יוזמת לשכת עו"ד: חלק מבחינות ההסמכה בסוף שנה א'
בלשכה רוצים לסנן את המבקשים לעסוק בעריכת דין ורוצים לפצל את הבחינה המאיימת. יו"ר הלשכה אפי נוה: "מוכרים לסטודנטים אשליות". במכללות ובאוניברסיטאות מתנגדים בחריפות
לשכת עורכי הדין מקדמת מהלך שמטרתו לפצל את בחינות ההסמכה לעריכת דין לשני חלקים. הראשון אמור להתקיים כבר בסוף שנה א', ויהווה למעשה מבחן ממיין להמשך הלימודים. המהלך מעורר התנגדות עזה מצד האוניברסיטאות והמכללות, שם טוענים בין היתר כי ההצעה היא "שערורייתית ואינה חוקתית בעליל".
מדי שנה נערכים בשני מועדים מבחני לשכת עורכי הדין בתום ההתמחות של הסטודנטים למשפטים. אלו מהווים בפועל את ההסמכה לעסוק בעריכת דין. בעבר כלל המבחן גם חלק בעל פה, אולם כיום הוא עיוני בלבד ומסכם הבטים ונושאים שונים של החומד שנלמד בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות. לשכת עורכי הדין, שאמונה על המבחן, מעוניינת לסנן מראש סטודנטים שהסיכוי שלהם לעבור את המבחן המסכם הוא נמוך מאוד, ולכן מובילה את מהלך הפיצול. במקביל, מקדם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) חוק שאמור להסדיר זאת.
"במשך שנים ביקשנו מהמכללות להציב תנאי קבלה ללימודי המשפטים", אומר עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין. "לאחר שסירבו, הצענו שיקבלו את כל מי שהם רוצים ובלי שום סינון, אך שבסוף שנה א' יתקיים מבחן ממיין. כך נראה מראש למי יש סיכוי להשלים את המסלול". לדבריו, "המכללות חולבות את הסטודנטים, ואחר כך מעבירות אותם אלינו. למה שסטודנט ייפרד מ-120 אלף שקלים אם הוא יכול להיפרד מ-30 אלף שקלים ולהבין שהתחום לא מתאים לו?".
למהלך רתם נוה את פרופ' יובל אלבשן, דקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. "כל מי שזה החלום שלו – צריך לנסות להיכנס למקצוע", אומר אלבשן. "אחרי שלושה סמסטרים – אנחנו כבר יכולים לדעת מה המצב, ולראות מי מתאים ומי לא. לכן, הפשרה כרגע היא לעשות את המבחן הראשון כמה שיותר קרוב לשנתיים".
אלבשן הוסיף כי "המהלך הזה נותן מענה לביקורת המוצדקת שמטיחים בנו סטודנטים רבים שמשקיעים ממון וזמן רב בלימודיהם ובסופו של יום נחסמים. בדרך זו הם יקבלו התראה בשלב מוקדם ויוכלו לכלכל את מעשיהם. כך גם נשמור על שערי המקצוע פתוחים וגם נמנע פגיעה מתמשכת בנחסמים".
עם זאת, פרופ' אלבשן נמצא כרגע בדעת מיעוט וראשי החוגים למשפטים במכללות הביעו התנגדות ליוזמה. לדברי נוה, שרת המשפטים איילת שקד דווקא הביעה תמיכה עקרונית במהלך.
טענה נוספת נגד המהלך היא כי פיצול הבחינה יביא לדריסת רגל של לשכת עורכי הדין במכללות ובאוניברסיטאות, שכן תוכנית הלימודים תושפע מהבחינה הממיינת. "המכללות והאוניברסיטאות לא יתנו לדבר כזה לקרות", אומר גורם בכיר במכללות. "מבחני הלשכה הפכו לקשים, ולכן הסטודנטים מרגישים שעבדו עליהם, מוכרים להם אשליות", טוען נוה. דבריו של ראש לשכת עורכי הדין עולים בקנה אחד עם תוצאות המבחנים, שמהן עולים פערים משמעותיים במספר בוגרי האוניברסיטאות שעברו את הבחינה לעומת בוגרי המכללות.
כצפוי, היוזמה מעוררת זעם רב בקרב המכללות. "השכלה משפטית עוזרת לאנשים בכל תחומי החיים", אומר פרופ׳ סיני דויטש, המשנה לנשיא ודקאן בית הספר למשפטים באקדמית נתניה. "אנחנו רוצים שיהיה סיכוי לשוויון לכולם ולחסום את הסטודנטים כבר בסוף שנה א' זה דבר בלתי סביר לחלוטין. זו הצעה שערורייתית ולא חוקתית, שכן היא פוגעת בחופש העיסוק. בנוסף, החלטה כזו תיתן שליטה ללשכה על לימודי המשפט. מי שואל אותם? יש כאלו שבשנה א' מצליחים פחות, בטח כאשר מדובר בסטודנטים מהמגזר הערבי, אשר מראש באים ללימודים עם קשיי שפה, ולאחר מכן יכולים להשתפר משמעותית. זו אפליה קשה, וצריך גם לזכור שבכל מקרה אנחנו מדיחים מידי שנה סטודנטים על בסיס חוסר התאמה".
עם זאת, גורם בכיר במכללות אומר: "הסיפור הוא בסוף על כסף. המכללות לא תעמודנה בעסק הזה אם בסוף שנה א' או ב' חצי או יותר מהסטודנטים יעזבו – זו התאבדות כלכלית".
גם באוניברסיטאות מתנגדים ליוזמה של נוה ופרופ' אלבשן. "זה יותר סוג של בלון ניסוי שמטרתו לבחון קודם את התגובות", אומר פרופ' מיכאיל קרייני, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "אני חושב שהיוזמה היא יוזמה לא טובה. בסוף שנה א' קשה לקבוע אם סטודנטים מתאימים או לא מתאימים להיות עורכי דין.
"בנוסף, מה ללשכה וללימודי משפטים במוסד אקדמי?", טוען קרייני. "הלשכה היא מוסד מקצועי שאמור לבחון את היכולות המקצועיות של אותו אלו שניגשים לבחינה, בעוד שהפקולטה היא מוסד אקדמי שאמון על הכשרתם כמשפטנים, לחשוב, לנתח ואולי גם לא להיות עורכי דין בעתיד. אם הלשכה באמת רוצה לדאוג שאנשים יהיו ברמה מספקת כדי שיהיו עורכי דין, אז היא צריכה לפעול בתוך תקופת ההתמחות ולהשאיר לאוניברסיטאות לעשות את עבודתן".