פיגעו - ויצאו ללא פגע: מתקרית דגל מטען החבלה שבה נפצעו ארבעה לוחמים, דרך הצתת הכלי ההנדסי של צה"ל לאחר החדירה המתועדת של ארבעת הפלסטינים ביום שבת ושובם בריצה לרצועה ועד למחדל החדירה שלשום עד לקיבוץ צאלים של שלושה פלסטינים מרפיח מצוידים בסכינים וברימונים.
בתקריות אחרות שאירעו בחודשים האחרונים בגבול, ולא דווחו, הפלסטינים אף הגיעו לגבול וניסו לשרוף ולחבל באמצעי תצפית שצה"ל מפעיל במרחב הגדר ואף לגנוב חלק ממצלמות המעקב. מאירוע לאירוע נראה שההרתעה הצה"לית נשחקת בעצם אי אכיפת הפרימטר באופן מלא, הגם שהיגיון מבצעי עומד מאחורי מדיניות ההכלה הזו. מבחינת גורמי הפיקוד בשטח סביב הרצועה, עזה היא לא בילעין: תקרית חמורה במהלך הפרת סדר, כמו חצייה מוצלחת או מספר הרוגים פלסטינים, עלולה להסלים מהר לירי טילי נ"ט או מטחי רקטות וכעבור ימים בודדים להתפתח גם למלחמה.
כך או כך, באוגדת עזה נערכו לסוף השבוע הקרוב עם עיבוי המכשול ההנדסי, חידוד הנהלים ותרגולי הכוחות והצלפים שיעמדו בקו המגע בשישי הקרוב נגד חציות הגדר ההמוניות, אם יקרו.
אך התרחיש שאליו נערכים יותר ביתר שאת, בעיקר כוחות התגבור שיגיעו מחר ומחרתיים לגזרה מחטיבות גבעתי והנח"ל, הוא אחר: פיגוע משמעותי בחסות אותן הפרות סדר גדולות, באמצעות ירי מנגד לעבר הצד הישראלי, על ידי מקלע, צלף או טיל נ"ט. התרחיש הקיצוני יותר שנלקח בחשבון הוא ניצול הטיפול הצבאי במרחב הפרות הסדר בגדר להחדרת חוליית "נוכבא" של חמאס מנקודה אחרת לפיגוע גדול.
לפנייה לכתב/ת 
