בודדים בליל הסדר: "חשבתי שלא יהיה לי אכפת, אבל זה לא נכון"

עמרם בן ה-78 מחיפה לא מצפה הפעם לחג. אין לו משפחה, ולאחר שניסה בקדחתנות למצוא מקום שיארח אותו לליל הסדר, התייאש. "זו הרגשה איומה של בדידות מוחלטת", הוא מתאר. "זה מין ניכור כזה, כאילו גורלך נגזר. אני אשתדל לעבור את המשבר הזה, את החג הזה, בשקט".

עמרם סובל מבדידות בכל ימות השנה, אך בחג התחושות מתעצמות. בעוד בשנים שעברו הוזמן לליל הסדר במקומות ציבוריים, הפעם הוא מספר שכל גוף שאליו פנה מסר לו שהמקומות לפסח אזלו. "הייתי רוצה להתארח באיזה מקום קרוב ולנסות להעביר את החג כמו כולם", הוא אומר. "בחיי היום יום אני משתדל להשלים עם הבדידות, להיות עם עצמי. אני לא משועמם כי יש לי הרבה ספרות תנ"כית, אז אני מעביר את הזמן בקריאה. חוץ מזה יש לי הרבה מאוד מעקבים רפואיים ואני צריך לדאוג לצרכים של הבית. הבעיה בחג היא הנתונים הבסיסיים - אין לך משפחה ואתה לא יכול לחגוג כמו כולם".

העובדה שהוא נותר לבדו בחג, אומר עמרם, היא רק דוגמה לאופן שבו המדינה מתייחסת לאזרחיה הוותיקים. "בשנים האחרונות אנחנו מתדרדרים עמוק עמוק מבחינת הרקמה החברתית, והמדינה אשמה ברוב הדברים. לו הייתה רוצה, היא הייתה מכוונת את הדברים אחרת. הייתי מצפה מהמדינה שתהיה לה כתובת לכל מיני אנשים כמוני. אני 70 שנה בארץ, הייתי בצנחנים, נלחמתי בכל מלחמות ישראל. ואני היום עושה חשבון נפש. בשביל מי? בשביל מה? בשביל מדינה כזו? אנחנו כמו כלבים, זה פשע נוראי. כשהגענו לארץ היינו ילדים ששטפו להם את המוח על אהבת המדינה, ואהבנו את המדינה. היום אני שונא אותה".

עמרם הוא אחד מ-102 אלף הקשישים שמקבלים סיוע מ"הקרן לידידות" באספקת מזון חודשית, מימון תרופות, סיוע רפואי ומענקי חימום חורף בהשקעה כוללת של כ-79 מיליון שקלים בשנה. נשיא "הקרן לידידות" ומייסדה, הרב יחיאל אקשטיין, אומר: "הבדידות והיעדר פעילות חברתית הן מהמצוקות הקשות ביותר שעמן מתמודדים קשישים רבים בישראל. לעיתים הן קשות אף יותר ממאבק ההישרדות הכלכלי, המאפיין רבים בגיל הזקנה. חשוב לנו שזקני ישראל יהיו חלק מהשמחה הגדולה שמאפיינת את חג הפסח. עם ישראל חייב להתגייס למען דור ההורים שלנו, שבזכותו כולנו כאן".

גאולה ואליהו נרשמו לבית אבות: "שם תהיה לנו חברה"

סמדר סרגוסטי בת ה-62 חשבה שגם היא תיאלץ להעביר את החג לבדה. היא אלמנה מאז הייתה בת 44. היא גרה בחולון, וכבר השלימה עם כך שתישאר בביתה, עד ששמעה על המיזם של המשרד לשוויון חברתי, המשדך בין קשישים בודדים למשפחות כדי שאלה יארחו אותם בליל הסדר. בזכותו היא תחגוג גם השנה.

"מאז שבעלי נפטר ואני חליתי הדלת הזאת נסגרה ואני כל הזמן בוכה ושואלת למה זה קרה לי", היא מספרת. "יש שבתות שאני לבד ומרגישה גרוע מאוד. זו הפעם הראשונה שלא היה לי איפה לעשות את החג ובהתחלה חשבתי שלא יהיה אכפת לי, אבל זה לא נכון. ככל שמתקרב החג אני יודעת שאם הייתי לבד בבית זו הייתה הרגשה איומה, הרגשה של בדידות גדולה. אבל אלוהים שמע את התפילות שלי ואני מאוד שמחה על כך. אני אישה מסורתית והחג הזה מאוד חשוב לי".

