בזמן השואה לא עצרו שימוש בגז, היום טראמפ חייב לתקוף בסוריה
רוסיה הייתה בין המדינות שאזרחיה נפגעו מהשימוש הנאצי בגז, כיום היא מאפשרת לאסד לטבוח באזרחיו בנשק כימי. מהן האפשרויות של ארה"ב לתקיפה, מהם היעדים בסוריה - ומה רוצה ישראל בסבך האינטרסים?
למתיחות הנוכחית בצפון יש קשר היסטורי מצמרר לערב יום השואה החל היום. את שניהם קושר השימוש בנשק כימי ובגזים קטלניים נגד אזרחים חסרי ישע. הגרמנים היו הראשונים שעשו שימוש בגזי חרדל במלחמת העולם הראשונה. איש לא עצר בעדם ולא העניש אותם ולכן הם שבו ועשו שימוש בגזים קטלניים כדי להמית מיליוני אזרחים באופן תעשייתי במלחמת העולם השנייה. הפרוטוקול הבינלאומי שנחתם בין שתי המלחמות לא הפריע להם.
היום אלה הרוסים – קורבנותיה של גרמניה במלחמת העולם השנייה, שרבים מאזרחיה נטבחו בגז יחד עם יהודים מארצות אחרות. הם שמובילים את השימוש בנשק כימי (גם מה שנחשב להרעלה נעשה בנשק כימי), נגד מי שנחשבים לבוגדים מקרב אזרחיהם, וגם נותנים חסות לרודן מזרח-תיכוני אכזר כמו בשאר אסד ומאפשרים לו לטבוח באזרחיו בנשק כימי. המסקנה ברורה: האמנות והחוקים הבינלאומיים שווים כקליפת השום - אם אין מישהו שיאכוף אותם. ולכן, אם ארה"ב לא תפעל בצורה נחרצת בתגובה לשימוש של משטר אסד (בחסות הרוסים) בנשק כימי - יהיו עוד מדינות רבות שילכו בדרכה של סוריה.
אפשר להעריך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יגבה במעשים את איומו לתקוף את המשטר הסורי כעונש על שעשה שימוש בנשק כימי נגד אזרחיו. אולם טראמפ, בצדק, לא רוצה שארה"ב תפעל לבדה אלא במסגרת קואליציה בינלאומית שהוא מנסה לגבש כרגע. הצורך של ארה"ב לפעול בקואליציה נובע מהצורך לקבל לגיטימציה מחוץ לכותלי האו"ם לפעולה צבאית נגד מדינה ריבונית, וכדי להבהיר שההתנגדות לשימוש בנשק כימי אינה גחמה אמריקנית אלא ערך משותף לכל העולם הנאור והדמוקרטי. נשיא צרפת עמנואל מקרון כבר הודיע שישתף פעולה עם ארה"ב בתגובת הענישה נגד סוריה, אבל טראמפ זקוק לשותפים נוספים מקרב הקהילה הבינלאומית ולא רק לאירופאים. אפשר להניח שזו הסיבה העיקרית שבגללה האמריקנים משהים את תגובתם.
סיבה שנייה היא הצורך של האמריקנים לאפשר לבעלי בריתם ולמדינות אחרות להיערך לתגובה אפשרית מצד רוסיה והמשטר הסורי על תקיפה בשטחה של סוריה. רשויות התעופה הבינלאומיות הכריזו על האגן המזרחי של הים התיכון כעל איזור מסוכן לתעופה האזרחית ב-72 השעות הקרובות, אבל האמריקנים ובעלי בריתם צריכים להיערך לתגובות של ולדימיר פוטין גם במקומות אחרים. התגובות האלו יכולות לנוע מהגברת הלחימה באוקראינה, עבור ללוחמה אלקטרונית נגד פעולות הקואליציה נגד דעאש בסוריה ובעיראק, ובעיקר אפשר להעריך שרוסיה תפעיל בתגובה את יכולות הסייבר שלה כדי לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות של ארה"ב ובעלות בריתה, אם תותקף סוריה.
רוסיה גם עלולה להשתמש באמצעים כלכליים, למשל עצירת הזרמת הגז לאירופה דרך אוקראינה, בתגובה על תקיפה אמריקנית בסוריה. כל האמצעים האלה נמצאים בידי רוסיה אבל סביר מאוד שאם התקיפות האמריקניות יהיו ממוקדות במשטר הסורי ובנכסי שלטון וצבא סוריים, הרוסים יכילו את האירוע ותגובתם תהיה מדינית-דיפלומטית, ולא לוחמתית. למרות הכרזותיו, פוטין כנראה אינו מוכן לסכן אינטרסים חיוניים וחיילים רוסים כדי לגונן על בן חסותו, הקצב מדמשק.
