מ"ישראל לא מדווחת על אבידות" ועד "הסורים מודים לישראל". סיקור בעולם הערבי

אל קודס אל ערבי: תופי מלחמה של ישראל בתמיכה אמריקנית

בית הקלפים נקרא שמו של המבצע, אבל בעיתון אל אחבאר המזוהה עם חיזבאללה כינו אותו "ליל הטילים". במאמר מערכת שפרסם העיתון היום (ו') דנו בסוגיית הלחימה בין ישראל ואיראן בזירה הסורית. המאמר הציג את ההתנגדות כגורם יוזם ומשפיע על האירועים. לדידם, ישראל יצאה מבלי להשיג את מטרותיה באזור, והיא בעצם ספגה יותר אבידות ויותר נזק ממה שהיא מודה. במאמר הציגו את ביצועי מערכות ההגנה האקטיבית של ישראל ככישלון, משום ש"כיפת ברזל לא מסוגלת להתמודד עם כמות המטרות, המהירות והצפיפות שלהן", זאת בהתיחס לטילים ששוגרו מסוריה לישראל.

עוד המשיכו באל אחבאר וציטטו גורם צבאי סורי, שטען כי ישראל לא התכוונה לפגוע באתרים איראנים וחלק ניכר מהמטרות היו של צבא סוריה. זאת בידיעה ובכוונה של ישראל. כלומר, הירי הישראלי הגיע בעקבות ירי איראני מתוך סוריה, אך כוון לעבר מטרות סוריות.

קריקטורה בא-שרק אל אווסט: היקף התקיפות הישראליות

"קוץ בתחת": א-שרק אל אווסט מציג את הנהגת איראן על כיסא קקטוס שעליו כיתוב "סוריה"

"אישה שבנה היה נהרג ע"י משמרות המהפכה הייתה מאחלת ניצחון לישראל"

באל ג'זירה מצטטים חוקר מהמכון ליחסים בינלאומיים ואסטרגיות (IRIS). לפיו, איראן מבינה כי "היא לא יכולה להשאיר את הכוחות שלה באזור גבול ישראל באופן קבוע", וכי לישראל יש זכות להיות מודאגת מהנוכחות האיראנית שם, בטענה שהיא מסכנת אותה.

יחד עם זאת, הם מזכירים שמנגנוני הביטחון והמודיעין של ישראל מכירים את הנוכחות האיראנית בסוריה ועוקבים אחריה. במאמר מסבירים כי איראן שואפת להישאר מספיק זמן בשטח כדי לדאוג לכך שהשלטון הקבוע שיתבסס שם יותאם לאינטרסים שלה. בסופו של דבר מטרתה לאפשר הצבת צינורות להעברת גז ונפט לאורך המזרח התיכון דרך לבנון ולאירופה.

אמנם בעולם הערבי מתעסקים רבות בהתפתחויות, אך בינתיים נראה שלא ממהרים להגיב ולהתערב באופן ישיר בעימות של ישראל ואיראן בסוריה. מי שכן אזר אומץ והתייחס לנושא, ואם אפשר לומר אף הפתיע, הוא שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה. בציוץ שפרסם אתמול בחשבון הטוויטר האישי שלו כתב: "כל עוד איראן מתערבת בסטטוס קוו באזור, ומציפה את המדינות בכוחותיה ובטיליה, זוהי זכותה של כל מדינה באזור ובהן ישראל - להגן על עצמן ולהרוס את מקורות הסכנה".

דברים אלה לא הפתיעו רק את אזרחי ישראל והפוליטיקאים במדינה, אלא גם את העולם הערבי. דבריו של אל-חליפה הופיעו בכותרות הראשיות של אתרי החדשות, ובאלה המזוהים עם הקו של איראן כמובן שמיהרו לעקוץ ולציין שמדובר בהמשך ה"נורמליזציה" של מדינות המפרץ עם ישראל.

אל ג'זירה: שר החוץ מבחריין מוביל את שיירת הנורמליזציה בדרך לתל אביב

באל-ג'זירה הקטארית, שמוחרמת על-ידי שאר מדינות המפרץ ובהן בחריין, פרסמו קריקטורה שבה הציגו את שר החוץ הבחרייני כמוביל של "שיירת הנורמליזציה" הצועדת לעבר תל אביב. כנראה שגם עבור הקטארים, הבעת תמיכה פומבית בישראל היא צעד מרחיק לכת. 

בא-שרק אל אווסט, שנוהג להיעזר במינוחים כמו "הגולן הכבוש", "הכובש הישראלי", ומונחים אחרים שמאפיינים בדרך כלל את התקשורת הערבית, אנשי העיתון סיקרו את התקיפות הישראליות תוך מתן דגש על עליונותה הצבאית של ישראל באזור. בעיתון כתבו כי ישראל יצאה ללא פגע מהאירועים, וזאת בניגוד מוחלט למה שהובא בתקשורת הסורית והלבנונית. במאמר מערכת שפרסם העורך לשעבר של העיתון ומנכ"ל ערוץ אל-ערבייה לשעבר, עבד אלרחמן ראשד, נשאלה השאלה "לצד מי אתה – איראן או ישראל?"

במאמר טען א-ראשד כי בעולם המדיני העמדות משתנות בהתאם לאינטרסים, ולדבריו אם היו שואלים את רוב העם הסורי - הוא היה תומך בתקיפה של ישראל נגד הכוחות האיראניים והמיליציות הנתמכות על-ידה. "אין נימוק חזק יותר מאשר הגנה על זכותם של 600 אלף הרוגים ועשרות מיליוני עקורים, מפשעיהם של כוחות איראן ובעלות בריתה".

לאחר מכן הוא מוסיף: "אם היינו שואלים אישה סורית או לבנונית, שבנה נהרג על-ידי כוחות משמרות המהפכה של איראן, היא לא הייתה מהססת לאחל ניצחון לישראל". עם זאת, הוא מבהיר כי "אין הדבר מעניק לישראלים זכות לכבוש את השטחים הפלסטיניים ולא לרדוף אותם".

א-ראשד מסכם את מאמרו כך: "המטרה היא לחייב את המשטר בטהרן לסגת. התוכנית כוללת את החלטת טראמפ לנטוש את הסכם הגרעין, ולהשיב את הסנקציות הכלכליות. ישראל תפעל צבאית באמצעות התקיפות שהרסו את המוצבים האיראניים. צריך לשכנע את הרוסים להישאר נייטרליים. כל אלה משרתים את אותה המטרה, לאחר שממשלת טהרן סירבה לקריאות של הקהילה הבינלאומית להשיב את כוחותיה הצבאיה לגבולותיה ולהפסיק להתערב בענייניהן של מדינות האזור".