רואנדה: לא יודעים מה זאת "הקרן החדשה"
סגן שרת החוץ של המדינה האפריקנית הכחיש את מעורבות הקרן בביטול הסכם קליטת מבקשי המקלט מישראל: "מופתע מההנחה שארגון זר יכול להצליח להפעיל לחץ על רואנדה"
סגן שרת החוץ של רואנדה, אוליבר נדוהונגיריה, התייחס אמש (ד') להאשמות ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הקרן החדשה לישראל סיכלה את ההסכם לקליטת מבקשי המקלט שיגורשו מישראל. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו כתב נדוהונגיריה: "אני מופתע מאוד מההצהרה הזאת. ההפתעה שלי נובעת פחות מכך שרואנדה אפילו לא יודעת מה זו 'הקרן החדשה לישראל', אלא יותר מההנחה שארגון זר יכול להצליח להפעיל לחץ על ממשלה ריבונית בשם רואנדה".
שלשום האשים נתניהו את הקרן החדשה בכך שהיא גרמה לרואנדה לבטל את ההסכם לקליטת מסתננים ומבקשי מקלט מישראל. "הגורם המרכזי שהפעיל לחץ אירופי על ממשלת רואנדה לסגת מההסכם להוצאת המסתננים מישראל, זוהי הקרן החדשה לישראל", כתב נתניהו והוסיף: "הקרן החדשה היא ארגון זר שמקבל מימון מממשלות זרות ומגורמים עוינים לישראל, כמו הקרנות של ג׳ורג׳ סורוס".
ראש הממשלה הנחה את יו"ר הקואליציה דוד אמסלם להוביל את המהלך להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על פעילות הקרן החדשה לישראל. לדברי נתניהו, "הקרן מסכנת את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
בקרן החדשה אמרו כי הם שוקלים להגיש תביעת דיבה נגד נתניהו. מנכ"ל הקרן, מיקי גיצין, אמר: "אנחנו חד-משמעית חוששים כעת וקוראים לכל מי שמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חשובה לו להתייצב לימיננו. גם אם הוא מסכים איתנו וגם אם לא. מי שלא מבין שהיום זה אנחנו ומחר זה הוא - לא מבין מה קורה פה בשנה האחרונה".
יממה של הכרזה על הסכם וביטול
תקיפת הקרן החדשה התבצעה לאחר יממה שבה הודיע ראש הממשלה על הסכם שנחתם עם האו"ם להוצאת מהגרים למדינות מערביות, השעייה של ההסכם בעקבות הביקורת הציבורית מצד גורמי ימין, ולאחר שזו התגברה גם הודעה רשמית על ביטול ההסכם עם האו"ם.
ביום שני אחר הצהריים הכריז נתניהו על הסכם שנחתם עם נציבות האום לפליטים שלפיו תפעל הנציבות, באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות שונות, ליציאה מישראל של לכל הפחות 16,250 מהגרים, ואילו ישראל תסדיר את מעמדם של אוכלוסיות מוגנות שמרביתן ממילא היו נשארות בישראל.
כמו כן, תוקם מינהלת מיוחדת שתעסוק בתוכנית לשיקום דרום תל אביב. בראש המינהלת יעמוד אביגדור יצחקי וישולבו בה גם נציגי עיריית תל אביב-יפו ונציגי השכונות. בנוסף, במסגרת ההבנות סוכם על ריכוז מאמץ לעודד פריסה גיאוגרפית מאוזנת יותר של האוכלוסיות שיישארו בישראל, תוך הכוונה תעסוקתית, הכשרה מקצועית, התאמת מקומות עבודה וכו'.
