"נבוא, נירה, נחזור'": 45 שנים למבצע "אביב נעורים"
באפריל 1973 פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל על בירת לבנון, החריבו מפקדות מחבלים וחיסלו את סגנו של ערפאת - במבצע שנחשב לאחד הנועזים בתולדות צה"ל. אהוד ברק, לשעבר מפקד הסיירת, סיפר בריאיון ל-ynet: "כשאמרתי לדדו איך נבצע את זה - ראיתי אור על פניו"
"אמרתי לדדו: 'נגיע 14-15 איש ב-2-3 מכוניות ונתחלק לחוליות; כל חוליה תיקח את אחת המטרות. נישאר עם חוליה אחת למטה - וזהו. נבוא, נירה ונחזור'. ראיתי אור על פניו". היום (ב'), לפני 45 שנים, בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973, יצאו כוחות של סיירת מטכ"ל, צנחנים ושייטת 13 כדי לתקוף כמה יעדים של אש"ף והחזית העממית בביירות ובצידון שבלבנון - במבצע שזכה לשם "אביב נעורים" - ובמסגרתו נהרגו שלושה בכירי אש"ף בדירות מסתור. שני לוחמי צה"ל - אבידע שור וחגי מעיין - נהרגו במבצע.
בהגדרת המבצע נרשמו שבעה יעדים שחולקו לארבע משימות. העיקרית שבהן - חיסול שלושה מראשי ארגון אש"ף: מוחמד יוסוף אל נג'אר, ממתכנני רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן וסגנו הבלתי רשמי של יאסר ערפאת; כמאל בוטרוס נאצר, דובר הארגון; וכמאל עדואן, ממפקדי ארגון "ספטמבר השחור" ומרכז פעולות הטרור בתחומי ישראל.
בריאיון לאולפן ynet סיפר אהוד ברק, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל באותו מבצע, על הלילה הדרמטי שבו אף התחפש לאישה יחד עם אלוף (מיל') עמירם לוין: "הייתי אז בן 31, מפקד צעיר של סיירת מטכ"ל, לקראת סיום התפקיד, והנושא כולו עלה כתוצאה מרצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. גולדה מאיר, שהייתה אז ראש הממשלה, הכריזה על מבצע מיידי שבו היא הנחתה לפגוע בכל מי שהיה מעורב במישרין או בעקיפין בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח - ולעבור למדיניות של סיכול פעיל ומונע של טרור".
לדברי ברק, "המוסד היה אחראי למבצע וטיפל בעיקריו. אנחנו (סיירת מטכ"ל) קיבלנו נתח פעולה אחד שהיה קשור בשלושה פעילים של אש"ף. "הייתי בחופשה באילת והוזעקתי למטכ"ל. כשהגעתי, דדו (הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר ז"ל - א.ל וא.ט) כבר ישב לשולחן, כשסביבו חלק מהקצונה הבכירה. הוא שאל אותי אם אני מכיר את תצלום האוויר שהיה על השולחן. עניתי בחיוב. הוא שאל: 'אתם יכולים לבצע את זה? אמרתי שאני חושב שכן".
ברק הוסיף: "היו לנו בערך עשרה ימים להתאמן. עשינו כמה תרגילים שהיו קשורים גם בירידה מהים ובלחימה בתוך שטח בנוי. בחרתי כמפקדי החוליות את משה (מוקי) בצר, אמיתי נחמני, צביקה גלעד וכמובן את עמירם לוין".
"דדו העיר לנו שאנחנו נראים קצת לא נורמלים", המשיך ברק. "חבורה של 15 צעירים כאלה, תוססים, אחרי חצות, בתוך רובע. הוא שאל: 'מה תעשו עם זה? יהיה קשה מאוד להגיע בהפתעה. אז מוקי בצר העלה את הרעיון שחלק יתלבשו כנשים. בחרנו את אלה שהיו להם פרצופים, נגיד, ילדותיים יותר באותה עת. לי, לבחור נוסף בשם לוני ולעמירם לוין היו בייבי-פייס, אז היינו כמה בנות ועשרה בנים".
דרך הים, מחופשים לנשים, אל דירות המסתור של המחבלים
בעודם בים, התחפש ברק לאישה בעלת שיער שחור. סגנו, מוקי בצר, התחפש לאישה בעלת שיער בלונדיני. ברק ניווט את חייליו לתוך בניין המגורים. ספינות חיל הים הובילו את הלוחמים לנמל ביירות, משם הגיעו אל החוף באמצעות סירות הקומנדו הימי. עם הגיעם לחוף עלו הלוחמים, מוסווים בלבוש אזרחי, על מכוניות מקומיות נהוגות בידי אנשי המוסד שהובילו אותם ליעדים. ממועדון הלילה "גולד רום" שבבניין מלון "בריסטול" הסמוך עלו צליליה העליזים של תזמורת ריקודים. מחוגי השעון הורו על 1:07 אחר חצות.
