זיכרונות מסוריה: משבר המים של איראן
האיראנים מודאגים מבצורת קשה, ומפגינים נגד השלטון שלא מטפל במשבר שמשפיע כמעט על כל המדינה. הפגנות דומות ב-2011 בסוריה הובילו למלחמת אזרחים, ולכן הנושא נחשב לרגיש במיוחד
מתחילת השנה התקיימו באיראן כמה הפגנות על משבר המים, והרשלנות של השלטון במשבר. הבצורת הקשה מדאיגה את האיראנים, וחלקם טוענים שהתפקוד הכושל של הרשויות הופך את המצב לקשה בהרבה.
היקף ההפגנות כרגע קטן יחסית, והן מרוכזות ביישובים מסביב לעיר איספהאן במרכז המדינה ובמחוז חוזסטאן במערב איראן. מחאת המים היא המשך לגל ההפגנות הגדול והחריג נגד המשטר בדצמבר ובינואר. לצד דרישות אחרות, בהפגנות קראו האיראנים לטפל במשבר המים.
"מה שנקרא 'בצורת' הוא בדרך כלל טיפול לקוי במים", אומר עיתונאי מקומי. "המחסור במים שיבש את ההכנסה של התושבים". החקלאים טוענים שהפוליטיקאים המקומיים מאפשרים לגזול מים מהאזור, ולהעביר אותם לאזורים אחרים תמורת שוחד.
בההפגנות ברחבי איראן בדצמבר וינואר הביע הציבור את זעמו על יוקר המחייה והשחיתות, אך באזורים כפריים עסקו ההפגנות בעיקר במשבר המים. לפחות 25 בני אדם נהרגו ולפי אחד מחברי הפרלמנט עד 3,700 איש נעצרו - באתגר הגדול ביותר שהיה לממשלה החדשה של חסן רוחאני שנבחר לכהונה נוספת בשנה שעברה.
בסוריה הייתה הבצורת אחת הסיבות להפגנות נגד הממשלה ב-2011, שהובילו למלחמת אזרחים. זו הסיבה שהיחס לנושא באיראן רגיש במיוחד. לפי ארגונים מטאורולוגיים כמעט 97% מתושבי הרפובליקה האיסלאמית חווים בצורה מסוימת את השפעות הבצורת. ארגוני זכויות אדם אומרים שהבצורת גורמת להרבה תושבים לעזוב את בתיהם.
"עיירות וכפרים באזור איספהאן נפגעו קשה כל כך מהבצורת ומהסטת המים שהן התרוקנו ואנשים שחיו באזור עזבו", אומר האדי גאמי, ראש המרכז לזכויות אדם באיראן. "אף אחד לא שם לב אליהם. ואנשים שקרובים לרוחאני אמרו לי שהממשלה בכלל לא יודעת שהמצב הזה קיים ושיש כל כך הרבה תלונות".
בתשדיר בטלוויזיה הממלכתית שקורא לאיראנים לחסוך מים יושב גבר על כיסא באמצע המדבר. "הבצורת קרובה בהרבה ממה שחשבת", מודיע התשדיר. דו"ח של האו"ם בשנה שעברה קבע שבאיראן "המחסור במים אקוטי. הפרנסה החקלאית כבר לא מספיקה. מספר האפשרויות קטן והרבה אנשים עזבו, ובחרו בעתיד לא ידוע כמהגרי עבודה".
בגל ההפגנות בתחילת ינואר המחאה ממערב לאיספהאן הפכה אלימה, וכוחות הביטחון פתחו באש לעבר המפגינים. לפחות חמישה נהרגו. אחד מהם היה חקלאי. בתחילת המהומות השליכו המפגינים בקבוקי תבערה על תחנת משטרה – באחת התקריות האלימות ביותר במהלך ההפגנות ברחבי המדינה. עיתונאי מקומי אמר שתקיפת התחנה הייתה טעות, אך שהטיפול הלקוי במים גרם לחקלאים לאבד את פרנסתם.
חסן קמרן, חבר פרלמנט מאיספהאן, העביר ביקורת על שר האנרגיה רזה ארדקניאן והאשים אותו שלא יישם כראוי את חוק הפצת המים. "כוחות הביטחון והמודיעין לא צריכים לחקור את החקלאים שלנו. זכויות המים מגיעות להם", אמר בפרלמנט. בתחילת מרס הקים שר האנרגיה ועדה לטיפול במשבר בהשתתפות ארבעה שרים.
מאז המחאות בינואר אמר הנשיא רוחאני שוב ושוב שהממשלה תעשה כל שביכולתה כדי לטפל בתלונות. אך לנושאים סביבתיים כמו בצורת אין פתרונות קסם. "יש תלונות מקומיות אבל הפתרונות הם של הממשלה הלאומית", אמרה טארה ספרי פאר, חוקרת איראן ב- Human Rights Watch.
כוחות הביטחון האיראניים מודעים לפוטנציאל של משבר המים לגרום לחוסר יציבות. יחיא רחים ספאבי, בכיר במשמרות המהפכה, אמר בסוף פברואר שלמים יש תפקיד חשוב בשמירה על הביטחון הלאומי, והאזורי, של הרפובליקה האיסלאמית.
לאור משבר המים איראן בוחנת מקרוב פעילים סביבתיים. בסוף ינואר נעצר קאבוס סייד אמאמי, שעומד בראש ארגון סביבתי, עם עוד שישה פעילים אחרים. שבועיים אחר כך הוא שם קץ לחייו בכלא – אחרי שלפי הדיווחים הודה שריגל לטובת ישראל וארה"ב. משפחתו הכחישה את הטענה. הטלוויזיה הממלכתית דיווחה מאוחר יותר שהוא וחבריו סיפרו לאויבותיה של איראן שהמדינה כבר לא יכולה לתחזק את ענף החקלאות בגלל המחסור במים והצורך לייבא אוכל.
בסוף פברואר עוד שלושה פעילים נעצרו, ולפני שלושה שבועות איראן אסרה על רעייתו של סייד אמאמי לצאת מהמדינה. סאעד ליילז, פרשן פוליטי, אמר שדעת הקהל בנושאים סביבתיים הפכה רגישה מאוד. "לכן הממשלה רואה בארגונים ובמוסדות שעוסקים בנושאים סביבתיים בעיתיים", הוא מסביר.
לפנייה לכתב/ת 
