מחדל האופניים החשמליים: נאסר להשתמש - והותר לייבא
יותר אופניים, יותר תאונות, יותר נפגעים: דו"ח המבקר חושף את המספרים שמאחורי הגידול החד בשימוש באופניים חשמליים, ואת מחדלי הפיקוח - הסמכויות לא הוסדרו, חנויות ויבואנים עלולים למכור כלים מסוכנים שאינם עומדים בתקנים
מכת מדינה: לעתים קרובות אנחנו מדווחים על תאונות שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליים, חלקן היו קטלניות וחלקן הגדול הסתיימו בפציעות קלות. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדק את הנושא ומהביקורת עולה תמונה מדאיגה המעידה על טיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בנושא האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים בפרט.
בדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') הקדיש המבקר פרק מיוחד לנושא "הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני". מנתוני רשות המסים בישראל עולה כי בשנים 2010 עד 2016 נרשם גידול חד ומתמשך ביבוא האופניים החשמליים לארץ. לפי הנתונים, בשנת 2010 יובאו 1,239 זוגות אופניים חשמליים בלבד, ואילו בשנת 2016 יובאו 70,021 זוגות אופניים. בסך הכול, כך נכתב בדו"ח, היו בישראל בסוף 2016 לא פחות מ-210 אלף אופניים חשמליים.
מספר התאונות - בהתאם. מנתונים שאסף המבקר עולה כי בתאונות דרכים שהתרחשו בשנים 2013 עד 2016 שבהן היו מעורבים אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים הסתכם מספר הפצועים שאושפזו בבתי חולים ב-7,852. עוד נמצא כי מעורבותם של ילדים בתאונות אופניים בשנים אלה הייתה רבה: שיעור הילדים מכלל הפצועים שנפצעו בתאונות אופניים היה כ-50%, ושיעורם מכלל הפצועים שנפצעו בתאונות אופניים חשמליים וגלגינועים היה כ-24%.
על פי נתוני אגף התנועה במשטרת ישראל, בשנים 2016-2013 נהרגו 76 אנשים בתאונות אופניים, אופניים חשמליים. אגב, מתחילת שנת 2018 נהרגו שישה רוכבי אופניים חשמליים בתאונות דרכים.
המבקר מצא כי קיים פער ניכר בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה לגבי מספר הפצועים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים: על פי נתוני המשטרה, מספר הפצועים בשנים 2013 עד 2016 היה 2,151, ואילו על פי המרכז הלאומי לחקר טראומה היה מספרם 7,852, דהיינו פער של לא פחות מ-365%.
לדבריו, הפער הגדול בין הנתונים הללו מעלה חשש כי תמונת המצב הכוללת שבידי המשטרה אינה מלאה, והדבר עלול להשפיע על קביעת מדיניותה והיערכותה בכל הנוגע לאכיפה ולמאבק בתאונות הדרכים של אופניים וכלים דו גלגליים חשמליים.
במשך 3 שנים: ייבוא אופניים שאסור לרכוב עליהם
כמו כן נמצאו ליקויים בטיפול משרד התחבורה בנושא. בין היתר נכתב בדו"ח כי המשרד לא פעל להאריך את תוקפן של תקנות התעבורה או לקידום תיקון תקנות התעבורה הללו, שקבעו הוראות שונות לגבי השימוש באופניים חשמליים, לרבות גיל הרוכב. עקב כך, כתב השופט בדימוס שפירא, נוצר מצב אבסורדי שבמסגרתו במשך כשלוש שנים התאפשר ייבוא חוקי של הכלים הדו-גלגליים החשמליים, אולם השימוש בהם היה בלתי חוקי. רק בשנת 2014 תוקנו תקנות התעבורה משנת 1961 והוסדר השימוש בכלי הרכב הדו-גלגליים החשמליים.
עוד מצא המבקר כי משרד התחבורה ומשרד הכלכלה לא הסדירו ביניהם את סמכויות הפיקוח והאכיפה. נוכח חילוקי דעות בין שני המשרדים בדבר סמכויות הפיקוח על ייבוא ושיווק של אופניים חשמליים, הוא נעשה רק חלקית, ובמצב זה חנויות הקצה והיבואנים עלולים למכור אופניים חשמליים שאינם עומדים בתקן ישראלי רשמי משנת 2014, ובכך לסכן את הציבור.
גם בסוגיית הרישוי והרישום של אופניים חשמליים נמצאו לא מעט ליקויים. בשנים 2016-2014 השתנתה עמדת משרד התחבורה לגבי חובת הרישוי והרישום של אופניים חשמליים כמה פעמים באופן משמעותי. המבקר העיר כי השינויים בעמדות משרד התחבורה לא התבססו על עבודת מטה מקיפה, יסודית ומתועדת לבחינת כלל ההיבטים והמשמעויות הנוגעים לחיוב או לאי חיוב של רוכבי האופניים החשמליים ברישיון נהיגה לטווח הקצר וגם הארוך.
רק 66 דו"חות לרוכבים במהלך שנתיים
עוד גוף שעליו מתח המבקר ביקורת בפרק זה הוא משטרת ישראל. הוא מצא כי בשנים 2013 ו-2014 מיעטה המשטרה מאוד באכיפה כלפי רוכבי אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים, ורשמה לרוכבים 66 דוחות בלבד. בשנת 2015, ובייחוד בשנת 2016, חל גידול חד במספר הדוחות שהיא רשמה לרוכבים אלה, והם הסתכמו ב-12,356 דו"חות.
