המעילה בבנק למסחר: עופר מקסימוב יישאר בכלא
מקסימוב, שנשלח ל-18 שנות מאסר אחרי שאחותו אתי אלון הוציאה מהבנק במרמה 250 מיליון שקל, ערער על החלטת ועדת השחרורים להותירו מאחורי סורג ובריח - אך בקשתו נדחתה
האחראי לקריסת הבנק למסחר נשאר בכלא: בית משפט המחוזי בלוד דחה היום (ג') את עתירת עופר מקסימוב, שביקש להפוך את החלטת ועדת השחרורים ולהשתחרר מהכלא. מקסימוב, שמרצה עונש של 18 שנות מאסר, עמד במרכז פרשת המעילה בבנק למסחר וריצה עד כה כ-16 שנות מאסר.
הפרשה החלה בשנת 2002, אז קרס הבנק למסחר אחרי שאחותו של מקסימוב אתי אלון הצליחה להוציא מהבנק במרמה 250 מיליון שקל, והם זרמו להימורים ולכיסוי חובותיו של מקסימוב. אלון ואחיה נידונו ל-17 שנות מאסר, אולם למקסימוב נוספו שנה וחמישה חודשים כחלופה לקנס של שלושה מיליון שקלים שאותו לא שילם.
הוועדה דחתה את בקשתו מהנימוקים הבאים: אין לו את הכלים להתמודד עם בעיית ההתמכרות שלו; התוכנית השיקומית אינה מהווה מענה מספיק; באיזון בין שיקומו לביטחון הציבור ניתן משקל לביטחון הציבור ולאינטרס הציבורי; קווי אישיותו מלמדים על פרופיל מורכב; המסוכנות שלו עדיין קיימת. מנגד צוין כי מקסימוב לקח אחריות על מעשיו. כבר עוד חודש הוא יוכל לפנות שוב לוועדת השחרורים.
עינת בניטה מפרקליטות מחוז מרכז הגיבה: "בית המשפט דחה את העתירה ואימץ את עמדת המדינה לפיה מדובר באסיר שנשקפת ממנו מסוכנות. הוא היה דומיננטי בפרשת המעילה ומי שביצע את המעשים למימון תחביבו היקר. שיחרורו, נקבע, יפגע בביטחון הציבור בגלל קריסת הבנק וכן כי כספי המעילה הועברו לגורמים עבריייניים".
עורכת דינו של מקסימוב, סוזי עוזסיני ארניה: "אנחנו מצרים על החלטת בית המשפט וסבורים שהיה מקום לשחררו. מעיון ראשוני ראינו כי החלטתם הסתמכה על כך שלא קיבל טיפול ייעודי ספציפי במסגרת המאסר על בעיית ההימורים. הרשות לשיקום האסיר הגישה תוכנית ומצאה טיפול כזה ואנו סבורים שהיה מקום לשחררו. נשקול להגיש ערעור לעליון".
אתי אלון שוחררה מהכלא לפני שנתיים, אחרי שריצתה יותר מ-14 שנים בכלא. לטענת אלון היא עשתה את המעילה מחשש לחייו, לאחר שהסתבך בחובות עתק בשוק האפור בגלל הימורים ואמר לה כי אם לא ישלם חייו בסכנה.
הפרקליטות התנגדה לשחרורו בוועדת השחרורים, ומנגד הוצגה חוות דעת חיובית עליו מצד גורמי השיקום. בעתירה שהגיש מקסימוב באמצעות עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, צוין כי לאורך מאסרו הייתה התנהגותו "למופת וללא כל דופי". הוא אף משמש "אסיר תומך" לאסירים טעוני פיקוח ולאסירים סיעודיים. מדי בוקר הוא יוצא לבדו ללא ליווי לעבוד במפעל, מה שמעיד על האמון הרב שנותנים בו.
"הוא נטל אחריות מוחלטת על מעשיו זה תקופה ארוכה, מביע חרטה וצער ומגלה תובנה לבעייתיות באישיותו ובהתמכרות להימורים", נכתב בעתירה.
בכתב האישום שהוגש נגד מקסימוב נטען כי הוא היה זה שיזם וכיוון את המעילה. עוד נטען כי הוא זייף המחאות בנקאיות שנתנה לו אחותו. מקסימוב נעצר במאי 2002 ברומניה וטען כי לא ידע שמקור הכסף הוא בגניבה. עוד טען מקסימוב כי החזיר את מרבית הכספים באמצעות הלוואות שנטל בשוק האפור ורווחים שהפיק בהימורים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את מקסימוב בפברואר 2004 בקשירת קשר לביצוע פשע, בגניבה בידי עובד, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, בעשיית שימוש במסמך מזויף ובעשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת - גניבה בידי עובד.
השופט שלי טימן קבע בהכרעת הדין בעניינו כי מקסימוב הוא שקרן שמילת אמת לא יוצאת מפיו. הוא הגדיר אותו כ"סיבה, המסובב והגורם למעילה בבנק", וקבע כי היה המוח המפעיל מאחורי המעילה וביצע את מעשיו בקור רוח כשהשתמש בתמונת בנו, בין היתר, כדי לסחוט את אחותו אתי. הוא גזר עליו 15 שנות מאסר, אולם לאחר ערעור המדינה נוספו לו שנתיים בכלא ועונשו נקבע על 17 שנה. לכך נוספו, כאמור, עוד שנה וחמישה חודשים ו-21 ימים כחלופה לתשלום הקנס.
בהחלטה שהתקבלה לפני שנתיים לשחרר את אתי אלון מהכלא נכתב כי הפרשה עדיין מסיבה נזקים, וכי הכספים שנלקחו הזינו את עולם הפשיעה והשוק האפור ושינו את מפת עולם הפשע.