שיקם את הונדורס, הואשם בזיופים. זה הנשיא שידליק משואה
חואן אורלנדו הרננדס, שההחלטה כי ידליק משואה ביום העצמאות תאפשר לנתניהו להשתתף בטקס, החל את דרכו הדיפלומטית בקורס בירושלים וטיפס עד לתפקיד הנשיא בארצו. בהנהגתו חדלה הונדורס הענייה להיות "בירת הרצח העולמית" וכלכלתה צמחה, אך השחיתות הוסיפה להשתולל, זכויות אדם הופרו - ויש חשד שהבחירות מול נסראללה זויפו
כשחואן אורלנדו הרננדס עבר ב-1992 חצי עולם והגיע לישראל כבחור בן 24 כדי להשתתף בקורס של משרד החוץ בירושלים, איש לא יכול היה לשער איזה תפקיד נכון לו בתולדות ארצו הענייה, הונדורס, ובוודאי שלא איזה תפקיד יישמר לו שלושה עשורים אחר כך בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ביום העצמאות הקרוב יהיה הרננדס, נשיא הונדורס בחמש השנים האחרונות, לראש המדינה הזרה הראשון שמדליק משואה בטקס המרכזי בירושלים – וישמש, כפי שרואים זאת מבקריו של ראש הממשלה, כקרש ההצלה שיאפשר לבנימין נתניהו להגיע לטקס ואולי אף לנאום בו.
את טקס הדלקת המשואות השנה, נזכיר, מלווה ויכוח בין שרת התרבות מירי רגב לבין יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. רגב מתעקשת שראש הממשלה נתניהו ישתתף בטקס ואף ינאם, ואילו אדלשטיין מתנגד לכך משום שטקס הדלקת המשואות מופקד באופן מסורתי בידי הכנסת והעומד בראשה – ואמור להיות חף מפוליטיקה. בדרך כלל נוכחותו של נשיא מדינה זרה בטקס ממלכתי רשמי מחייבת גם את נוכחות ראש הממשלה, ולכן ההערכה היא שבשל הגעת הרננדס לטקס – גם נתניהו ישתתף בו.
להרננדס היסטוריה ארוכה של קשר חם לישראל. בשנת 1992 השלים קורס הכשרה של המרכז לסיוע ולשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ (מש"ב), מרכז שנוסד כזרוע הסיוע הרשמית של ישראל והעביר במרוצת השנים השתלמויות לכ-300 אלף איש מכ-140 מדינות מתפתחות. ההשתלמויות עסקו בתחומים שבהם מצטיינת ישראל כגון חקלאות, חינוך ורפואה. בהודעה על כך שהרננדס ידליק משואה יחד עם נציגת מש"ב הדגישה שרת התרבות רגב כי הרננדס הוא בוגר מש"ב הראשון שנבחר לראש מדינה.
ב-2015 אמר הרננדס במהלך ביקור בירושלים כי כל עוד הוא מכהן כנשיא הונדורס – ארצו תתייצב לימינה של ישראל. בדצמבר האחרון, תחת הנהגתו, הייתה הונדורס אחת משבע המדינות היחידות שהצביעו באו"ם בעד החלטת ארה"ב להעביר את השגרירות שלה בישראל לירושלים. השנים האחרונות היו שנות פריחה ביחסים בין ישראל להונדורס, ובין המדינות יש הסכמי שיתוף פעולה בתחומים כגון ביטחון, מים וחקלאות.
צמח מבית עם 16 אחים ואחיות
הונדורס שוכנת במרכז אמריקה. היא גובלת בגואטמלה, באל-סלבדור ובניקרגואה, ובירתה היא טגוסיגלפה. בעבר הייתה חלק מהאימפריה הספרדית, ולעצמאות יצאה ב-1821. חיים בה קצת יותר מ-9.1 מיליון בני אדם, ו-87% מהם נוצרים: 46% קתולים ו-41% פרוטסטנטים.
אף שהונדורס עשירה במשאבי טבע כגון מינרלים, קפה, פירות טרופיים וקני סוכר, היא אחת המדינות העניות ביותר בחצי הכדור המערבי, ויותר ממחצית האוכלוסייה בה חיה בעוני. במדד הפיתוח האנושי היא מדורגת רק במקום ה-130 מתוך 188, כלומר בקבוצת המדינות שמידת הפיתוח בהן נחשבת בינונית. לשם השוואה, ישראל מדורגת במקום ה-19. בהצבעה על הקמת מדינת ישראל באו"ם ב-1947, אגב, לא התייצבה הונדורס לצד ישראל – אלא החליטה להימנע.
