בעזה קוראים לנקמה, חשש בצה"ל מפיגועי צליפה

יום הפתיחה של "צעדת השיבה" הסתיים ב-16 הרוגים ובכינוס של מועצת הביטחון - אבל מדובר רק בתחילת המאבק שמתכנן חמאס. הקמפיין בגבול רצועת עזה עתיד להימשך כחודש וחצי, עד "יום הנכבה" ב-15 במאי, היום שבו אמורה שגרירות ארצות הברית לעבור לירושלים - אז צפויה המחאה להגיע לשיא. במהלך ההלוויות בעזה, שנערכו אתמול (שבת), צעדו המוחים עם דגלי פלסטין וקראו "נקמה".

לפי הערכות בצבא, הפרות הסדר בגבול יימשכו גם בימים הקרובים בקצבים משתנים וכך גם הניסיונות לבצע פיגועים בחסותן. אחת האפשרויות היא החרפה בטחונית מצד חמאס שיאפשר ירי רקטות לעבר ישראל או ישחרר את הרסן עוד יותר בפיגועי שטח במתווה של צליפה, מטעני חבלה וירי נ"ט לעבר כוחות צה"ל.

אמצעי הלחימה שאותרו אצל הפלסטינים שנורו למוות על ידי צה"ל(צילום: דובר צה"ל)

רובה שנמצא אצל מחבל פלסטיני שנורה למוות(צילום: דובר צה"ל)

גבול עזה, אתמול(צילום: AFP)

לחצו להגדלה: המחבלים שנהרגו בצפון רצועת עזה ביום הראשון לצעדת השיבה, לפי צה"ל

עימותים מעטים ביום השני של המחאה(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

(צילום: AP)

30 אלף מחו שלשום(צילום: רויטרס)

הכוננות הגבוהה של כוחות צה"ל באוגדת עזה עם כוחות התגבור תימשך לכל הפחות בשבוע הקרוב, וייתכן שעד ליום העצמאות. בצה"ל העניקו אמש גיבוי ללוחמים שירו שלשום לעבר עשרות מפרי סדר פלסטינים והרגו 16 מהם. לפי צה"ל ושב"כ לפחות עשרה מהם הם פעילי טרור מובהקים וחלקם שייכים לחמאס.

עם זאת, ולאור תקדימי העבר, לא מן הנמנע שממצאי תחקירי תקריות האירועים משלשום שיימשכו בשבוע הקרוב - לצד עדויות מצולמות שיגיעו מעזה - עשויים להוביל לפתיחת חקירת מצ"ח לגבי חלק מהאירועים. חקירות מבצעיות מסוג אלה לא זכו להתנגדות עקרונית או לביקורת מצד מפקדי כוחות בגזרת עזה, בעיקר בשל חשיבותן ככלי בדיקה נוסף פנימי לגבי התנהלות הכוחות. בנוסף, מדובר בכלי לקבלת לגיטמציה בזירה הבינלאומית, כזה המעיד כי צה"ל לא חושש מחקירה פלילית של אירועים שנויים במחלוקת.

אתמול העימותים היו בעצימות נמוכה בהרבה והסתיימו ב-25 פצועים פלסטינים, במצב קל עד בינוני. לעומת זאת, ביום שישי נפצעו מאות פלסטינים, פרט ל-16 שנהרגו. בבית החולים שיפא אמרו כי טופלו בו 284 פצועים באותו היום, רובם מפגיעות ירי. דובר בית החולים טען כי 70 מהפצועים בני 11 עד 18 היו נערות. גם בימים הקרובים צפויים להימשך העימותים על הגדר במינון נמוך יותר בימות השבוע ולהתגבר בימי שישי אחרי תפילות הצהריים. בכל מקרה, בתקופה הקרובה ההערכה היא שכמות המפגינים לא תתקרב ל-30 האלף שמחו ביום שישי האחרון.

צלפים בגבול. הכוננות הגבוהה תימשך(צילום: רויטרס)

(צילום: שאול גולן)

המחאה ב"יום האדמה"(צילום: AFP)

בששת מחנות האוהלים שהוקמו בגבול הרצועה צפויים להתקיים פעילויות ואירועים שונים הקשורים לשיבת הפליטים ולמדיניות של הממשל האמריקני הנוכחי, שאותו הציבור הפלסטיני מחשיב כעוין. מחנות האוהלים יאוכלסו גם בלילות בידי קבוצות שונות שיתחלפו אחת לכמה ימים.

"יום האדמה" הוא כאמור רק יריית הפתיחה של כמה תאריכים נפיצים: "יום האסיר", יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, "יום הנכבה" שיצוין במקביל לטקס פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים, תחילת חודש הרמדאן שיחל באותו יום ולסיום יום הנכסה בתחילת חודש יוני.

אחד מהפלסטינים שנהרגו שלשום בגבול הרצועה הוא באדר סבאח, בן 20. בצה"ל לא מנו אותו ברשימת עשרת פעילי הטרור שנורו למוות. אחיו מוחמד (30) סיפר ל"גרדיאן" מסוכת האבלים בביתו בבית להיה כי ראה את באדר נורה בראשו: "הוא אמר - 'אני משועמם, נמאס לי מהחיים האלה'. הוא ביקש סיגריה, שאף שתי שאיפות ואז פגע בו כדור בראשו. נשאתי אותו לאמבולנס, הוא מת".

מוחמד הגיע מוקדם בבוקר להפגנות וזיהה בהמשך את באדר, כשהוא לדבריו במרחק 300 מטר מאזור הפרימטר (החיץ שבין הרצועה לגדר המערכת). לדבריו, השניים עמדו בין קבוצת המוחים שהשליכו אבנים לעבר כוחות צה"ל, לבין המפגינים מאחור - שם התאספו אלפי נשים, גברים וילדים. "לא עשיתי כלום, הוא עמד ממש לידי", טעו מוחמד.

"הגעתי לשם בעצמי עם נכדיי, לא ידעתי שתהיה אלימות", אמר פאייק, אביו בן ה-62 של באדר. "רציתי להראות לילדיי את האדמות שנלקחו מאיתנו. מחינו בדרכי שלום, אבל זה התגלגל לאלימות. אין עתיד לנוער, העתיד נהרס. הם רק רוצים חיים טובים יותר. אבל למרבה הצער אין חיים טובים יותר לאנשים מתים".