הכול עניין של אינטרסים. רוסיה נמצאת בסוריה לא מחיבה יתרה לאסד, אלא מפני שעל ידי כך היא מקדמת אינטרסים גלובליים ואזוריים שלה. היא לא תקריב אינטרסים וחיי אדם רוסיים לטובת שימורו ורווחתו של משטר אסד, או כדי שהאיראנים יוכלו להמשיך בחתירתם להגמוניה במזרח התיכון. לכן המתיחות בצפון - בציפייה לתקיפה אמריקנית - מוצדקת, אבל מלחמה עולמית כנראה לא תפרוץ גם אם ארה"ב תתקוף.
לשקם את ההרתעה והאמינות
הצורך האמריקני לתקוף בסוריה נובע משלוש סיבות: האחת – שיקום ההרתעה האסטרטגית האמריקנית בעולם בכלל, ובמזרח התיכון בפרט. ההרתעה הזו התכרסמה אנושות בתקופת הנשיא ברק אובמה, אבל ארה"ב יכולה באמצעות הפגנת נכונות ונחישות לעמוד במילתה לשקם מחדש את מעמדה ככוח המדיני והצבאי הראשון במעלה בעולם, אגב כך גם, לשים מחסום בפני מדינות אחרות המבצעות פשעים נגד האנושות, דוגמת המשטר הסורי. להפגנת נחישות כזו תהיה השפעה מרתיעה לא רק על רוסיה, אלא גם על צפון קוריאה, איראן ומדינות אחרות שמפרות את החוק הבינלאומי ומעוניינות לפתח ולייצר נשק בלתי קונבנציונלי.
הסיבה השנייה לצורך בתקיפה היא לשקם את אמינותה ומעמדה המוביל של ארה"ב בקרב בעלות בריתה במזרח אסיה ובמזרח התיכון. ביפן ובדרום קוריאה למשל, וגם בערב הסעודית התערערה מאוד האמונה ביכולתה של ארה"ב לבוא לעזרתן אם יותקפו על ידי צפון קוריאה או איראן. גם בישראל יש בקבינט ובמערכת הביטחון לא מעטים שמטילים ספק אם ארה"ב תחוש לעזרתנו בעת צרה. אם ארה"ב לא תתקוף, התחושה הזו תגבר גם אצלנו ותגרום לתפיסה אסטרטגית שאומרת שעלינו לפעול מבלי להתחשב בדעת העולם, כיוון שאיש לא יעשה עבורנו את העבודה, למשל בעצירת הגרעין האיראני וההתבססות של איראן בסוריה.
הסיבה השלישית שבגללה צריכה ארה"ב לפעול היא כדי להעביר מסר לקהילייה הבינלאומית, ששימוש בנשק כימי ובנשק לא קונבציונלי בכלל אינו לגיטימי, למרות שרוסיה משתמשת בו ומאפשרת זאת גם לסוריה. בשל שלוש הסיבות הללו בירושלים סבורים שהנשיא טראמפ חייב לפעול, אחרת הנזק שייגרם למעמדה הבינלאומי של ארה"ב, לכושר ההרתעה שלה ובסוף גם לכלכלתה, יהיה גרוע מזה שנגרם בתקופת הנשיא אובמה.
חמישה כללים ינחו כנראה את ארה"ב בתכנון הפעולה שיבצעו הכוחות המזוינים האמריקנים: הכלל הראשון במעלה - המטרות שייפגעו והנזק שייגרם להן צריכים להיות קשורים בצורה ברורה להפעלת הנשק הכימי על ידי בשאר אסד. הכלל השני שהאמריקנים יקפידו עליו הוא להמנע מפגיעה באזרחים לא מעורבים בלחימה בסוריה. הכלל השלישי הוא לא לפגוע באזרחים, אנשי צבא ומתקנים רוסיים על אדמת סוריה. וושינגטון תרצה גם להמנע מפגיעה באיראנים כדי שלא לגרור מדינות אלו להגיב ולפתוח במלחמת טרור וסייבר נגד ארה"ב ובעלות בריתה. האמריקנים ישתדלו שרוסיה, האיראנים וחיזבאללה יבלעו את המכה על המשטר הסורי - בלי תגובה עוינת מצידם. כלל רביעי הוא לפעול במסגרת קואליציה בינלאומית. כלל חמישי: לא להפעיל כוחות קרקע אמריקנים במסגרת פעולת הענישה נגד אסד, כדי שלא לשקוע בבוץ הסורי.
