בלי 100 ימי חסד: הנשיאה חיות מנהלת את מאבק חייה
הקרב על פסקת ההתגברות תפס את נשיאת בית המשפט העליון הטרייה אסתר חיות לא מוכנה. בלי ניסיון קודם, ובעיקר בלי תמיכה של שרת המשפטים, היא מוצאת עצמה במאבק על אופי הדמוקרטיה בישראל
החשש מפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון מלווה את נשיאי הערכאה הגבוהה ביותר כבר כמה עשורים, כאשר כל אחד מהם בתורו ניהל מאבק בנושא מול הפוליטיקאים. אבל נדמה שהנשיאה הטרייה אסתר חיות נזרקה לזירה מהר מכולם ונאלצת כבר עתה להתמודד עם איום מסוכן לתפיסתה בדמות פסקת ההתגברות - שאמורה לאפשר לכנסת לחוקק חוקים שבג"ץ פסל.
הנשיאים הקודמים של בית המשפט העליון, אהרן ברק ודורית ביניש, הגיעו לבית המשפט העליון מראשות התביעה הכללית ונהנו מיוקרה ציבורית רבה. הם היו "משופשפים" במגעים עם פוליטיקאים, מה שעזר להם לא מעט לסכל יוזמות חקיקה שיפגעו בבית המשפט. מרים נאור ביססה יחסים מצוינים עם שרת המשפטים איילת שקד, מה שאיפשר לה ליירט את רוב היוזמות חרף הפערים העמוקים בתפיסותיהן המשפטיות.
הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, נכנסה לתפקידה רק לפני חצי שנה כשהיא חסרת נסיון בניהול משא ומתן עם פוליטיקאים, ובכל זאת רשמה השבוע הישג מרשים כשתבעה מראש הממשלה נתניהו ומשרת המשפטים איילת שקד לדחות בשבוע את ההצבעה על חוק יסוד: החקיקה, הכולל את פסקת ההתגברות - והם נענו לה. מדובר בסעיף הקובע שניתן יהיה להתגבר על החלטה של בג“ץ לפסול חוק, וברוב של 61 ח"כים בלבד ניתן יהיה להחזיר את הסעיף הפסול לספר החוקים. בנוסף התעקשה חיות שלפגישה שלה עם ראש הממשלה יצטרף גם המשנה שלה, השופט חנן מלצר, שהיה עורך דין פרטי בעברו ויש לו ניסיון רב בניהול מו"מ עיסקיים ובינלאומיים, וגם לכך נענה ראש הממשלה.
מרוב הספינים הפוליטיים סביב חקיקת פסקת ההתגברות, במערכת המשפט מתקשים לקבוע אם מדובר בעוד בלון ניסוי שהרים נתניהו רק כדי לדרדר את המצב לבחירות, או שמא מדובר בנסיון אמיתי לפגוע בבית המשפט העליון וליצור הרתעה מול בג“ץ לקראת קבלת ההחלטה על העמדתו לדין. כך או כך, מה שבטוח הוא שהשרים בנט ושקד מהבית היהודי משוכנעים שיש צורך אמיתי בפסקת התגברות ונחושים להעביר אותה. השניים רואים בהגבלת כוחו של בית המשפט העליון הישג מרכזי שהם יכולים להביא ל“בייס“ הפוליטי שלהם.
במערכת המשפט רואים במלחמה בפסקת ההתגברות מאבק על לב ליבה של הדמוקרטיה. ”חקיקה שלא על דעת בית המשפט העליון תביא להרס מפעל זכויות האדם בישראל“, אומרים שם. הסיבה לכך היא שבית המשפט העליון משמש כיום כמגן העיקרי של החלשים והמיעוטים מפני החלטות שלטוניות שפוגעות בהם, ואם יינטל ממנו הכוח הזה לא יהיה עוד מחסום מפני עריצות שלטונית. הנשיא בדימוס אהרן ברק אף נפגש עם נתניהו בניסיון להניא אותו מהכנסת ”כמוסת רעל“ כהגדרתו. אגב, ברק נהג בעבר לקיים מדי פעם פגישות עם נתניהו וראה בו תואם "רפובליקאי אמריקאי בעל מחויבות חוקתית אמיתית“. מענין אם הוא עדיין חושב כך.