כמה שעות אחר כך, ולאחר שההסכם זכה לביקורת רבה בקרב הציבור ובקרב הימין, הודיע נתניהו על השעיית ההסכם. "אני קשוב אליכם, ובראש ובראשונה לתושבי דרום תל אביב. לכן החלטתי להיפגש יחד עם שר הפנים אריה דרעי עם נציגי התושבים מחר בבוקר. בינתיים אני משעה את יישום ההסכם, ולאחר שאפגש עם הנציגים אביא את ההסכם לבחינה מחודשת". כך הסביר נתניהו בפייסבוק את המהלך, לאחר ששעתיים קודם לכן פרסם סרטון שבו הבהיר: "נוציא את המסתננים מדרום תל אביב, נביא אותם למושבים, לקיבוצים, ליישובים החזקים, כדי שהנטל לא יפול על שכונות המצוקה".
למחרת הודיע נתניהו באופן רשמי על ביטול ההסכם. בפתח פגישתו עם נציגי דרום תל אביב אמר נתניהו: "שמעתי בקשב רב הערות רבות על ההסכם. בעקבות זאת, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם".
לדברי נתניהו: "מדי שנה אני מקבל אלפי החלטות שמיטיבות עם מדינת ישראל ועם אזרחי ישראל. מעת לעת מתקבלת החלטה שיש צורך לשקול אותה מחדש. ביממה האחרונה קיימתי התייעצויות רבות עם שר הפנים אריה דרעי, עם גורמי מקצוע ועם נציגים של תושבי דרום תל אביב. למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים. במקביל נמשיך לחפש פתרונות נוספים".
משתחררים מהמתקן וחוזרים לדרום ת"א
בתוך כך, אמש שוחררו 58 מבקשי מקלט ממתקן הכליאה סהרונים שבנגב. זאת בעקבות קריסת הסכם הגירוש עם רואנדה. מדובר במבקשי מקלט שהוצעה להם "עזיבה מרצון" לרואנדה והם סירבו לכך. כמו כן, ל-212 מתוך 270 מבקשי המקלט המוחזקים במתקן הוצעה האפשרות לעזוב לאוגנדה והם סירבו. מכיוון שהאפשרות של גירוש לאוגנדה עדיין קיימת - ניתן להשאירם במתקן.
על המשוחררים נאסר להתגורר או לעבוד בשבע ערים שבהן קיים הריכוז הגבוה ביותר של מבקשי מקלט - ובראשן תל אביב. עם זאת, מיד לאחר שחרורם הבהירו כי אין בכוונתם להיענות להנחייה זו, וחלקם אמרו שהם עושים את דרכם בחזרה לדרום תל אביב, שבה רובם התגוררו בטרם נכלאו.
"אני הולך לתל אביב, אחפש שם עבודה", אמר מהאו טקאה, מבקש מקלט ששוחרר והבהיר כי אינו חושש שייעצר שוב בשל הפרת האיסור שהוטל עליו. חברו, מוסא ברהה, הוסיף כי לא נאמר לו ולחבריו דבר וכי אינו יודע מה יעשה אחרי שיגיע לעיר. בנוסף לתל אביב, נאסר על משוחררי מתקן סהרונים להתגורר או לעבוד בבני ברק, פתח תקווה, ירושלים, אילת, נתניה ואשדוד.
מוקדם יותר אתמול הגישה המדינה תשובה לבג"ץ בנושא מבקשי המקלט, והודיעה כי שליח ישראלי מיוחד יצא בבוקר לאחת המדינות שעמן נחתם הסכם הרחקה, ככל הנראה אוגנדה, והוא צפוי למסור תשובה בנושא הגירוש והאם ההסכם עמה עדיין בתוקף.
למעשה, המדינה ציינה בתגובתה לבג"ץ כי השליח מטעמה יצא למדינה השלישית כדי לבדוק אם אפשר לגרש אליה בכפייה מבקשי מקלט בהתאם להסכם שנחתם עמה אחרי קריסת ההסכם הראשון. בהתאם לעדכון של השליח יוחלט מה לעשות עם מבקשי המקלט שכלואים בסהרונים.
לפנייה לכתב/ת 
