עלייה במספר המשוחררים על רקע נפשי ובפניות לקב"ן

אילוסטרציה(צילום: gettyimages)

זינוק במספר החיילים שפונים לקבל עזרה נפשית: לפי נתונים רשמיים של צה"ל שהגיעו לידי ynet חלה בשנים האחרונות עלייה במספר החיילים שפנו לקבל סיוע מקציני בריאות הנפש בצבא. בצה"ל מסבירים את המגמה בכך שנוספו עשרות תקני ק"בנים והנגישות לסיוע נפשי בצבא שופרה, בנוסף להגברת המודעות הכללית לפנות לעזרה נפשית. הנתונים נמסרו לתנועה לחופש המידע.

הנתונים מפלחים את הפונים לקב"ן לפי היחידות בצה"ל. בזרוע היבשה, הזרוע הגדולה בצה"ל שכוללת אלפי לוחמים מחטיבות השדה והיחידות המיוחדות, 8,024 חיילים פנו לקב"ן בשנת 2017, לעומת 7,165 חיילי יבשה בשנת 2013. זו הזרוע שבאופן קבוע רוב הפונים לקב"ן הם משורותיה. מדובר בעלייה של כ-12%.

אחרי זרוע היבשה, ממוקם אגף כוח אדם. משורותיו פנו אשתקד 7,712 חיילים לקבל עזרה נפשית, נתון דומה ל-2013, אז פנו 7,748 חיילים - ירידה של 0.4%. אחרי אכ"א חיל האוויר, עם 6,704 חיילים מתוכו שפנו לקב"ן בשנה שעברה, לעומת 6,065 לפני חמש שנים  - עלייה של 10%. בחיל הים, הקטן יחסית, המספר נותר יציב, ועמד אשתקד על 1,741 חיילים שפנו לקב"ן לעומת 1,705 ב-2013 - עלייה של 2%. 

לפי הנתונים חל גידול משמעותי והדרגתי גם במספר המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) שקיבלו פטור משירות על רקע נפשי: 4,942 בשנה שעברה לעומת 4,303 בשנת 2013. עלייה נרשמה גם בכמות הפטורים הנפשייים שניתנו לחיילים תוך כדי שירות: 4,487 בשנה שעברה לעומת 3,762 ב-2013. זוהי עלייה של כ-15%.

נתון נוסף יכול להעיד על השיפור ביכולת של צה"ל לצמצם את הזיקה הבעייתית בקשיים לזהות מראש חוסר יכולת לשרת בצבא, ובהמשך - היותם עריקים שחזרו למשמורת הצבא לאחר תקופת העריקות, ואז שוחררו מטעמים נפשיים. בעוד ש-917 עריקים שחזרו לצבא קיבלו לאחר מכן פטור משירות על רקע נפשי בשנת 2015, הנתון פחת אשתקד ל-303.

במכתב רשמי לתנועה לחופש המידע מסר צה"ל: "לא ניתן בהכרח ללמוד מהנתונים על עלייה בשיעור התחלואה במחלות הקשורות לבריאות הנפש ביחידה. צה"ל ממליץ ומעודד חיילים לפנות לשירותי בריאות הנפש לקבלת טיפול וסיוע רפואי בסוגיות אלו, ולא רק בעת מחלה". 
 

על פי נתונים של פיקוד הצפון, הוספת ק"בנים ליחידות דווקא צמצמה בשנה האחרונה ב-66% את מספר החיילים שנשרו משירות באוגדת הגליל למשל, על רקע נפשי. באוגדה 36 הסדירה, ששייכת לפיקוד הצפוני, הפיחות עמד על 40% ומגמות דומות התבטאו גם ביחידות פיקוד המרכז. "רק מתחילת שנה זו הוספנו חמישה קב"נים, וזה קורה בעידן של צמצומי אנשי קבע", הסביר ל-ynet קצין בכיר מחיל הרפואה. "חשוב שנאפשר לחיילים לשרת ולהבין שיש חיילים עם קשיי הסתגלות או קשיים רגשיים. לפני 15-10 שנים חייל מיחידה קרבית שרצה לראות קב"ן היה צריך לנסוע אל מעבר להרי החושך. כיום יש קב"ן בכל חטיבה ויש יחידות קרביות כמו בסיסי טירונות ללוחמים שבהן יש שני קב"נים קבועים.

