מפעילי הצפירה: ניצול שואת יהודי רומניה ונכדתו
אברהם זלמנוביץ', שעבר את תקופת השואה ברומניה, הפעיל את צפירת הזיכרון לשואה ולגבורה עם נכדתו שמשרתת בפיקוד העורף. הסב: "רוצה שהחיילים יעריכו את המדינה שנמצאת בידיים שלהם". הנכדה: "כל יום איתו זה עוד שיעור לחיים"
אברהם זלמנוביץ', ניצול שואה בן 87 שגדל ברומניה, היה זה שהפעיל הבוקר (יום ה') את הצפירה הארצית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זלמנוביץ' עשה זאת יחד עם נכדתו, סמל גל רוט, שמשרתת כמפעילת התרעה בפיקוד העורף.
אברהם התגורר בבית קטן ברומניה יחד עם משפחתו ודודתו. ביום הראשון של החופש הגדול הפציצו הגרמנים את העיירה שבה התגורר והשתלטו על המכולת המשפחתית. עוד באותו היום נלקח אביו למחנה העבודה "לאורדה".
כמה שעות לאחר מכן נלקחו בני המשפחה ושאר העיירה למקום מרוחקשבו חיכו לרכבת שהייתה אמורה להעביר אותם למחנות העבודה. ההמתנה לרכבת התארכה לכשלושה חודשים ובינתיים שכרו בני המשפחה מחסן שבו התגוררו.
לאורך כל אותה תקופה שרדו בני המשפחה בתנאים הקשים ללא אוכל ושתייה, בגדים ובית ראוי. כל בני המשפחה הוכרחו להסתובב עם טלאי צהוב ברחובות. בבקרים הם עבדו בפינוי השלג באזור ובלילות חזרו לבית המחסה וחיפשו דרכים לשרוד.
בעקבות העבודה הקשה במחנה העבודה, אביו של אברהם חלה ואמו פעלה על מנת לשחררו מהעבודה. לאור העובדה שהיו דלים באמצעים המשפחה לא יכלה לטפל בו בעזרת תרופות רופאים, וכל מה שנותר להם היה להחביאו במשך זמן מה עד שמחלתו גרמה לפטירתו בגיל 40. בשנת 1964 עלה לארץ יחד עם אשתו סידוניה ובנם נוריס, הקימו משפחה ובשנת 1969 נולדה בתם אורלי. אברהם התחיל לעבוד כנהג משאית, והמשיך לחיות את חייו לצד משפחתו.
הבוקר הגיע אברהם לחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, שם משרתת נכדתו. "הכי מרגש אותי להפעיל את הצפירה לצד הנכדה שלי, גל", אמר אברהם. "מרגש אותי להגיע לזמן הזה, שניתנה לי ההזדמנות לראות את הנכדות שלי משרתות בצבא. אני רוצה שהחיילים יעריכו עכשיו את מה שיש להם, את המדינה שנמצאת בידיים שלהם ושימשיכו להגן עלייה בשבילנו".
נכדתו של אברהם, סמל גל רוט, אמרה: "סבא שלי הוא אחד האנשים הכי יקרים לי בחיי, אני מודה על כל רגע שבו אני יכולה לשמוע את סיפורי הגבורה שלו. זכיתי לגדול עם האופציה הזו שרבים לא יזכו אליה, לשמוע את סיפורו של סבי מפיו. הוא מודל לחיקוי והערצה עבורי, ומבחינתי כל יום איתו זה עוד שיעור לחיים. הפעלת הצפירה ביחד איתו מהווה סגירת מעגל, שבודדים האנשים שזוכים להזדמנות מרגשת שכזו. היום, אני זוכה להרים את ראשי ביחד עם סבי בגאווה למען 6 מיליון היהודים שנספו בשואה".
לפנייה לכתב/ת 