הונדורס נחשבת לאחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם, ובמשך שנים היא כונתה "בירת הרצח העולמית". בשנת 2011 עמד שיעור הנרצחים בה על 85.5 איש לכל 100,000 בני אדם, נתון שהציב אותה במקום הראשון במדד הרציחות העולמי. בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של הרננדס, פחת מספר הנרצחים בהדרגה, ובתחילת השנה דיווחה הממשלה המקומית כי הוא ירד עד ל-42.8 רציחות לכל 100,000 איש. מקור עיקרי לאלימות בהונדורס במשך השנים היה פעילותן של כנופיות הסמים, בכלל זה בשיתוף עם קרטלי סמים ממקסיקו, אך מלחמתה של הונדורס בכנופיות הללו נושאת לאחרונה פירות.
הרננדס נולד ב-1968, והיה הילד ה-15 מתוך 17 שהביאו לעולם הוריו. בבגרותו נעשה לאיש עסקים ועבד בעסקי הקפה ובתעשיית הרדיו והטלוויזיה. הוא גם היה בעלים של כמה מלונות. לפוליטיקה נכנס ב-2001, וב-2013 נבחר לראשונה לכהונה בת ארבע שנים כנשיא הונדורס. ב-2016 התיר לו בית המשפט העליון להתמודד על כהונה נוספת, ואשתקד אכן היה הרננדס לנשיא הראשון בהונדורס המתמודד על כהונה שנייה ברציפות. בימי נשיאותו הופנו כלפיו רבות מהטענות בנוגע לשחיתות הכרונית הפושה בהונדורס, בכלל זה חוזים מפוקפקים שאישר הקונגרס כשהרננדס היה נשיאו וכשבראש ועדת הכספים של מפלגתו ישבה אחותו.
שערוריית בחירות ו-30 הרוגים
בעשור האחרון התמודדה הונדורס גם עם טלטלות פוליטיות גדולות, ובמהלכן התבסס כוחו של הרננדס. ב-2009 התחוללה הפיכה שבה הדיח צבא הונדורס בהוראת בית המשפט העליון את הנשיא מנואלה סלאיה, בעקבות כוונתו של סלאיה לערוך משאל עם שיקדם שינויים בחוקה. סלאיה נשלח לגלות בקוסטה ריקה.
בסוף השנה שעברה חוותה המדינה מערכת בחירות סוערת, שבסופה הוכרז הרננדס כמנצח – בצל טענות עיקשות של האופוזיציה לזיופים ולשחיתות. לדברי האופוזיציה הניצחון נגזל שלא כדין ממנהיג גוש המרכז-שמאל סלבדור נסראללה, בעל בריתו של הנשיא המודח סלאיה. בשעות שאחרי סגירת הקלפיות נראה כי נסראללה הוא הצועד לניצחון בבחירות, אולם אז נעצרה לפתע הספירה ליממה וחצי, ואחרי שחודשה היא נעצרה שוב – לכאורה בגלל תקלת מחשבים. כשהיא התחדשה בשנית החלו הקולות לזרום לכיוונו של הרננדס ולבסוף הוכרז ניצחונו.
למרות הדאגה מהאופן שבו התנהלו הבחירות התייצבו ארה"ב, קנדה ומקסיקו לצדו של הרננדס והביעו תמיכה בו. ארגון מדינות אמריקה לעומת זאת טען כי נרשמו אי-סדרים משמעותיים בבחירות וקרא לערוך בחירות חדשות. בעקבות התערבותה של ארה"ב הביע נסראללה פסימיות בנוגע לאפשרות שיצנח, וטען כי בית המשפט העליון וועדת הבחירות תומכים בהרננדס.
על רקע הטענות לזיופים פרצו הפגנות מחאה, ובהן נהרגו יותר מ-30 בני אדם. בנאום ההשבעה שלו בינואר קרא הרננדס לאחדות ואמר: "כשהבית מפולג ומסוכסך – הוא אינו יכול לעמוד על תלו. אני מבטיח להנהיג תהליך פיוס בקרב תושבי הונדורס כולם".
בשנות כהונתו מתחו ארגוני זכויות אדם ביקורת קשה על הרננדס בשל האופן שבו הוא נלחם בכנופיות המשתוללות ברחובות. המשקיעים לעומת זאת שיבחו אותו על האופן שבו הפחית את הגירעון של הונדורס במהלך כהונתו הראשונה והגדיל את הצמיחה הכלכלית שלה.
לפנייה לכתב/ת 
