בין ביירות לבגדד, איראן בוחשת בכל הזירות
לבנון ועיראק בוחרות החודש פרלמנטים חדשים ולתוצאות בקלפיות יהיו משמעויות באזור - כולל בישראל: ברקע: צמצום הפעילות האמריקנית בשכונה המזרח תיכונית לעומת ביסוס האחיזה וההשפעה של רוסיה ואיראן
החודש ייערכו בחירות לפרלמנטים בלבנון (6 במאי) ובעיראק (12 במאי). בניגוד בולט למדינות הערביות האחרות, הבחירות מתקיימות בסביבה דמוקרטית יחסית וצפויה להיות להן השפעה ישירה על זהות המועמד לראש הממשלה, שיזדקק לאחריהן להקים קואליציה ולזכות באמון הפרלמנט.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
מאוסטרליה ועד ברזיל: הלבנונים בחו"ל עושים היסטוריה
פרשת דרכים: הנשים שמסובבות את הראש לנהגים העיראקים
בשתי המדינות הערביות ניכרת מערכת בחירות ערה והמפלגות מייחסות חשיבות רבה להערכות ולמאמצים להשפיע על דעת הבוחר. מקבלי ההחלטות בעיראק ובלבנון מודעים לכך כי להתנהלות הפוליטית לאחר הבחירות תהיה השפעה ישירה על היכולת שלהם לבסס יציבות במדינותיהן, שחוו בשנים האחרונות טלטלה שסיכנה את יציבותן. לכך יהיו גם השלכות אזוריות וגורמים אזוריים ובינלאומיים מעורבים במאמצים להשפיע על תוצאות הבחירות.
אחרי דאעש: עיראק פותחת דף חדש
בעיראק, הבחירות הנוכחיות מציינות גם תחילתה של תקופה חדשה לאחר שהצבא העיראקי בסיוע מיליציות שיעיות, שנתמכות בידי איראן, וכוחות אוויר של הקואליציה המערבית הצליח להביס את ארגון הטרור הסוני "המדינה האיסלאמית" (דאעש). לבחירות בעיראק פוטנציאל לסייע למדינה לפתוח דף חדש בדרך לביסוס יציבות ושמירה על אחדותה. מעבר להמשך המבצעים הצבאים נגד קיני דאעש שנותרו, תצטרך ההנהגה בעיראק להפנות קשב ומאמצים כדי להתגבר על האתגרים המרובים שעדיין נותרו. בראש ובראשונה חיזוק הלכידות הפנימית לנוכח הפערים המשמעותיים והעימותים שעדיין קיימים בין הגורמים הסקטוריאליים-עדתיים השונים ואף בתוכם (כולל פתרון בעיית העקורים הרבים שטרם שבו לבתיהם), שיקום הנזקים לתשתיות האזרחיות ומזעור ההשפעה של הגורמים החיצוניים.
בלבנון נכשל בחודשים האחרונים ניסיון של סעודיה לכפות על ראש הממשלה, סעד אל-חרירי להתפטר. לחצים בינלאומיים על הסעודים שהביאו לחזרת חרירי ללבנון והימנעות מצד חיזבאללה להיגרר לעימותים ולהקפיד לפעול כדי לייצב את המערכת, מנעו את ערעור היציבות הפנימית.
הניסיון השיעי לבסס אחיזה באזור
לקראת הבחירות הקרובות בולט כי בשתי המדינות מנסים הגורמים השיעיים לפעול כדי לבסס את האחיזה שלהם במערכת הפוליטית וכך להגדיל את ההשפעה שלהם במדינה.
בעיראק צפוי כי המפלגות השיעיות ימשיכו לשמור על רוב בפרלמנט ונציג מטעמן, בסבירות גבוהה חיידר אל-עבאדי, ייבחר כראש הממשלה הבא. הסונים נעדרים מנהיגות וטרם התאוששו מההשלכות של צמיחת דאעש. הכורדים מגיעים לבחירות מוחלשים בעקבות כישלון מנהיגם מסעוד ברזאני להוביל מהלך לעצמאות. בולט בהקשר זה כי בנוסף למפלגות השיעיות המסורתיות, משתתפות בבחירות גם חלק מהמיליציות השיעיות שנתמכו על ידי איראן ופעלו ככוח הצבאי המרכזי במאבק נגד דאעש, ומעוניינות עתה למנף את הפופולריות שלהן כדי להביא לבחירת נציגים מטעמן לפרלמנט.
