בצל ההסלמה: כיפת ברזל מיירטת גם פצמ"רים
הג'יהאד האיסלאמי ביקש להוכיח לפטרוניו בטהרן כי הוא אינו אוכל חינם ובו בזמן ביקש לפגוע בתחושת הביטחון האזרחית כאקט נקמה על הרג פעיליהם שלשום. חמאס ידע ואף אישר, אבל לא מעוניין בעימות עם ישראל, שעסוקה יותר בבלימת איראן בסוריה מאשר התכתשות בעזה
ירי מרגמות, כפי שהיה הבוקר לעבר עוטף עזה, הוא צורת התגובה המועדפת על ידי הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ). יש לכך שתי סיבות: האחת היא שלארגון, על אף שהוא נהנה מתמיכה וסיוע ישירים של איראן, אין רקטות שיכולות לחדור את מסך ההגנה של כיפת ברזל והסיבה השנייה היא שהפצמ"רים הם נשק יותר מדויק ויותר קטלני מהרקטות.
מתיחות בדרום - כתבות נוספות:
השר אלקין: "חמאס צריך לשלם מחיר כבד"
הג'יהאד האיסלאמי יכול לכוון אותם בדיוק לאן שהוא רוצה, אם במטרה שלא לפגוע ביישובי ובתושבי עוטף עזה, ורק לאותת שהוא עלול להסלים, או כמו היום, כשהוא משגר לפחות שתי פצצות מרגמה שהיו עלולות להרוג והסתכנות בתגובה של צה"ל. מה שברור הוא שהירי הבוקר הוא תגובה על הרג שלושה פעילי גא"פ שנורו שלשום בעמדה ליד גדר אחרי שחוליה של הארגון הניחה מטען על גדר המערכת. כוח צה"ל פוצץ את המטען בלא נפגעים והגיב בירי טנק לעבר העמדה.
אצל הג'יהאד האיסלאמי אין זה משנה אם הם חוללו את המצב שבגללו נהרגו אנשיהם. עצם העובדה שצה"ל פעל נגדם בצורה נחרצת וקטלנית מהווה מבחינתם הצדקה לירות לעבר אזרחים ישראליים ביישובי עוטף עזה. כך הם מוכיחים לפטרוניהם האיראניים שהם לא אוכלי חינם ובאותה עת מערערים את הביטחון ואת תחושת הביטחון של תושבי רצועת עזה.
בכלל לא צריך להיות ספק שחמאס ידע על הפעולה הזאת מראש ואף אישר אותה. זאת על אף שחמאס אינו מעוניין כעת בעימות גדול ברצועה ולכן גם כשנהרגו אנשיו ב"צעדות השיבה" על הגדר, הוא לא פעל. חמאס וגא"פ מתואמים ביניהם עד גבול מסוים, אבל חמאס יודע שהוא יכול לרסן את גא"פ רוב הזמן, אך לא כל הזמן, ולכן הוא לוקח סיכון ומאפשר לגא"פ לפעול, אך מבקש ממנו שרוב הירי יהיה לשטחים פתוחים.
יש גם חדשות טובות
העיסוק בפרטים האלה חשוב להבנת האירוע הנקודתי הזה. חשוב גם לזכור שגם לפני כחצי שנה, כשצה"ל פוצץ מנהרה התקפית שחדרה לשטח ישראל שחפר גא"פ, הגיב הארגון בדיוק באותו אופן, וכך היה גם אחר כך. הפעם היה הירי הנרחב ביותר מאז צוק איתן. 28 פצצות מרגמה שוגרו לעבר גזרה מאוד רחבה, כמעט לעבר כל הגזרות בעוטף עזה.
המשמעות היא שאנו נמצאים עכשיו בשלבים קריטיים של הסלמה מול רצועת עזה. זו אמנם "הסלמה זוחלת", אבל כמו כל ההסלמות, קודמותיה היא עלולה להסתיים בכך שצה"ל ייכנס לרצועת עזה. בינתיים נראה שצה"ל מתכוון להכיל את האירוע, כדי שלא להתדרדר במדרון החלקלק, ויש גם גורמים מרסנים נוספים, בעיקר מצרים.
לישראל יש גם שיקול אסטרטגי רחב יותר והוא שלא להיכנס למבצע נרחב בעזה כשאנחנו בעיצומו של שלב קריטי בבלימת ההתבססות האיראנית בסוריה. ישראל מעדיפה להתמקד בבלימת מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ולא להתכתש עם העזתים, שאינם מהווים איום אסטרטגי על ישראל.
בכל העניין הזה יש גם חדשות טובות, אפילו טובות מאוד: הבוקר יורטו חלק ניכר מהפצמ"רים ששיגר הג'יהאד האיסלאמי. עד עכשיו נראה היה שלישראל אין מענה לאיום הפצמ"רים, שגרם למרבית הנפגעים ביישובי עוטף עזה ובשטח ישראל בזמן מבצע צוק איתן. הבוקר התברר בצורה די משכנעת שכיפת ברזל מסוגלת ליירט לפחות חלק מפצצות המרגמה שיורים הארגונים העזתיים.
לפי מה שקורה בשטח, ובשל העובדה שלפחות פצמ"ר אחד נפל ליד גן ילדים, נראה שהפתרון עדיין אינו מושלם ואחוזי היירוט של פצמ"רים עדיין לא מגיעים ליותר מ-80 אחוז, כפי שכיפת ברזל מסוגלת להגיע ביירוטי רקטות. אבל זו התחלה, והתחלה טובה שצריך לברך עליה.