בכירת שופטי קנדה: "בית המשפט העליון בישראל נתון תחת מצור"
השופטת רוזלי סילברמן-אבלה מעריצה את ישראל, אבל מודאגת מכך ש"המערכת המשפטית כאן היא קורבן לדמוניזציה". היא הוסיפה: "ישראל היא סמל לכך שניתן לקיים דמוקרטיה תחת לחץ"
זה בדיוק מה שעשתה בשבוע שעבר השופטת הבכירה והוותיקה ביותר של בית המשפט העליון בקנדה, רוזלי סילברמן-אבלה. אבלה, יהודייה שנלדה במחנות העקורים באירופה להורים ניצולי שואה, הגיעה לישראל לרגל חגיגות יום העצמאות ה-70 של המדינה והייתה אורחת ”מרכז מינרבה“ באוניברסיטה העברית.
השופטת אבלה ידועה התומכת נלהבת של ישראל ושל מערכת המשפט שלה. פסקי הדין שלה, בעיקר בנושאי ביטחון וטרור, מלאים באיזכורים מפסקי דין שנתנו נשיאי בית המשפט העליון לשעבר של ישראל, אהרן ברק ודורית ביניש.
”הגעתי לכאן לביקור בפעם הראשונה ב-1965“, גילה השופטת אבלה בפתח דבריה. ”באתי כי יש לי כאן משפחה ובעיקר כיוון שאני יהודייה ורציתי להיווכח בעצמי בנס הקמת המדינה שיצרה אי של דמוקרטיה במדבר.
”זו תמיד זכות להגיע לישראל ולראות את הדמוקרטיה המשגשגת שלה, מעל הכל ישראל עבורי היא מגדלור משפטי. אני שופטת כבר מזה 42 שנה, ומאז הפעם הראשונה שביקרתי פי הפכתי לשגרירה משפטית המייצגת את ישראל".
”ישראל עבורי היא סמל לאיך ניתן לקיים דמוקרטיה תחת לחץ“, אמרה. ”המחויבות השיפוטית לערכי הדמוקרטיה ולערכים היהודים, חרף מצור חיצוני, הפכו את מערכת המשפט בישראל להירואית בעיני שופטים בכל העולם.
”כיהודייה התגאתי לראות כיצד שופטים ישראלים הפכו אייקונים בינלאומיים, אבל כיהודייה גם נעצבתי לראות שהמשימה המשפטית האצילית ומורשתה נתונים עתה תחת מצור. מבחינתי, כשמערכת משפטית עצמאית מצויה תחת מצור, הדמוקרטיה כולה הופכת תחת מצור, וכשדמוקרטיה כולה מצויה תחת מצור, נשמת אפה של המדינה מוחזקת כבת ערובה.
”צלצול פעמוני האזעקה מבחינתי הוא הניסיון הנמשך לעשות דה-לגיטיציה לשמה הטוב של המערכת השיפוטית של ישראל בשם פטריוטיות כביכול. זהו עיוות בעיניי. פטריותיות אמיתית היא להמשיך ולדגול בערכים שעליהם מבוססת המדינה - ערכים יהודיים ודמוקרטים הכוללים כיבוד זכויות אדם, סובלנות, שוויון וכבוד. זה פירושה של פטריטויות. למרבה הצער בגלל הובלת הערכים האלה, ובשל היותה עצמאית וחסינה מהשפעות פוליטיות, המערכת המשפטית כאן מוצאת את עצמה קורבן לדמוניזציה“.
"תופסים בטעות את הדמוקרטיה כשלטון הרוב"
האורחת לא הזכירה את פסקת ההתגברות, שנועדה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג“ץ פסל, אבל נדמה שברקע דבריה עמדו טרוניות הפוליטקאים שמדברים השכם והערב על ”המודל הבריטי“ או על ”המודל הקנדי“ בלי להבין את ההבדלים המהותיים בין שיטות המשפט ואת הקושי להקיש ממדינה אחת לאחרת.
