הורי הרוגי האסון זועמים: "מנהל המכינה אשם באותה מידה"
לאחר פרסום המלצות המשטרה להעמיד לדין את המדריך אביב ברדיצ'ב בעבירת הריגה ואת ראש מכינת בני ציון יובל כאהן בעבירת גרימת מוות ברשלנות, הגיבו הורי ההרוגים באסון בנחל צפית בכעס: "ראש המכינה היה מודע לאזהרות והיה יכול לעצור את זה - הוא לא עשה זאת"
"המדריך הוזהר על ידי כמה גורמים, אבל החליט על דעת עצמו לקיים את הטיול ולקח סיכון למרות שהיה מודע לסכנות. זאת עבירת הריגה", כך אמרה אתמול (א') דורית ברהום, אמה של מעיין ברהום, אחת מעשרת הנערים שנספו באסון השיטפון בנחל צפית בחודש שעבר, בעקבות המלצת המשטרה להעמיד לדין את המדריך אביב ברדיצ'ב בגין הריגה.
את מנהלה לשעבר של מכינת בני ציון, יובל כאהן, המליצה להאשים בגרימת מוות ברשלנות. משטרה הודיעה שבידיה די ראיות כדי להגיש את האישומים. טרם הוחלט אם להגיש כתב אישום ובגין אילו עבירות נגד המדריכה, נעם דור, שהתריעה על חשש משיטפונות.
ברהום הוסיפה: "ראש המכינה היה מודע לאזהרות מזג האוויר ולכן היה צריך להפעיל שיקול דעת ולבטל את הטיול, שהיה מסוכן ובלתי סביר. איך כולם נרדמו בשמירה? מה תפקידו של ראש המכינה אם לא לנהל אירוע חריג כזה ולעמוד בראשו? זה פשוט זלזול בחיי אדם. איפה המנהיגות? איפה הערכים? הרי ערך חיי האדם מעל הכול".
יעל כהן, אמה של רומי כהן ז"ל, מודאגת מהמלצות המשטרה: "אנו רואים במנהל המכינה כבעל האחריות בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. היו לו כל ההזדמנויות לעצור את העגלה והוא לא עצר אותה. היו ניסיונות של הורים רבים לדבר איתו לפני האירוע, הרבה מתלמידי המכינה שלא רצו לצאת בגלל השיטפונות והתריעו. היו לו מספיק הזדמנויות לשקול את קבלת ההחלטות שלו. אני מדברת כאמא ולא כמשפטנית, אבל הדבר הזה מקומם ברמות שאי אפשר לתאר. מפילים את רוב האחריות על המדריך בשטח וחסרה האחריות על המנהל. הרי מדריך לא יכול לקבל שום החלטה בלי להתייעץ עם המנהל".
כהן הוסיפה: "לא ייתכן שראש המכינה לא ייקח את האחריות. זה סינדרום הש"ג המפורסם שנפוץ במדינתנו. במקרה הזה זה משהו שלא נקבל. מלבד המנהל, היו עוד כמה וכמה אנשים בגופים שונים ששמעו וידעו שהילדים נמצאים בסכנת חיים למשל במשרד החינוך ובמשרד הביטחון. אני חושבת שיש פה אחריות הרבה יותר רחבה ומקווה שניקח בקרוב את הייעוץ המשפטי הנכון והאנשים המקצועיים שיוכלו לתת מענה לעורכי הדין מהשורה הראשונה ששכרו המנהל והמדריך. האדמה זועקת את העוול הזה שממשיך להיעשות. הציבור מפסיק להאמין בגורמים שאמורים להחליט על הדברים. אני קוראת לכל מי שיש לו יד בהחלטות לא לצאת מהר מדי עם ההחלטות. רוב המשפחות עדיין נמצאים עמוק בתוך אבלם. זו הפקרות שכל כך מהר מגיעים למסקנות האלה".
אוריאל בר שלום, אביה של אילן ז"ל, אמר: "קטונתי מלהנחות את המשטרה ואת הפרקליטות באיזו עבירה להעמיד לדין את המדריך ואת ראש המכינה. כל שנותר לנו לקוות שהם יבצעו את השלמות החקירה וימצו איתם את הדין על כל אחת ואחד מהנספים באסון בנפרד, כאילו היו מקרה בודד. במישור התקשורתי צר לי על השמועות שמהצד של ראשי המכינה, המועצת המכינות הקדם צבאיות ומשרד החינוך נשכרו יועצי תקשורת. כולי תקווה שמישהו כן ייקח כאן מנהיגות ויעמוד אל מול האסון הזה. המשפחות משתפות פעולה ועושות כל דבר כדי להתמודד בכל המישורים בעצמנו לבד".
האסון אירע בעת טיול גיבוש של המועמדים ללמוד במכינת "בני ציון" בשנה הבאה. בטיול השתתפו 25 חניכים ושלושה מדריכים שיצאו לגיבוש של שלושה ימים בשטח. התוואי המקורי נקבע בנחל צאלים ושם היו אמורים ללון בחניון, אך בשל החשש משיטפונות באזור החליטו בליל 25 באפריל ללון בחוות הגמלים בעין תמר.
בבוקר הוחלט לטייל בשני נחלים, נחל תמר ונחל צפית, כשבסביבות השעה 12:45 הקבוצה ירדה לתוך ערוץ נחל צפית. בין 25 דקות לחצי שעה לאחר מכן פרץ שיטפון שנאסף מהגשמים שירדו במרחק שבין 15-10 ק"מ משם. בערוץ הנחל יש נתיב רחב המצטמצם לצוואר בקבוק, ומי שנלכד באזורים הצרים - לא שרד את הזרם, שהפך מלכודת מוות.
במהלך מעצרם של המדריך ושל מנהל המכינה, נערכו עימותים ביניהם ובין אחרים. החקירה כללה גם גביית עדויות מבעלי תפקידים במכינה וחיפוש במשרדיה. גם הגורמים המקצועיים שעמם היו בקשר לגבי מזג האוויר לרבות מטאוטק, רשות הטבע והגנים, חייל מחיל האוויר ומומחה לשיטפונות מרשות המים - תושאלו. כך גם הגורמים האחראים על המכינות במשרד החינוך ומשרד הביטחון.
לפנייה לכתב/ת 