סמדר תתארח אצל צעירה בת 27 בשם ענבל, שאיתה היא כבר שוחחה לקראת החג. "יש אנשים טובים בעולם", סמדר אומרת. "היא מקסימה ומדהימה. היא אמרה לי 'מאמי יש לנו 30 איש, את תהיי ה-31".

המיזם של המשרד לשוויון חברתי, שנקרא "השנה משאירים כיסא לא רק לאליהו!", פועל זו השנה השנייה. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל אמרה על כך: "גם השנה עושים סדר חברתי ומזמינים אזרחיות ואזרחים ותיקים להתארח בליל הסדר. אני קוראת לכל מי שיש ביכולתו לארח בליל הסדר להזמין אזרחיות ואזרחים ותיקים לארוחת החג. הערבות ההדדית היא מהותו של ליל הסדר, ובטוחני כי הציבור בישראל יתגייס בהמוניו".

"חייבים להתגייס למען דור ההורים שלנו". הרב יחיאל אקשטיין(צילום: יוסי צבקר)

לגאולה סימנטוב בת ה-72 ולבעלה אליהו בן ה-80 לא תמיד היה היכן להתארח בפסח, עד שלפני שש שנים הם מצאו פתרון בדמות המסגרות שמפעיל משרד העבודה והרווחה בבתי אבות ברחבי הארץ. "בשנים הקודמות הייתה לנו יכולת לארח בעצמנו, אבל עכשיו אני כבר לא יכולה לעמוד על הרגליים וקשה לנו", מספרת גאולה. "ודאי שהייתי מעדיפה לעשות את הסדר עם המשפחה, אבל לא תמיד זה מתאפשר, כי לפעמים הילדים מוזמנים או שהם בחו"ל, ואז אנחנו נופלים בין הכיסאות ומחפשים לאיפה ללכת. לכן אנחנו חוגגים את הפסח בבית האבות 'גן דוד' ברחובות, ונשארים שם למשך תשעה ימים, עד החג השני. יש שם אווירה חגיגית ויש לנו שם חברה".

יעקב החרדי התגייס ונותר לבד: "השלמתי עם זה"

משרד הרווחה מממן לכל קשיש בודד שהות של עד יומיים במהלך החג הראשון ועד שלושה ימים במהלך החג השני, הכוללות אירוח מלא, לינה, ארוחות חג ופעילויות חברתיות. כל מי שמעוניין להתארח מוזמן להתקשר מכל מכשיר טלפון למוקד 118 שמפעיל משרד העבודה והרווחה 24 שעות ביממה בכל ימות השנה, או לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר: "המטרה שלנו היא להבטיח שאף אזרח ותיק לא יישאר רעב או בודד בפסח, ואני קורא לכל האזרחים הוותיקים שחיים בגפם להירשם לפעילויות המשרד".

אוכלוסיית הקשישים היא אמנם מגזר שסובל מבדידות יותר מכל מגזר אחר, אך יש גם צעירים שאין להם היכן לחגוג את ליל הסדר, מסיבות שונות. אחד מהם הוא יעקב בן ה-22, חרדי שהתגייס לצה"ל למורת רוחם של בני משפחתו. המשפחה ניתקה עמו את הקשר. "ברור שלעשות חג עם המשפחה זו ההרגשה הכי טובה שיש", הוא אומר. "אבל זה לא פסח ראשון שאני לא עושה איתם. אתה מגיע לבית ומעירים לך, ועדיין לא מקבלים את הדרך שבחרת בחיים שלך. מבחינתם אתה סוג של חילוני. אז אין מה לעשות, אנחנו לא יודעים איך לסדר את זה, לא מנסים לתקן את העולם וזהו. זה ככה מאז שהתגייסתי וכבר השלמתי עם המצב הזה".

המעוניינים בהתנדבות ארוכת טווח או חד פעמית בהפגת בדידות ובסיוע לקשישים יכולים לפנות ל"קרן לידידות" באמצעות אתר האינטרנט שלה, דף הפייסבוק שלה או בטלפון למוקד הידידות 9779*.