שתף קטע נבחר

 

הבוקר: פגישת נתניהו-חיות על פסקת ההתגברות

על פי הערכות, חיות תציג נתונים שיפריכו את המיתוס על היקף ההתערבות של בג"ץ בחקיקה והחלטות ממשלה. סקר לקראת הפגישה: רוב הציבור סבור שהפסקה תוביל לעלייה בשחיתות פוליטיקאים

בנימין נתניהו אסתר חיות (צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות(צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט)
הבוקר (יום א') תיערך הפיסגה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד לבין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה השופט חנן מלצר, סביב חקיקת פסקת ההתגברות. עיקרה של הפגישה ייוחד הפעם לדברי הנשיאה חיות והמשנה מלצר, שעל פי ההערכות יציגו נתונים שיפריכו בין היתר מיתוסים אודות היקף התערבותו של בג"ץ בחקיקת הכנסת ובהחלטות הממשלה.

 

את הפגישה בין נתניהו לחיות זימנה לשכתו של ראש הממשלה, בעקבות פנייתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו כי במצב הנוכחי, קרי, ללא שיח עם שופטי העליון או לכל הפחות נשיאת העליון - לא ניתן יהיה להתקדם. בשבוע שעבר העמידה חיות תנאי לקיום הפגישה - היא תגיע רק אם תידחה בשבוע ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, שאמורה לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות, ותוכננה להתקיים היום. נתניהו פנה לשרה שקד, שיחד עם השר נפתלי בנט מקדמת את פסקת ההתגברות, והיא הסכימה לדחייה של ישיבת ועדת השרים. בסביבת נתניהו טענו שדחיית הפגישה היא עניין טכני ולא אידיאולוגי.

 

"חוק יסוד: החקיקה" הכולל בתוכו את פסקת ההתגברות, צפוי לעלות להצבעה, ולפיו תוכל הכנסת להתגבר על חוק שנפסל בבג"ץ ולחוקק אותו מחדש ברוב של 61 ח"כים בלבד. נשיאת העליון חיות צפויה להתנגד בתוקף לרוב המוצע, שכן הרוב שמציע בית המשפט העליון עומד על 80 ח"כים. היא צפויה להביע את עמדתה הנחרצת בפגישה עם נתניהו. ההערכה היא שחיות תסכים להתפשר על רוב מינימלי של 75 ח"כים. הליכוד וכולנו מסכימות לרוב של 65 ח"כים.

 

מהי בעצם פסגת ההתגברות? | דעה

 

ללא שיח עם העליון - אי אפשר להתקדם. היועמ"ש מנדלבליט (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
ללא שיח עם העליון - אי אפשר להתקדם. היועמ"ש מנדלבליט(צילום: מוטי קמחי)

השרה איילת שקד והשר נפתלי בנט (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
השרה איילת שקד והשר נפתלי בנט(צילום: אלכס קולומויסקי)

לפני שבוע נפגש נתניהו עם נשיא העליון לשעבר ואבי "המהפכה החוקתית", אהרן ברק, שהביע התנגדות לפסקת ההתגברות במתכונת המוצעת. את הצעתם של בנט ושקד הוא כינה "כמוסת רעל שתגרום להשמדת זכויות האדם בישראל".

 

"המכון הישראלי לדמוקרטיה" ערך סקר מיוחד לקראת המפגש, שהוזמן מ"מרכז גוטמן" לחקר דעת קהל ומדיניות, ודגם אלף איש. מהסקר עולה כי 64% מהציבור סבור שאם יקחו מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת - לדרג הפוליטי יהיה כוח רב מדי. 58% מהציבור סבורים שפסקת ההתגברות תעלה את הסכנה לשחיתות של הדרג הפוליטי, ו-53% מתנגדים לפסקת ההתגברות. 

 

בפילוח לפי מפלגות: 49% ממצביעי הליכוד ו-62% ממצביעי הבית היהודי תומכים בחקיקת פסקת ההתגברות. לעומת זאת - מתנגדים למהלך 61% ממצביעי כולנו, 74% ממצביעי יש עתיד ו-89% ממצביעי המחנה הציוני.

 

באשר למניעיו של ראש הממשלה נתניהו להגבלת סמכויות בית המשפט העליון: 38% השיבו שלדעתם המהלך מועיל לאינטרסים האישיים שלו ו-28% השיבו שפסקת ההתגברות פועלת לטובת המדינה. רק 15% מהציבור השיב שהמהלך מועיל פוליטית למחנה הימין. 65% ממצביעי יש עתיד סבורים שנתניהו פועל להגבלת סמכויות בית המשפט העליון ממניעים אישיים לטובת האינטרסים שלו. 42% מהציבור השיב שקיים סיכוי גבוה שהכנסת תחוקק ביום מן הימים חוק שיפגע בזכויות הבסיסיות של אזרחי ישראל. 50% סבורים שהכנסת לא תיזום מהלך פוגעני כזה. 36% השיבו שבית המשפט הוא המוסד שמגן על זכויותיהם בצורה הטובה יותר, לעומת 13% שסבורים שזו הכנסת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט
הבוקר: פסגת נתניהו-חיות
צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט
מומלצים