”מבקרי העצמאות השיפוטית, אלה שחושבים ש'אהבת הארץ' היא לעשות מה שהפוליטיקאים מצפים מהם, הם האיום הגדול ביותר על ערכי הדמוקרטיה משום שהם תופסים בטעות את הדמוקרטיה כשלטון הרוב“, אמרה השופטת אבלה. ”אבל דמוקרטיה עוסקת בתהליך: לשכת עורכי דין עצמאית, מערכת שיפוטית עצמאית, הגנה על מיעוטים, עיתונות חופשית, חופש התאגדות, חופש דת, חופש ביטוי. לומר שדמוקרטיה זה רק בחירות חופשיות זה כמו לומר שאיננו צריכים את הבניין אם יש לנו דלת. בחירות הן רק הכניסה. העיקר הם הכללים והזכויות".
השופטת הבכירה איבחנה כי אירועי סוף המאה הקודמת - ובעיקר מעשי הטרור שהחלו עם נפילת מגדלי התאומים ובעית הפליטים - יצרו משבר שהוביל לכרסום בזכויות הפרט ולרצון של הרוב לכרסם בזכויות המיעוט.
"יש הסבורים שזכויות צריכות להיות מחולקות ומובטחות על ידי המחוקק ולא על ידי השופטים“, אמרה. ”לכן הם סבורים שאכיפת זכויות על ידי השופטים נחשבת להשגת גבול. אך עקרונות דמוקרטיים דורשים לא רק סיוע של המחוקק, אלא עצמאות שיפוטית - ושני אלה צריכים לפעול בהדדיות. השותפות הזו תתרום לעשית צדק למען הציבור. הגנה על זכויות אדם אינה פגיעה בדמוקרטיה אלא היא שעתה היפה“.
”הם מכנים את החדשות הטובות של קיום מערכת משפטית עצמאית, החדשות הרעות של ההשתלטות המשפטית“, הוסיפה. ”הם מהללים את זכויות הרוב ומתעלמים מכך שמיעוטים רוצים גם הם זכויות. הם אומרים שבית המשפט צריכים רק לפרש חוקים, לא לחוקק, ובכך מתעלמים מהמסורת המשפטית. הם מכנים שופטים אקטיביסטים ולמעשה טוענים למונופול על האמת. הם רוצים שהשופטים יפעלו על פי רוחות השעה בלי לדעת שכאשר אנחנו מדברים על מערכת משפטית עצמאית הכוונה לכזו המשוחררת מרוחות השעה".
השופטת הקנדית סבורה שהשופטים בהחלט חייבים דין וחשבון לאינטרס הציבורי, שהם יכולים להיות חשופים לביקורת ושעמדות הציבור צריכות להיות מובעות בחלל המשפטי. יחד עם זאת, “אין לתת לעמדות הציבור זכות וטו. שופטים שעושים מלאכתם נאמנה בהליך דמוקרטי לא רק זכאים שלא להתחשב בדעת הרוב, אלא יש להם חובה לעשות כן אם החלטותיהם עלולות להתנגש עם עקרונות חוקיים ודמוקרטיים. הזמן, לא דעת הקהל, יהיה השופט הטוב ביותר בשאלה אם השופטים מילאו את תפקידם כראוי והגנו על הזכויות“.
”אני יודעת שיש מדינות רבות בעולם המערבי שבהן הערכים הדמוקרטיים מועמדים עתה לדין והן נמצאו 'אשמות' בפגיעה בזכויות הרוב“, סיכמה האורחת את דבריה, ”אבל פה אנחנו מדברים על ישראל - מדינה שהייתה לה מלכתחילה מחויבות נלהבת לדמוקרטיה בגלל שהעם היהודי עצמו היה במיעוט ש“טופל“ על ידי שלטון הרוב באירופה. דווקא בישראל נוסדה מערכת שיפוט עצמאית כדי לשמור על זכותו של כל אדם ברוח הערכים הדמוקרטיים והיהודיים".
לפנייה לכתב/ת 
