דו"ח טאוב מצביע על היחלשות המחויבות הדתית בחינוך
דו" ח מרכז טאוב מצביע על שינוי מהותי מאז תחילת העשור הנוכחי במערכת החינוך - מצביע על מגמה משמעותית של תנועה לכיוון בתי ספר פחות דתיים
האם ישראל מתחרדת? מנתונים שעולים מדו"ח מרכז טאוב, המתפרסם הבוקר (יום ג'), מתברר כי יש מעבר של תלמידים בין החינוך החרדי לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי ולכן אם מגמה זו תימשך - אחוז החרדים שיחיו בישראל בשנת 2059 יהיה קטן באופן משמעותי מהתחזיות.
מחברי הדו"ח כתבו כי שינוי דמוגרפי מפתיע מאוד ניכר במספר הנרשמים לכיתות א' בזרמי החינוך השונים. לפי הממצאים עולה כי בעשור הראשון של המאה הנוכחית ניכרו דפוסי השינוי הצפויים: העלייה הגדולה ביותר הייתה בזרם החרדי, ולאחר מכן בחינוך הערבי ובחינוך הממלכתי-דתי, והעלייה הקטנה ביותר הייתה בזרם הממלכתי. בדו"ח נכתב כי שינויים אלו שיקפו את נתוני הפריון בכל מגזר.
אבל במרכז טאוב זיהו שינוי מהותי מאז תחילת העשור הנוכחי בנתונים. לפי הדו"ח, מספר הילדים שנרשמו לכיתה א' בחינוך הערבי הצטמצם מעט, ואילו בקרב יהודים שיעורי הגידול זהים בכל הזרמים. מחברי הדו"ח אומרים כי הירידה במגזר הערבי אינה מפתיעה לאור הירידה בפריון של הנשים הערביות, אולם לדבריהם ההתפתחויות במגזר היהודי אינן תואמות את מגמות הפריון.
כדי לבחון את הטענות שהעלו בדו"ח, הושוו תחזיות מספר התלמידים בכיתה א' לפי שיעורי הפריון בכל מגזר, כפי שתועדו שש שנים לפני שנת הבדיקה, למספר הנרשמים בפועל. במרכז טאוב אמרו כי תוצאות ההשוואה תומכות בטענה כי יש מגמה משמעותית של תנועה לכיוון בתי ספר דתיים פחות. עוד נמצא כי אף על פי שאוכלוסיית תלמידי כיתה א' בבתי ספר חרדיים גדלה במידה ניכרת, היא קטנה מהצפוי לפי תחזיות הפריון.
יתרה מכך, אומרים במרכז טאוב, מספר התלמידים במגזר הממלכתי גדל בשיעור גבוה בהרבה מהצפוי לפי התחזיות. חוץ מההצטרפות של תלמידים שהיו צפויים
ללמוד בזרמים דתיים יותר לפי התחזית, מקור נוסף לגידול הוא תלמידים ערבים שנרשמו לבתי ספר יהודיים וילדי מבקשי מקלט.
הסמן השני לאפשרות של ירידה ברמת הדתיות הכוללת, כך לפי הדו"ח, היא השינויים במגמות התנועה בין זרמי החינוך השונים בין כיתה א' ל-ח'. השינויים נבחנו באמצעות השוואת זרם החינוך שכל תלמיד השתייך אליו בתחילת לימודיו בבית הספר היסודי לזרם שבו סיים את לימודיו. עוד נכתב בדו"ח כי גם בבדיקה זו נמצא כי התנועה נטו, כלומר מספר המצטרפים בניכוי התלמידים העוזבים, היא לכיוון הזרמים הדתיים פחות. עוד נמצא כי בין השנים 2001 ל-2015 - 9 אחוזים מהבנים ו-4.6 אחוזים מהבנות עברו מהחינוך לזרמים דתיים פחות בין כיתה א' לכיתה ח'. מהממצאים עולה כי 60% עברו לחינוך הממלכתי לדתי והיתר לחינוך הממלכתי.
במרכז טאוב אמרו כי לאור הממצאים בדבר התנועה לעבר זרמי חינוך דתיים פחות, שככל הנראה מעידה על מגמות של היחלשות המחויבות הדתית בציבור היהודי, הם חישבו את התחזיות מחדש על בסיס ההנחה שבמהלך השנים יהיו מעברים בהיקף של 15 אחוזים מהמגזר החרדי למגזר החילוני.
מחברי דו"ח טאוב כתבו כי התוצאות מראות כי אם מגמות היציאה בשאלה יימשכו, תהיה לכך השפעה רבה מאוד על הרכב האוכלוסייה העתידי. בדו"ח נכתב כי לפי התחזית המקורית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחלופה הבינונית, האוכלוסייה החרדית בשנת 2059 צפויה למנות 4 מיליון איש, כלומר כ-27 אחוזים מהאוכלוסייה, וזאת לעומת 12 אחוזים כיום. אבל, כך מסיקים מחברי הדו"ח, בתחזית הכוללת את מגמות המעבר בין הזרמים צפויה האוכלוסייה החרדית למנות
1.3 מיליון איש, שהם 21 אחוזים מהאוכלוסייה. בדו"ח נכתב כי הגידול האיטי יותר יותיר זמן רב יותר להתבססות מגמות אחרות, כמו גידול בהשתלבות של גברים חרדים בשוק העבודה.
ב-60% מהכיתות היה תלמיד שהוחרם
נושא נוסף שבו עסק הדו"ח הוא תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר, תופעה שלצערנו היא שכיחה למדי. בדו"ח נכתב כי כמעט 6 אחוזים מהתלמידים דיווחו שהיו
קורבנות לחרם בחודש שלפני השאלה, וכמעט 4 אחוזים דיווחו כי אחרים קראו להחרים אותם ברשתות החברתיות. מחברי הדו"ח העירו כי הנתונים של ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) אינם מבחינים בין קורבנות לאירוע בריונות בודד ובין קורבנות מתמשכת, אולם חרם יוצא מכלל זה מכיוון שבהגדרתו הוא אירוע מתמשך וחוזר.
עוד נכתב בנושא זה כי הממצא בדבר היקפה של תופעת החרם מטריד למדי, וממחיש עד כמה היא נפוצה בישראל. אף על פי שרק תלמידים מעטים דיווחו שהיו קורבנות לחרם, ביותר מ-60 אחוזים מהכיתות ב-2015 היה לפחות תלמיד אחד שסבל מחרם.
מהדו"ח עולה עוד כי תלמידים ערבים סובלים מחרמות בשיעור גבוה יותר מיהודים. הפער בין תלמידים ערבים ליהודים בסיכוי להיות קורבן לחרם עומד על כמעט 5.3 - הפער הגבוה ביותר מכל סוגי האלימות.
ויש גם חדשות טובות. בין 2007 ל-2015 חלה ירידה בשיעור המדווחים על חרם: מ-18 ל-11 אחוזים בחינוך הערבי ומ-5 ל-3.5 אחוזים בחינוך העברי.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה. את הדו"ח ערך פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.
לפנייה לכתב/ת 