לחיות, אם כן, לא הוענקו אפילו מאה ימי חסד. הבשורה על הפצת הצעת חוק יסוד: החקיקה שמקדמים בנט ושקד הגיעה אליה עוד לפני שנכנסה לתפקיד, בשלהי תקופת נשיאותה של נאור. בתחילה היה נדמה לשתיהן שאין להצעה שום סיכוי לעבור, בעיקר משום שלשר האוצר משה כחלון ניתנה זכות וטו על כל חקיקה שתפגע בבית המשפט העליון, אבל היום חיות כבר לא יכולה להיות כל כך רגועה.
אחרי שכחלון הודיע כי יתמוך בפסקת התגברות בעניין גירוש המהגרים, במערכת המשפט חוששים ממדרון חלקלק שיביא עליהם פסקות התגברות נוספות בעניינים נוספים השנויים במחלוקת כמו חוק הגיוס ועוד, ומכאן כבר ייפרץ הסכר לחלוטין. גם אם נתניהו מונע מאינטרס פוליטי ואישי צר, ברור לכולם שאת הגלגל הזה יהיה בלתי אפשרי להחזיר לאחור.
”אנחנו מודאגים מאוד“, אומרים שופטים בכירים בבית המשפט העליון. ”ייתכן שהמהלך המיידי יסוכל, אבל אנחנו מודאגים שהאקדח שהונח על השולחן במערכה הראשונה עלול לצוץ ולירות במערכה הרביעית. במילים אחרות, אנחנו חוששים שמתישהו איזו קואליציה מוזרה של אינטרסים תצליח להעביר משהו משלל ההצעות המועלות כעת והדבר יהווה בכיה לדורות".
לדאגות השופטים יש סיבה נוספת, והיא שבראש החזית נגד בית המשפט העליון עומדת כיום דווקא שרת המשפטים, שמבקשת לבצע מה שבעיניהם נחזה כ“פיגוע אסטרטגי“ בסמכותם. עד היום בדרך כלל שרי המשפטים, גם אם לא הזדהו עם האג'נדה של נשיאי בית המשפט העליון, ניצבו לצידם כחומת מגן אל מול לחצי הפוליטיקאים שביקשו לפגוע בעצמאותם. בהיעדר מעטפת ההגנה מצד השרה, נאלצת חיות לקחת את המושכות לידיה ולהציג את עמדתה ישירות לראש הממשלה.
למזלה של חיות, לצידה ניצב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שגם הוא מתנגד בתוקף לפסקת ההתגברות בנוסחה הנוכחי. אומנם השופטים דורשים שביטול פסילת חוק ייעשה רק ברוב של 80 ח“כים ואילו הוא מוכן להתפשר גם על 70, אבל בינתיים הוא מתייצב מאחורי השופטים ונרתם לסייע להציג את עמדתם. מנדלבליט הוא זה שעמד על כך שראש הממשלה ייפגש עם חיות לפני שתתקבל החלטה, והוא עצמו הזהיר את נתניהו מפני סחף שיפגע לא רק בזכויות האדם בישראל, אלא גם במעמדה של ישראל בעולם.
לשכת עורכי הדין, שבעבר הייתה שותף אוטומטי של ביהמ“ש העליון, יושבת בינתיים על הגדר. בלשכה קיימים חילוקי לגבי הדרך שבה עליהם לנהוג: יש הסבורים שראוי שהלשכה תתייצב לצידם של שופטי העליון ותביע עמדה חד משמעית נגד פסקת ההתגברות, ומאידך יש קולות התומכים בהצעתם של בנט ושקד. ראש הלשכה, עו“ד אפי נוה, נמנע עד כה מלהתייחס פומבית לנושא, שכן לדעתו הלשכה לא צריכה להיגרר למגרש הפוליטי. עם זאת, לדבריו כשתונח הצעה קונקרטית על שולחן הכנסת הלשכה תביע עמדה ברורה.
לפנייה לכתב/ת 
