התאגידים חטפו לי את חג שבועות

חג הקציר התמים הפך לחגיגה מסחרית של בצקים וגבינות. הסלסילות עם הפירות והירקות הוחלפו בביכורים תעשייתיים. כך נשמע חקלאי מאוכזב

עפר אריאלפורסם: 02.05.18 , 08:18

ארכיון. חג שבועות בקיבוץ עמיר(צילום: אביהו שפירא)

אני חקלאי יותר מ-35 שנים. נער הייתי וגם זקנתי. בילדותי בישראל הצעירה - יש שיוסיפו "הנאיבית" - שבועות היה חג חקלאי שציין את תחילת עונות הקציר של התבואה והפירות. הוא נקרא גם "חג הקציר" ו"יום הביכורים" והיינו לובשים לכבודו לבן, עורכים טקסים חגיגיים, הילדים בבתי הספר ובגני הילדים היו מגיעים עם טנא וסלסילות מלאות בתנובת השדה. בקיבוצים והמושבים היו מציגים מדי שנה את התינוקות החדשים שנולדו במהלך השנה ועורכים תצוגה של ענפי המשק ותוצרתם. חגיגה של ממש כיאה לאחד משלושת הרגלים ולאחד החגים החשובים בתרבות ובדת היהודית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אבל בשנים האחרונות משהו השתנה. שכחנו את מהות החג, ויותר מזה – את מקורותיו. פעילות שיווקית אינטנסיבית עתירת תקציבים – ובראי הזמן, מוצלחת – שינתה את אופיו של חג שבועות.

מחגיגת החקלאות ואמירת תודה לארץ שבה אנו חיים (בימי קדם אחד הטקסים בחג היה הבאת ביכורי השדה לבית המקדש), הפך המועד ל"חג הבצקים והגבינות", שהוא למעשה חגם של תאגידי מזון גדולים אשר במשך שנים השקיעו משאבים כספיים אדירים כדי לשטוף לנו את המוח עם פרסומות של מעדני חלב, עוגות גבינה ובצק שמן מוכן על סוגיו השונים. מחג תמים ושמח, חג של שפע ואהבת הטבע, הוא הפך לחג שריח חריף של מסחריות עוטף אותו.

בחגיגה המסחרית הזו, שמעורבים בה מיליארדי שקלים, נעלם קולם של החקלאים. שלא לדבר על כך שלפירות והירקות אין פרזנטור פרט לעצמם.

אני מזמין אתכם לבדוק בחג הקרוב את חוברות המתכונים המצורפות דרך קבע לכל אחד מהעיתונים, כמו גם לפרסומות ברשת ועל המסך הקטן. תבדקו בבקשה מי עומד מאחורי כל אחד מהם. תבחנו מה החלק של הפירות והירקות בכל פרסום ופרסום. התוצאות תהיינה עגומות. את החזית של כמעט כל פרסומת תופסת עוגת גבינה. במקרה הטוב תוכלו לאתר גם אשכול ענבים קטנטן. מקסימום דובדבן בודד.

נהוג לומר שהכול מתחיל בחינוך, אז תעיפו מבט על הטנא שהילדים מביאים עמם מהגן. על ה"ביכורים" שלהם השתלטו מוצרים תעשייתיים ומעדני חלב, ובמקרים רבים אין בכלל זכר לתבואת הארץ.

זה כמובן לא קרה ביום אחד, אבל בגלל מהלכים אגרסיביים של תאגידי החלב אנחנו חוגגים את שבועות עם מוצרים מעובדים ועם עוגות גבינה עתירות קלוריות. לצערי אני לא מכיר מספיק ילדים שיעדיפו פרי או ירק על פני מעדן שוקולד ממותק עם קצפת.

אני לא תמים, וברור לי שמה שהיה כבר לא ישוב, אבל אני בהחלט מאמין שעדיין לא מאוחר מדי. בואו נחליט שלפחות בחג השבועות הקרוב, ואולי גם קצת אחר כך, נצליח לתת קצת כבוד לפרי ולירק ונשים בצד את השוקו והשוקולד.