בלבנון הצליח חיזבאללה לבסס את מעמדו כגורם משפיע בפוליטיקה הפנימית וכיום נציגים מטעמו מכהנים גם בפרלמנט וגם בממשלה. לקראת הבחירות שייערכו ביום ראשון ובלי שנתקל באופוזיציה, פעל הארגון בכמה מישורים, כולל על ידי שינויים שנעשו בחוק הבחירות, בניסיון להבטיח כי יהיה ברשותו רוב בפרלמנט. ההערכות הן שהוא אכן יצליח לחזק את כוחו הפוליטי ובעקבות כך להגביר את יכולת ההשפעה שלו. בהקשר הרלוונטי לישראל, חיזבאללה, בעל ברית של איראן, צפוי להמשיך בתהליכים שכבר החל בהם, לבסס את הדומיננטיות שלו ואת הלגיטימציה שמהם הוא נהנה ובכלל זה לכוחו הצבאי ולאמצעי הלחימה שברשותו. בשיח המתנהל באשר למשמעויות של חיזוק כוחו, עולה גם האפשרות כי יפעל לשינויים בחוקה, כדי להבטיח את שליטתו ארוכת הטווח בתהליכי קבלת ההחלטות בלבנון.
טראמפ נגד איראן - בעיקר מלחמת מילים
ברקע נמצא המאבק ההולך ומחריף, לפחות מההיבט ההצהרתי, בין הממשל האמריקני של דונלד טראמפ לבין איראן, המואשמת כי היא נוקטת בשיטות של טרור כדי להרחיב את שליטתה והשפעתה באזור. לפי שעה, ידה של איראן על העליונה ולפחות בעיראק היא הצליחה באמצעות פעולה שיטתית ובמספר רב של רבדים, לחדור ולבסס את השפעתה במדינה. מבחינת טהרן, יכולת שליטה טובה על ההתפתחויות בעיראק היא מרכיב יסודי באסטרטגיית הביטחון שלה. מנגד, הממשל האמריקני מבסס את האסטרטגיה שלו בעיקר על התנהלותו של ראש הממשלה אל-עבאדי. הוא מצדו ניסה לשמור על יחסים טובים גם עם וושינגטון וגם עם טהרן.
לסיכום, עיראק ולבנון הן זירות עימות בין המערב בהובלת ארה"ב לבין איראן. סביר להניח כי גם אם הרצון לשימור והרחבה של ההשפעה קיים מצד כל הצדדים, ההצלחה תלויה בראש ובראשונה בנכונותם של השחקנים השונים להשקיע ממרצם וממשאביהם כדי לתרגם את היעדים שלהם לצעדים בשטח.
הרושם הוא שכל מי שמוכן להשקיע יהיה זה שגם ישפיע. המשטר האיראני מודע לאתגרים הניצבים בפניו ובראשם החשש כי יידרש להתמודד כבר בתקופה הקרובה עם משמעויות של שינוי במדיניות הסנקציות מצד ארה"ב, אם הנשיא טראמפ יחליט לסגת מהסכם הגרעין. איראן גם ערה לאיומים פוטנציאליים מצד סעודיה, בתמיכת הממשל האמריקני, לפגוע ביכולתה לבסס אחיזה משמעותית בעיראק. במאזן העוצמה שקיים כיום במזרח התיכון, לאיראן ולבעלי בריתה יכולת טובה הרבה יותר למתן מענה. גם אם בסבירות גבוהה האיראנים לא מעוניינים להחריף העימותים בשטח נגד האמריקנים והסעודים, הרי שעומדות לרשותם יכולות היזק מגוונות, ובכלל זה פגיעה בחיילים אמריקנים המוצבים באזור.
יתר על כן, אם הממשל האמריקני יתמיד במדיניותו להתנתק ממעורבות פעילה באזור, כשברקע הרוסים, שהם בעלי ברית של האיראנים, גם אם לא תמיד מסכימים עם כל צעדיהם, מבססים עוד יותר את אחיזתם, הרי שהיכולות של איראן בסוריה עשויות עוד להתגבר.
על רקע זה, מציאות אזורית, שעיקרה הצהרות אמריקניות וישראליות נוקשות, הכוללות איומים לפגוע באינטרסים איראניים, אך מבלי שקיימת נכונות ויכולת לתרגמן לכלל תוכנית כוללת, מתואמת ואפקטיבית שתניע צעדים מעשיים שיבטיחו הצלחה, עלולה דווקא להביא להסלמה באזור, שלא רק שלא תחליש את האיראנים, אלא דווקא תעצים אותם. תקיפות של יעדים איראניים בסוריה המיוחסות לישראל, פוגעות ככל הנראה ביכולות צבאיות איראניות בסוריה, אך אין בהן כשלעצמן, במנותק ממאמץ אזורי כולל, בהובלה אמריקנית, להביא לשחיקה משמעותית במוטיבציה האיראנית להתבסס באזור בכלל ובסוריה בפרט.
אל"מ (מיל') אלדד שביט הוא חוקר בכיר ב-INSS, לשעבר ראש חטיבת המחקר במשרד ראש הממשלה ועוזר להערכה בחטיבת המחקר באמ"ן
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
