גיורא איילנד בקרב חייו: "הכאב מוציא אותי מדעתי"
את ראש המל"ל לשעבר שנלחם בחווה הסינית ובמבצע אנטבה, דבר לא הכין לקרב המר שהוא מנהל בימים אלה: אחרי ניתוח להסרת גידול סרטני בערמונית, הוא סובל מכאבים בלתי פוסקים. בריאיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הוא מספר: "חיי התהפכו"
"אנשים אומרים, 'העיקר הבריאות'. אני אומר, לא נכון. העיקר זה לא הבריאות, העיקר זה שלא יכאב". כך לדברי אלוף (מיל) גיורא איילנד (65), ראש המל"ל לשעבר שכבר נלחם בהרבה קרבות קשים בחייו, כולל בחווה הסינית ובמבצע אנטבה, אבל שום דבר לא הכין אותו לקרב המר שהוא מנהל בימים אלה: אחרי ניתוח להסרת גידול סרטני בערמונית, הוא סובל מכאבים בלתי פוסקים. "ממש לא מעניין אותי אם יש לי סרטן או אין לי סרטן. הכאב מוציא אותי מדעתי".
איילנד הוסיף: "יש לי כאבים בכל הגוף ואני מתקשה לתפקד. את אשר אני כן מצליח לעשות, אני עושה בעזרת כמות עצומה של מורפיום וקנאביס רפואי. בהחלט אפשר להגיד שחיי התהפכו. היו בתוך זה כל מיני מחשבות".
גם מחשבות על מוות?
"כן".
עד כדי כך הכאב בלתי נסבל?
"אם אתה בעיקר סובל, אתה מתחיל לשאול מה הטעם לחיות. הסיכוי שאמצא משהו שיפתור את בעיית הכאב הוא קטן. הוא קיים, אבל הוא קטן".
איילנד מודה כי מצבו מחזיר אותו לטראומה המשפחתית שאירעה לפני 14 שנה. אביו, ראובן איילנד, מי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, התאבד אז, בגיל 81, בירייה. "זה מחזיר אותי להתאבדות שלו, ללא ספק", הוא אומר. "אני חושב שאבא שלי היה אדם מאוד אמיץ, שעשה מעשה שבאמת מאוד קשה לעשות אותו. הוא לקח את החיים בידיו, ועוד עשה את זה בירייה, שזה דבר קשה ומזעזע. מחשבות דומות עולות לי כל הזמן".
מה נותן לך כוח להמשיך?
"שלושה דברים. אחד, זה כמובן המשפחה. יש לי שלושה נכדים שאני רוצה לראות אותם גדלים. הסיבה השנייה זו התמיכה שאני מקבל ממאות ואלפי הפקודים שלי במשך השנים. הדבר השלישי, זו העובדה שאני מרגיש רלוונטי. הספר שלי הוא מבחינתי להיות רלוונטי. אני עדיין מוזמן לעתים קרובות להתייעצויות בארבע עיניים עם ראשי המדינה ועם ראשי הצבא. אני נמצא בפורומים מייעצים של חלק מהגופים הכי רגישים במדינת ישראל. כל עוד אני מרגיש שיש לי מה לומר ואנשים מקשיבים, זה גורם לי להיאחז בחיים".
ספרו של איילנד "לא נרדם בלילות" שיוצא בימים אלה (ידיעות ספרים) משרטט את האתוסים והקרבות שעיצבו את השקפותיו, ומתעכב על תחנות בחייו וצמתים מרכזיים בתולדות המדינה והצבא.
במלחמת יום הכיפורים נוצקה התבנית המחשבתית של איילנד, התוהה, המהרהר, המערער. "במובן מסוים, מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמה דה-לוקס", אמר השבוע. "אמנם היה מאוד מאוד קשה בחזית והיו הרבה נפגעים, אבל עורף מדינת ישראל לא נפגע, מערכת הפיקוד והשליטה של הצבא פעלה, בסיסי חיל האוויר פעלו בחופשיות. יכול להיות שבמלחמה הבאה יהיו תקיפות של אתרי שליטה וחסימות של מערכות קשר. שתהיה לחימת סייבר נגדנו שתשבש הרבה דברים. אני לא שקט בעניין הזה. אני לא בטוח שהתרבות הארגונית בצבא היום מעודדת את העצמאות שעלולה להידרש במצבי אמת".
הראיון המלא מתפרסם היום במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