"גם בחברה הישראלית יש שינוי ופתיחות בנוגע לפנייה לסיוע נפשי. לכן גם בצבא מורגשת התקדמות בהתאם. זו תופעה חיובית", לדברי הקצין. הוא אמר כי מרבית הפונים לקב"נים לא מבקשים הקלות או פטורים אלא נעזרים בהם כדי להמשיך בשירותם: "אנו לא מזהים עלייה בתחלואה נפשית כמו פסיכופתלוגיה משמעותית או הפרעות חרדה ושינוי מצב רוח קיצוניים בקרב פונים לקב"נים. כיום יש 200 קב"נים קבועים בצה"ל, גידול של כ-20% ביחס למה שהיה לפני כעשור. הסטנו קב"נים ממפקדות ראשיות ומהאוגדות לשטח, לרמת הגדוד והחטיבה".

בשיחה עימו גילה הקצין כי רוב החיילים שפונים כיום לקב"ן עושים זאת דווקא דרך מפקדם ולא דרך רופא היחידה. "לפי נתוני דו"ח מבקר המדינה מלפני כשנתיים, נמצא כי 16% מהחיילים שביקשו להסתייע בקב"ן, הופנו אליו תוך יותר מחודש ימים ו-75% תוך כשבועיים", הוסיף, "אין לנתונים האלה אח ורע בגופים רפואיים מקבילים. כיום אנו פועלים להגביל תקופת המתנה זו בהוראה מפורשת שתגדיר את משך זמן המפגש על הקב"ן. יהיו על זה יותר בקרה ופיקוח. במקרים דחופים כנו נטייה אובדנית או מקרה שבו לוחם היה באירוע מבצעי וביקש קב"ן - הוא יגיע לחייל תוך שעות בודדות".

בנוגע לעלייה במספר הפטורים הנפשיים למלש"בים, הקצין הכחיש כי מדובר במדיניות צה"לית של אצבע קלה על החתימה על הפטור. יחד עם זאת, בשנה האחרונה הודו גורמים בכירים בצה"ל כי עבודת מטה שמתנהלת באכ"א אמורה לצמצם את האבטלה הסמויה שגם ב-2018, שנה בה צה"ל מתמודד על מחסור באלפי חיילים בשל מימוש קיצור השירות מ-36 ל-32 חודשים, עדיין תופעה זו קיימת ביתר שאת, בעיקר בקרב חיילים עורפיים.

לדברי הקצין, "הנתונים מבוססים על מספרים נומינליים ולא בשיעורים יחסיים. זה לא מעיד על תופעה. לקב"ן שנותן פטור למלש"ב יש פגישה אחת או שתיים עמו כדי קבוע את רמת כשירותו לשירות, כי לא מדובר במטופל שלנו. לא תמיד ההחלטות שלנו נכונות גם בכיוון ההפוך, כאשר מאשרים גיוס לחייל ובהמשך מתגלים קשיי ההסתגלות שלו. מדובר במי שמגיעים עם מוטיבציה גבוהה לשרת אך עם כשירות מוגבלת. אנו עושים את המאמצים כדי לסנן את הבלתי מתאימים כדי שלא יסכנו עצמם או אחרים".

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "צה"ל הוא אחד הגורמים היותר מקצועיים בהעברת מידע לציבור, אבל לפעמים דווקא המידע הנעדר מצביע על נקודות התורפה בניהול והנגשת המידע. לבקשת התנועה הועברו המספרים שהתבקשו בפירוט רב, אולם לצדם צוין כי אין בהם להעיד על תחלואת החיילים. זאת כי הפניות לשירותי בריאות הנפש תלויות במספר הקב"נים ביחידות לעומת מספר החיילים והחיילות.

"זוהי קביעה נכונה וחשובה של פרסום של היחס הרצוי לעומת המצוי היום בצה"ל. בנוסף, המידע נותן תמונה ברורה ומאפשר לציבור לעשות את מה שחופש המידע מייעד לו - לפקח על ולבקר את התנהלות הרשות ובכך להביא להתייעלותה".