כך תנסה הממשלה לעקוף את בג"ץ המסתננים
מהי בעצם "פסקת ההתגברות" שאמורה לאפשר את הגירוש? ואיך זה שבעבר דווקא הימין בישראל התנגד לטריק המשפטי? התשובות אצל ממשלת רבין
ארכיון. הפגנת מבקשי מקלט ליד כלא סהרונים(צילום: EPA)
בעקבות קריסת מתווה הגירוש לרואנדה, הועלתה שוב על ידי שרי הבית היהודי האפשרות לחוקק "פסקת התגברות". הכוונה היא להוראה שתשולב מן הסתם בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ותתיר לכנסת "להתגבר" על חוק-היסוד – כלומר לפגוע בזכויות המוגנות בו בניגוד להוראותיו – וכך לחוקק מחדש חוק למעצר ה"מסתננים", שאותו ביטל בעבר בג"ץ בגלל פגיעתו האסורה בזכויות לחירות ולכבוד.
לא מדובר בהמצאה חדשה. ב-1994, כשהקואליציה של יצחק רבין ז"ל עמדה תחת איום עקב משבר ההסדרה של ייבוא בשר לא כשר לישראל, תוקן חוק-יסוד: חופש העיסוק ונוספה בו פסקת התגברות המתירה לכנסת לפגוע בחופש העיסוק אם החוק הפוגע יתקבל ברוב של 61 חברי כנסת לפחות, וייאמר בו מפורשות שהוא תקף על אף האמור בחוק-היסוד. הרעיון היה להתיר לכנסת לסטות מחוק-היסוד, אך לגרום לה "להזיע" אם החליטה לעשות כן.
מיד לאחר מכן חוקק חוק שאסר על ייבוא בשר לא כשר לישראל, בהתאם לתנאי פסקת ההתגברות, וכך נחסמה האפשרות המעשית לביקורת של בג"ץ על החוק. הייתה זו הפעם היחידה שהכנסת השתמשה בכוח ההתגברות.
כעת מוצע להרחיב את ההסדר גם לזכויות הרבות והמשמעותיות יותר המוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הסדר התגברות כזה יצטרך להגדיר אם הוא מתיר לפגוע בכל הזכויות או רק בחלקן; אם ניתן לעשות זאת רק בתחום מסוים (למשל הגירה) או בכל עניין; אם די ברוב הקואליציוני המינימלי של 61 ח"כים כדי להתגבר או שיידרש רוב משמעותי יותר; אם אפשר יהיה להתגבר על חוק-היסוד באופן יזום או שניתן יהיה לעשות זאת רק אחרי שבג"ץ פסל את החוק המקורי, ואם החוק המתגבר יהיה קבוע או זמני.
אלו שאלות שעשויות להיות גורליות לעתיד זכויות האדם בישראל ולהגנה המשפטית עליהן. לכן חשוב שהן ילובנו באופן מכיל, מעמיק וממצה, כיאה לחקיקה חוקתית מבנית. הכרעה בהן כלאחר יד, רק לצורך מציאת "פתרון" לנושא המסתננים, מעוררת חשש מפני קיבוע רפורמות מרחיקות לכת לצורך מטרה פוליטית קצרת טווח.
פסקת ההתגברות - מיצחק רבין לבנימין נתניהו(צילום: EPA)
גם אם ייחקק הסדר התגברות במתכונת כזו או אחרת, לא ידוע כיצד הוא יפעל במציאות הפוליטית הישראלית. יש החוששים שהוא יהפוך את זכויות האדם לאסקופה נדרסת תחת רגלי הרוב הקואליציוני בכנסת. בעולם היו מקרים שבהם מנגנוני התגברות כאלה או אחרים אפשרו לפוליטיקאים ציניים להחליש מאוד את החוקה; במקומות אחרים החוקה ובית המשפט נותרו חזקים למרות אפשרות הפגיעה בהם.
כזכור, לפחות בחופש העיסוק דווקא ההתגברות היא שהפכה אות מתה מאז פרשת ייבוא הבשר, וגם "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק שורדת לפי שעה חרף ההתנגדות שעוררה בקהלים רבים והעובדה שניתן בעקרון לבטלה בחקיקת הכנסת.
המשמעות היא שהתרבות החוקתית – ההכרה של בוחרים ונבחרים בחשיבות הזכויות ובמעמדו של בית המשפט כמגן המיעוטים – משמעותית לא פחות מאשר קיומה או העדרה של פסקת התגברות.
הסדר התגברות מוצלח יכול לעודד את חברי הכנסת לעסוק בשאלות של זכויות וערכים ולפתח דיאלוג מכבד עם בית המשפט העליון על פירוש חוקי היסוד בעניינים שנויים במחלוקת. קשה להתרשם שהכוונה הנוכחית לחוקק פסקת התגברות מגלמת רוחות כאלה. במיוחד היא צורמת כשהיא מיועדת לפגוע בזכויותיהם של בני מיעוט קטן שאינם בוחרים כלל לכנסת, ונתונים באופן מוחלט לחסדיו של הרוב המיוצג.
ד"ר אוֹרי אהרונסון הוא חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר אורי אהרונסון
מומלצים
