התלונה שחשפה: מעצר כאמצעי לחץ לעסקה

מעצרו הממושך של ניר חפץ, עד המדינה בפרשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתנאים שבהם הוחזק עד שחתם על הסכם עד מדינה, הפנו את אור הזרקורים לסוגיה שסנגורים רבים מתמודדים איתה כבר שנים - החזקת חשודים במעצר במטרה ללחוץ עליהם להסכים להסדרי טיעון.

נציב התלונות על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, דן באחרונה בתלונה שהגיש סנגור על מעצר מיותר של חשוד, והביע את דעתו כי מדובר בנוהג פסול.

על פי התלונה, החשוד ישב במעצר במשך 34 ימים שבהם נחקר על ידי כוחות הביטחון. בסופו של דבר הועבר התיק לפרקליטות המחוז שהחליטה להגיש נגדו כתב אישום על עבירה אחרת, לפי פקודת המכס.

עם הגשת כתב האישום פנתה הפרקליטות לבית המשפט בבקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. ההגנה נתנה את הסכמתה לכך, והמעצר הוארך כמבוקש. אלא ששעתיים בלבד אחרי הדיון בבית המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הוסכם כי הנאשם ישוחרר לביתו לאלתר. לטענת הסנגור התנהלות זו מוכיחה כי הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה מלכתחילה אך ורק על מנת "לשכנע" הנאשם להסכים להסדר הטיעון.

דוד רוזן. "היותו תושב שטחים לא אומרת שיש חשש שיברח"(צילום: עופר עמרם)

בתגובה לתלונה טענה הפרקליטות כי יש לדחותה משום שהטענות המועלות בה נוגעות לשיקול הדעת של התביעה ”וחותרות תחת התנהלות בית המשפט והתנהלות הסנגור שייצג את הנאשם באותה העת“. לגופו של עניין טענה הפרקליטות כי הסדר הטיעון היה פרי הסכמות שגובשו בין באי כח הצדדים וכי אלמלא היו מגיעים להסכמות אלה, כתב האישום היה מנוסח אחרת. בשולי הדברים טענה הפרקליטות עוד כי הייתה הצדקה לבקש את מעצר הנאשם עד תום ההליכים משום שמדובר בתושב השטחים שיש קושי להבטיח את התייצבותו למשפט.

הנציב רוזן דחה את הטענות אחת לאחת וקבע כי הבקשה למעצר עד תום ההליכים אכן הוגשה לבית המשפט כדי לקדם הסדר טיעון בין הצדדים, וכ“מנוף לשם קבלת הסכמת הנאשם להסדר הטיעון“, כלשונו.

"הנה נא“, כתב רוזן בהחלטתו, ”הפרקליטות ביקשה לשחרר נאשם ממעצר למרות ששעתיים קודם לכן ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. הכל בכל מבלי שחל כל שינוי בראיות שנצברו בתיק.

”בעת בה שנתבקש בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, התגבש הסדר טיעון בין הצדדים בו היה מוחוור כי אם יודה הנאשם בעבירה שיוחסה לו במסגרת הסדר הטיעון ושלא בגינה נעצר ונחקר במשך 34 ימים ע"י שירותי הביטחון, ישוחרר לאלתר ממעצרו“.

רוזן, איש הפרקליטות הצבאית בעברו, הוסיף כי ההתנהלות הבעיתית של התביעה מתחדדת נוכח העובדה שבמסגרת הסדר הטיעון סוכם כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל של 34 ימים - אותם ימים בהם כבר שהה במעצר ונחקר, אולם בעבירה אחרת מזו שיוחסה לו לבסוף בכתב האישום.

באשר להיותו של הנאשם תושב השטחים קבע הנציב כי ”הלכה פסוקה היא כי עובדת היותו של נאשם תושב השטחים אינה יוצרת לכשעצמה חשש להימלטות, ובמיוחד נכון הדבר כשקיימים נתונים שביכולתם להפריך חשש זה, כפי שהיה במקרה הזה, כגון יכולתו של הנאשם להפקיד ערובה, עבודתו של הנאשם שעיקרה בישראל, היותו נעדר עבר פלילי ועוד".

בסיכומו של דבר קובע רוזן כי "המשא ומתן שהתקיים לכאורה בין הצדדים קודם הצגתו לבית המשפט, אינו בבחינת משא ומתן שניתן לקיימו. בנסיבות המתוארות לעיל היה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לאיין את הסכמתו הנכוחה של הנאשם להסדר הטיעון, ולמותר להכביר מילים בנושא“.