30 יום לאסון בנחל צפית: חבריה של יעל סדן הנציחו אותה בשיר
חבריה של הצעירה שנהרגה בשיטפון בדרום הקליטו שיר לזכרה בשם "גשם שאלות". "זה בלתי נתפס שאנחנו שרים עליה שיר והיא לא תשמע אותו". אחיה של סדן כתב פוסט: "היום נשברתי שוב יעלי, כל זכרון ממך משאיר בי חלל עצום"
בשבת הקרובה ימלאו 30 ימים לאסון השיטפון בנחל צפית בערבה, שגבה את חייהם של עשרה צעירים במהלך טיול גיבוש של מכינת בני ציון. החברים של יעל סדן ז"ל שנספתה באסון החליטו לקראת יום השלושים להנציח את חברתם בפרויקט שירה. גיא חזם, שכתב את המילים לשיר והשתתף בהלחנה ובשירה, קרא לו 'גשם שאלות', צמד מילים מהשיר שמתאר לדבריו את חוסר הוודאות, תחושת התלישות והבלבול בהם היו חבריה של יעל בשעת האסון.
יעל, בת 19 במותה, סיימה את לימודיה בתיכון לאומנויות בירושלים, ולאחר מכן הצטרפה למכינת בני ציון בתל אביב. חבריה מספרים על חברה אמיתית שאהבה לרקוד, הייתה הראשונה להתנדב לכל דבר וסייעה בין השאר לקשישים ולילדים בסיכון.
"התחושה שהייתה בי באותו ערב של האסון היא 'בלבול'", משחזר חזם, שלמד עם יעל בתיכון לאומנויות. "באותו יום הזמן עבר לאט והחל לרדת גשם ולדפוק על החלון. סוף אפריל, תחילתו של קיץ ויורד גשם. המון דברים לא הסתדרו לי באותו ערב. לאורך שעות ישבנו ובהינו במסך הטלוויזיה עם השידורים מהמדבר, מתוחים, חסרי מנוחה ומלאים שאלות. הטלפון לא הפסיק לצלצל, הודעות ושיחות מחברים, מורים, מכרים, כולם מנסים לחבר את פיסות המידע הקטנות שהצליחו לשמוע, מתפללים שלא הבינו נכון, שמדובר באי הבנה אחת גדולה".
עם היוודע שמות ההרוגים, התקוות שבהן החברים נאחזו בכוח התנפצו אל מול השיטפון העז, שלקח איתו תשע נערות ונער ובהם גם את יעל. "כבר באותו ערב ישבתי בבית וכתבתי את הבית הראשון של השיר. אחר כך התחלתי לדבר עם החברים בשכבה כדי להחליט איך להנציח את יעל, והחלטנו שאנחנו מחברים שיר לזכרה", מספר חזם על תהליך העבודה. "אחרי שבוע, כשדפדפתי בין הפתקים בטלפון הנייד וראיתי את המילים, הכל חזר אלי ולא הפסקתי לכתוב עד שסיימתי".
לאחר שכתב את מילות השיר פנה חזם לחברתו הטובה נטע אלקסלסי ויחד הם הלחינו את השיר, שאותו הם שרים ביחד. "אף אחד לא רוצה להיות במעמד שהוא צריך לשיר עם כל כך הרבה תוכן שקשור לבנאדם שהכרת". מספרת אלקסלסי בעצב. "יעל הייתה חלק בלתי נפרד מהשכבה וזה בלתי נתפס שאנחנו שרים עליה שיר והיא לא תשמע אותו".
בהמשך, חזם ואלקסלסי צירפו נגנים, פנו למפיק 'טוקה' והשלימו את ההרכב המוסיקלי לפרויקט. יחד החבורה נכנסה לאולפן ההקלטות של דוד יעקובוביץ' בירושלים והתחילה להקליט. השיר נפתח במשפט געגוע המתאר מציאות ירושלמית חורפית: "זה ליל אביב וקר בירושלים, רוחות של זיכרון נושבות על הפנים". רוני חבר, חברתה של יעל ומתופפת שהשתתפה בהקלטת השיר, נזכרת ברגעים הקשים שאחרי האסון: "בשבת שאחרי המקרה הייתה עצרת בירושלים והתחברתי לחוויה הזו של אותו ליל אוויר קר. הייתה שם תחושה של עצב, ריקנות כזו וזיכרונות שמגיחים מכאן ומכאן".
חבריה של יעל עדיין מתקשים לאסוף את השברים ולהתרגל למציאות הכואבת שבה ימשיכו לצעוד, להיפגש ולספר חוויות בלי החברה שכל כך אהבו. הם כבר חזרו לצבא, לשנת השירות ולמכינות, תוך שהם מנסים להשאיר מאחור את הכעס על האסון, שיכול היה להימנע אלמלא החלטות שגויות של מנהל המכינה והמדריך,
האח: "חיוך שהאיר כל פינה חשוכה"
איתי סדן, אחיה של יעל, כתב השבוע פוסט בפייסבוק המבטא את געגועיו לאחותו הקטנה ואת הקושי להמשיך בחיים בלעדיה:
"היום נשברתי שוב יעלי.
אחרי ימים ארוכים שהצלחתי להחזיק את עצמי ביחד
נשברתי ובכיתי, והדמעות הרטיבו את הלחיים וגם את הבגדים
אנחנו מתקרבים ל-30 שלך, יולי
לעלות חזרה למקום שאת נחה בו לעולמים
כל מחשבה עליך מצמררת לי את הגוף
כל זכרון ממך משאיר בי חלל עצום ששום דבר לא מצליח למלא
אני מנסה להמשיך יעלי, אני מבטיח
אני מנסה להיות חזק
ואבל זה לא דרך העולם, אחות קטנה שלי
הוא לא משאיר משפחה להתמודד עם כל זה לבד, בלעדיך
אני מסתכל כל בוקר לשמיים
מתחנן לסימן, שטוב לך, שאת מסתכלת עלי מלמעלה
אני עושה הכל כדי להיות חזק בשבילך יעלי
תני לי את הכוחות לאהוב ולנצור אותך
ולחשוב על החיוך שלך שהאיר כל פינה חשוכה
מבלי שזה ירסק לי את הלב".
במוצאי שבת, במלאת 30 יום לפטירתה של יעל, יוקרן השיר שחיברו חזם ואלקסלסי בתיכון לאומנויות, עבור משפחתה של יעל סדן ז"ל.
קרדיטים: מילים: גיא חזם; לחן: גיא חזם ונטע אלקסלסי; עיבוד והפקה מוזיקלית: טוקה; שירה: נטע אלקסלסי וגיא חזם; קולות: אילת חן; גיטרות, רודס ותכנות: טוקה; גיטרה: ענבר אלנתן; בס: בר פיליפוביץ; תופים: רוני חבר; מיקס: דוד יעקובוביץ'; מאסטרינג: יורם ואזאנה; הוקלט ובושל באולפן של דוד יעקובוביץ'; הקלטות נוספות: האולפן של טוקה; הפצה לתקשורת - מייסונג.
לפנייה לכתב/ת 