"ידענו די טוב את המודיעין. אני ומוקי הלכנו כזוג מחובק ומאחורינו היו יתר החוליות", סיפר ברק. "כשהגענו לבניין, שלחתי את החוליות לתוך הבתים, שם הסתתר אבו-יוסף אל נג'אר - שהיה היעד של החולייה של מוקי. באותו בניין היו שניים נוספים: כמאל עדוא, שאותו קיבלה החולייה של אמיתי נחמני, וכמאל נסאר".
"אחד משומרי הראש היה בהלם כשראה שתי בחורות מכוונות לעברו תתי-מקלע"
ברק סיפר כי הלוחמים תכננו להפתיע את השלושה "בבת אחת" ולפוצץ את המטענים על דלתות הדירות באותו זמן. "חצי דקה אחרי שנכנסנו פנימה, יצא ממכונית בצד השני של הרחוב אחד משומרי הראש, פתח את ג'קט העור שלו, הוציא אקדח והתחיל להתקרב אליי ואל עמירם. "נשארנו למטה. כשהוא הגיע למרחק של 7-8 מטרים מאיתנו לא הייתה ברירה: אני זוכר עד היום את ההלם בעיניים שלו כשראה את שתי הבנות פותחות את הג'קטים שלהן, מוציאות תתי-מקלע בלי קתות ומנסות לירות עליו. הוא קפץ בחזרה לרכב. גם הצופר של המכונית נפגע והתחיל ליילל ולהעיר את כל האזור".
לקראת סוף הפעולה הגיעו למקום כוחות משטרה לבנוניים, הלוחמים מיהרו להימלט לכיוון הנמל וכמעט והותירו את אחד מחבריהם, יוני נתניהו, מאחור. למעט לוחם אחד שנפצע קל ברגליו בוצעה פעולת חיסול שלושת ראשי אש"ף בהצלחה וללא נפגעים.
חלק מהכוח הישראלי הגיע למפקדה הראשית של "החזית העממית הדמוקרטית", ששכנה בבניין בן שבע קומות ברחוב מרכזי והומה אדם, והוחזקה על ידי עשרות מחבלים. במקום התפתח קרב קשה ובסופו הועברו עשרות קילוגרמים של חומר נפץ לתוך הבניין. החיילים הישראלים המעטים, שניהלו קרב מול כוחות עדיפים עליהם פי כמה, פוצצו את הבניין וחלק גדול ממנו קרס.
"תוך דקה או שתיים הגיעה לנדרובר ראשונה (של המשטרה הלבנונית)", נזכר ברק. "מצאנו את עצמנו מנהלים קרב יריות". הלוחמים עלו החוליות על רכבי החילוץ, אך אז התברר שיוני נתניהו לא הספיק להגיע: "הוא היה אחד הלוחמים שהצטרף ברגע האחרון, בחוליה של מוקי. עצרנו שוב, הגיעה לנדרובר נוספת וזרקנו לעברה רימונים. היו שבע דקות של לחימה מאוד אינטנסיבית במקום. בסוף הכוח חולץ וחזר בשלום".
רדיו ביירות דיווח כי שניים ממנהיגי הטרור הפלסטיני נהרגו על ידי יחידות קומנדו ישראליות, ואילו שלישי נעדר. מאוחר יותר נמסר כי גם הוא נמצא ללא רוח חיים. אחד המנהיגים, אבו יוסוף, נהרג ליד מלון "מטרופול". הוא שימש יו"ר הוועד הפלסטיני בביירות, ארגון הגג של כל תנועות המחבלים בלבנון. הוא גם שימש ראש המחלקה המדינית של הוועד הפועל של אש"ף.
בפרספקטיבה של 45 שנים, אתה חושב שזה היה שווה את המאמץ? כי אנחנו עדיין בתוך מעגל טרור; רק האנשים התחלפו.
"זה לא עניין של שווה או לא שווה. זה היה הכרחי. אין לך אלטרנטיבה אמיתית. מול טרור אין לנו שום ברירה אלא לדבוק בכלל הזה שישראל לא מתקפלת ולא נכנעת בפני טרור. נקודה. בכל מקום שאנחנו רואים הזדמנות לסיכול של טרור צריך לפגוע ולא להירתע. להיפך: רק ההתעקשות על תגובה בלתי פוסקת יכולה להביא את הצד השני למסקנה שיש לחפש דרכים אחרות ואי אפשר כופף את ישראל על ידי טרור. זה לקח חשוב, כי גם דרכי הפעולה משתנות כל הזמן. הצד השני לא טיפש והוא לומד. אי אפשר לחזור על אותם דברים שעשינו בעבר".
מלבד 45 שנים למבצע "אביב נעורים", אתמול פורסם שאתה מוציא ספר חדש בשפה האנגלית בארצות הברית - שכבר הספיק לעורר סערה. אתה כותב שם גם על מערכת היחסים עם יוני נתניהו וגם על בנימין נתניהו.
"אני לא יודע אם זו סערה, זו נראית לי בינתיים כמו סערה בכוס תה. הספר יוצא באנגלית בעוד חודש, ואני ממליץ לכולם, לכל הנסערים, לחכות ולקרוא את הספר. יכול להיות שהם ימצאו אותו או יותר מעניין או יותר מאכזב, אבל בטוח מאוד מאוד מאוזן ובעיקר - מספר את האמת".
לפנייה לכתב/ת 