גם משרד החינוך לא חף מביקורת בפרק זה. מבקר המדינה כתב כי לאחר תיקון תקנות התעבורה בשנת 2014 ובשנת 2016 פרסם משרד החינוך, בהתאם לתיקונים, הנחיות מפורטות הנוגעות ליישום התקנות בבתי הספר בנושא הרכיבה על כלים דו-גלגליים חשמליים והסיכונים הטמונים בה. אולם, כך מצא המבקר, משרד החינוך לא בדק אם בתי הספר יישמו את הנחיותיו ואם התלמידים נחשפו לנושא.
עוד מצא המבקר כי למרות הגידול החד שחל בשנים האחרונות בשימוש בכלים דו-גלגליים חשמליים בקרב בני הנוער, וכפועל יוצא מכך - הגידול במספר התאונות שבהן מעורבים ונפגעים בני נוער, משרד החינוך לא חִייב לשלב את לימוד נושא הרכיבה על אופניים חשמליים במסגרת "תוכנית חינוך לזהירות ולבטיחות בדרכים", שנלמדה בכיתות ט' בשנת הלימודים התשע"ז (2016 עד 2017). תוכנית זו, כך נכתב בדו"ח, נלמדה רק במספר מועט מאוד של כיתות ט' - כ-8% מכלל כיתות ט' במדינה. המבקר העיר כי נוכח הקשיים ביישום פעולות אכיפה ונוכח גילם הצעיר של משתמשים רבים יש חשיבות עצומה לחינוך לרכיבה בטוחה, שכן חינוך עשוי לשמש כלי מניעתי בקרב תלמידים.
בסיכום הפרק כתב המבקר שפירא כי ממצב הדברים עולה תמונה מדאיגה המעידה על טיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בנושא האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים בפרט.
נוכח העובדה כי טיפולם של הגורמים האחראים לנושא היה לקוי, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את דעתם בדחיפות על ממצאי הדוח ולקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לאופן טיפולם בעניין, הן בנוגע לשימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי לרכב מנועי ולעידוד השימוש בו, על כל המשתמע מכך, והן בנוגע לתחומי הבטיחות, התעבורה, התשתית והחינוך.
מבקר המדינה הדגיש כי אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה, שכן בעקבות זאת נפגעים הליכים אלה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כחלק מהמאבק המתמשך בקטל בכבישים, משטרת ישראל מבצעת פעולות מניעה, הסברה ואכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים המבצעים עבירות תנועה מסכנות חיים בניגוד לחוק. רק במהלך השנה החולפת (2017), נרשמו ע"י המשטרה כ-17,000 דוחות בגין עבירות תנועה של רוכבי אופניים, כמעט פי 2 לעומת שנת 2016".
עוד נמסר מהמשטרה: "לאור העלייה בכמות תאונות הדרכים בהן היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליים, התקיימו דיונים רבים בהשתתפות אגף התנועה, משרד התחבורה והרשויות המקומיות, במטרה להעניק סמכות חוקית מקבילה לפקחים ברשויות המקומיות לאכיפת העבירות, ובאופן זה להגביר משמעותית את האכיפה נגד רוכבי האופניים החשמליים. לאחרונה, לאחר מאמצים משותפים, תוקן החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות, באופן המאפשר לפקחי הרשויות המקומיות לאכוף נגד רוכבי אופניים, רוכבי קורקינט, הולכי רגל ורוכבי אופנוע, בנסיבות אשר הוסדרו בחוק. במקביל, משטרת ישראל פעלה להדרכת הפקחים ולהסמכתם של מאות פקחים בפריסה ארצית".
נציין כי הנתונים הנמצאים ברשותנו כוללים מידע על תאונות שדווחו ונחקרו במשטרה בלבד. אגף התנועה אמנם פנה מספר פעמים במהלך השנתיים האחרונות למכון גרטנר לקבלת נתוני חומרת הפגיעה אותם הוא מרכז מבתי החולים בכדי לטייב את נתוני המשטרה, אולם לצערנו, נכון להיום לא ניתן לקבלם מטעמי צנעת הפרט. למען הסר ספק נציין כי כמות הנפגעים איננה מעידה על היערכות המשטרה לביצוע פעילות אכיפה ולראיה - העלייה הדרמטית בנפח האכיפה אשתקד.
משטרת ישראל תמשיך לאכוף את חוקי התעבורה גם בקרב רוכבי אופניים חשמליים, בכל זמן ובכל מקום, במטרה לשמור על שלומם ובטיחותם של כלל משתמשי הדרך".
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הסדיר את כל נושא התקינה, הרכיבה והבטיחות של אופניים וקורקינטים חשמליים, בתקנות מפורטות שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת ופורסמו בכל אמצעי התקשורת. האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים ולקורקינטים חשמליים, כמו בכל שאר כלי הרכב, מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרת ישראל באכיפת התקנות, יזם משרד התחבורה, את הרחבת סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות.
"משרד התחבורה פעל להעלאת גיל הרכיבה לגיל 16, כמקובל במדינות אירופה. כיוון שבגיל זה הרוכבים המחזיקים בתעודות זהות, וניתן יהיה לבצע אכיפה כנגדם.
"באשר לנושא שבילי האופניים, הרי שהאחריות על סלילתם מוטלת על הרשות המקומית. משרדנו מעודד רשויות מקומיות להכשיר בתחומן מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים. בשנים הקרובות צפוי משרדנו להשקיע עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, בהקמת שבילים לרוכבי אופניים, ברשויות המקומיות וזאת בהתאם לדרישת הרשויות המקומיות".
לפנייה לכתב/ת 
