שתף קטע נבחר

 

סייען פלסטיני שגר בישראל: "אוהב את ישראל, אבל מרגיש שזרקו אותי"

"תנו לי מעמד, אני לא יכול להתפרנס": בשנות ה-90 גויס א' מאזור טול כרם וסייע בלכידת מבוקשים. לאחר שנחשף הוא ברח לישראל, אולם משרד הפנים מסרב להעניק לו מעמד קבע, ולכן הוא לא יכול לעבוד או לשכור דירה עבורו ועבור בנו. בשיחה עם ynet אמר: "לא נותנים לי לחיות"

 

הסייען שננטש: "מרגיש שזרקו אותי"    (כתב: איתי בלומנטל, צילום: ליהי קרופניק)

הסייען שננטש: "מרגיש שזרקו אותי"    (כתב: איתי בלומנטל, צילום: ליהי קרופניק)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

א', פלסטיני מאזור טול כרם שגויס בשנות ה-90 כמשתף פעולה על ידי שירותי הביטחון, ונאלץ להימלט לישראל בגלל הסכנה לחייו, מתגורר יותר משני עשורים באזור תל אביב – כיום עם בנו הקטין - ללא מעמד וללא אפשרות להתפרנס. לאורך השנים הוא צבר כאן עשרות חברים שלא יודעים שמדובר בפלסטיני ששוהה בתחומי הקו הירוק עם היתר לאיחוד משפחות שקיבל מהמנהל האזרחי. "אני אוהב את המדינה אבל מרגיש שזרקו אותי", הוא אומר בדמעות בשיחה עם ynet. "אני מבקש משר הפנים אריה דרעי שייתן לי מעמד שיאפשר לי לחיות".

 

א', בשנות ה-40 לחייו, גויס ב-1996 על ידי סוכן של שירותי הביטחון באזור טול כרם, ולדבריו במשך כמה שנים סייע למעצר מבוקשים וסיכן את חייו. "באחת הפעילויות שלנו, לאחר שסיימנו לכידה של מבוקש, הסוכן שלי אמר לי שאני חייב לברוח משם דחוף כי נחשפתי", הוא משחזר. "הגעתי לתל אביב ולא ביקשתי מהמדינה כלום. המפעיל שלי היה נפגש איתי כל כמה שבועות ונותן לי כרטיס טוקמן כדי שאוכל לדבר איתו בטלפון וקצת כסף במזומן".

 

בהמשך הוא חזר שוב לעבוד שוב עבור שירותי הביטחון ובין השאר התבקש לגייס סוכנים במזרח ירושלים, אולם בשלב מסוים "עבודתו" הופסקה.

 

בשנה שעברה הוא כמעט גורש בחזרה לשטחי הרשות הפלסטינית לאחר שאישורי השהייה שלו מהמנהל האזרחי פקעו. ברגע האחרון הוחלט להאריך את היתר השהייה שלו עד לסוף 2018, מתוקף איחוד משפחות עם בנו מאשתו לשעבר, בעלת אזרחות ישראלית.

משתף פעולה פלסטיני שלא מקבל מעמד בישראל (צילום: מוטי קמחי)
משתף פעולה פלסטיני שלא מקבל מעמד בישראל(צילום: מוטי קמחי)

לטענת א' כל פניותיו למשרד הפנים לקבל מעמד נפלו על אוזניים ערלות, והוא נענה בנימוק ש"ממכלול החומר שהונח בפני שר הפנים, לא נמצאה כל אינדיקציה המרמזת על אפשרות לתת למוזמן מעמד כלשהו בזמן כזה או אחר".

 

א': "חשוב לי להגיד שאני לא נגד המדינה. חשוב לי שהמון אנשים מהשטחים יעזרו ויתנו יד לישראל, כי מתי שטוב שם – טוב לנו כאן. אני מקווה שהשר דרעי או גורם אחר יעזרו לי כי כבר נמאס לי מהחיים. אני חייב להסתדר עם הילד שלי. אני מושבת. לא יכול לשכור דירה, לפתוח עסק או לעבוד כי אין לי תעודת זהות. לשטחים אני לא יכול לחזור כי אני מאוים ויש על הראש שלי חוזה מהחמאס ומגדודי אל-אקצא".

 

לטענת א', כל ניסיונותיו לקבל הבהרות מהגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים נענו בתשובות מתחמקות ולא ענייניות: "אני אוהב את המדינה ויודע שכאן אף אחד מהאויבים שלי לא יפגע בי, אבל מצד שני לא מאפשרים לי לחיות. אני מתפלל שהגורמים הרלוונטיים יבינו שנעשה כאן עוול ויתקנו אותו לפני יום העצמאות".

 

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "המעמד לסייענים ניתן אך ורק על בסיס המלצת גורמי הביטחון. ברגע שגורמי הביטחון מפסיקים להמליץ, הבסיס למעמד לא קיים יותר. במידה שקיימת סכנה לחייו, עליו לפנות לגורמים הרלוונטיים".

 

מיחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בתאריך 24 בדצמבר 2017 התקבלה בקשה מא' לקבלת היתר שהייה בישראל. הבקשה נבחנה למול הגורמים המוסמכים ואושרה עוד באותו היום, משכך הנ"ל רשאי לשהות בישראל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
"נמאס לי מהחיים". א'
צילום: מוטי קמחי
מומלצים