מכל הסיבות האלו סביר להניח שהאמצעים הצבאיים שבהם האמריקנים ישתמשו יהיו טילי שיוט שישוגרו ממשחתות אמריקניות בים התיכון, וחימוש מונחה ומדויק שישוגר ממטוסים ממרחק רב של מאות קילומטרים נגד מטרות בסוריה. אפשר להניח שיופעלו גם אמצעי חסימה אלקטרונית וישובשו מערכות מכ"ם סוריות, אבל המטוסים וכלי השיט האמריקנים באזור הים התיכון יפעלו באופן שימנע חיכוך קרוב עם הכוחות האוויריים של רוסיה על אדמת סוריה.
משימה מורכבת לישראל
סביר להניח שהאמריקנים יתקפו שלוש קבוצות של מטרות, האחת, פגיעה בסמלי שלטון סוריים על מנת להחליש את משטרו של אסד באופן שיוציא לו את התאבון לעשות שימוש נוסף בנשק כימי נגד אזרחיו ונגד ישראל. פגיעה בארמון שבו מתגוררת משפחת אסד (אחרי אזהרה מוקדמת לאסד ומשפחתו להתפנות) היא רק דוגמה. גם פגיעה במפקדות חיל האוויר והצבא הסמוכות לארמון אסד היא אפשרית, וכן במרכזי פיקוד, קשר ושליטה שהיו קשורים להפעלת הנשק הכימי.
הקבוצה השנייה הן מטרות צבאיות, שתכלית הפגיעה בהן היא להחליש את צבאו של אסד באופן שיעודד את המורדים ויחייב את הרוסים והאיראנים לחדש את ציודו. תהליך כזה יעכב את השתלטות אסד על כל שטחה של סוריה ויטיל עומס כלכלי כבד הן על האיראנים והן על הרוסים. אם הפגיעה האמריקנית תהיה בהיקף גדול, רוסיה תצטרך לממן במאות מיליוני דולרים את שיקום צבאו ומאגרי החימוש של אסד. גם איראן תידרש למשוך מאות מיליוני דולרים מקופתה כדי לשמר את כוחו של אסד להגן על משטרו. צריך לזכור בהקשר זה שהכלכלה הרוסית כושלת ממילא, גם הכלכלה האיראנית אינה מתאוששת והמצב הכלכלי שם גורם להפגנות נגד המשטר.
קבוצת המטרות השלישית היא המתקנים שבהם התבצע פיתוח וייצור נשק בסוריה, ובעיקר הנשק הכימי.
כדי לפגוע בכל שלוש קבוצות המטרות האלה, יידרשו מאות טילי שיוט, פצצות גולשות וטילי אוויר קרקע מדויקים. פירושו של דבר שעלות התקיפה תהיה ניכרת וההסתברות לטעויות שיעלו בחיי קורבנות חפים מפשע - תגדל. לכן סביר שהאמריקנים יבחרו כמה מטרות בודדות, סמליות, בכל אחת מקבוצות המטרות בהן יפגעו. האפקט יהיה בעיקר סמלי והרתעתי ופחות מעשי ופרקטי.
כאמור, גם אם האמריקנים יתקפו לא נראה שתפרוץ מלחמה בצפון. מנקודת מבט ישראלית, למרות הסכנות הכרוכות בכך, עדיף שארה"ב תתקוף, אחרת אסד ואיראן יראו בהימנעות פעולה אמריקנית לגיטימציה עבורם להמשיך לפתח נשק לא קונבציונלי ואף להשתמש בו. ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה ואולי צה"ל יצטרך לפעול במקומות שהאמריקנים לא פעלו. ישראל לא תשתתף בקואליציה האמריקנית כי אין לה עניין להעמיק את העימות שהולך ומתפתח עם רוסיה, ואין לה עניין וצורך להתערב, אם ארה"ב במסגרת קואליציה תפעל נגד אסד.
לישראל יש כרגע שתי מטרות עיקריות בסוריה: למנוע התבססות צבאית של האיראנים והמיליציות הפועלות מטעמם בסוריה, ולהימנע ככל האפשר ממעורבות במלחמת הכל בכל המתנהלת בסוריה. זו משימה מורכבת, כיוון שהאיראנים מאיימים והם כנראה מתכוונים לממש את איומם לפגוע בישראל בעקבות הרג אנשיהם והריסת מערך נשק מתקדם שלהם בשדה התעופה T4, באותה תקיפה שמקורות זרים מייחסים לישראל. לא נראה שהאיראנים ירצו לממש פעולת תגמול כזו משטח סוריה וגם לא מלבנון. סביר להניח שהם ינסו לבצע פעולת תגמול באמצעות מנגון הפיגועים בחו"ל של כוח קודס, בפיקודו של קאסם סולימאני בעוד זמן די רב. ההערכה כרגע היא שלאיראנים יש אינטרס חשוב - לאפשר למשטר אסד להתייצב, ולכן הם יימנעו מפעולה שתיתן עילה לישראל לפגוע במשטר אסד וגם באנשיהם הנמצאים בסוריה.