אסטרטגיית הסוררים: לגרור עימות ולפגוע בשגרת האזרחים
הקיצונים המוסלמים, שרוצים להפוך את הרצועה ל"מחוז סיני" של דאעש, ירו הלילה לעבר העוטף על מנת שצה"ל ייכנס לעזה לסבב נוסף. הסוררים מנסים למנוע הסדרה, אבל זה הפתרון הסביר מנקודת ראותה של ישראל. בינתיים, הסבל של תושבי עוטף עזה נמשך
את ירי הרקטות הלילה מהרצועה ביצעו כנראה אנשי ארגונים איסלאמיסטיים סלפיים - מה שמכונה אצלנו "הסוררים". הקיצונים המוסלמים, אנשי הקבוצות האלו, רוצים להפוך את הרצועה לסניף "מחוז סיני" של דאעש.
חמאס והג'יהאד האיסלאמי, שמשתייכים לאיסלאם הפוליטי, הם אויביהם המרים שמנסים לחסל אותם ולפגוע באנשיהם בכל הזדמנות מפני שהם מאיימים על שלטון חמאס ברצועה.
לכן, האסטרטגיה שמפעילים הסלפים היא לנסות לגרום לישראל שתעשה עבורם את העבודה. מטרתם שצה"ל ייכנס לרצועה לסבב נוסף, והם מאמינים שבסבב הזה, שיכלול גם פעולה קרקעית, צה"ל יחסל את שלטון חמאס ואולי יתפוס את מקומו או שיביא את אנשי הרשות הפלסטינית של אבו מאזן לשלוט ברצועה.
בשני המקרים, כך מאמינים בקבוצות הקיצוניות האלה, יהיה קל להם יותר לפעול ותהיה להם גם הצדקה לפעול כיוון שהשלטון יהיה פחות אלים ופחות מגובה על ידי האוכלוסייה מאשר שלטון חמאס, ואז הם יוכלו לשתף פעולה טוב יותר עם אנשי דאעש בסיני הנלחמים במצרים.
אנשי הארגונים הסוררים האלו יודעים שהמצב כרגע נפיץ וכי ישראל תגיב לעבר מטרות חמאס, והם מנסים כעת לעשות כל שביכולתם כדי למנוע הסדרה שתשאיר את חמאס בשלטון למשך הרבה זמן. כזכור, השבוע יתכנסו בקהיר כל הגורמים המעוניינים בהסדרה ארוכת טווח בעזה, גם של המצב הכלכלי וגם של המצב הביטחוני, ולסוררים יש עכשיו עניין דחוף למנוע את הצלחת הכינוס הזה. לכן הם יורים.
סיבה נוספת היא התלהטות הרוחות אתמול ברצועה עקב הריגתה של החובשת הפלסטינית בזמן ההתפרעויות על הגדר. אלפים השתתפו אתמול בהלוויה של החובשת, שנסיבות הריגתה על הגדר נחקרות עדיין על ידי צה"ל. אבל עושה רושם שעניין זה מסעיר את תושבי הרצועה.
אלה הן כנראה שתי הסיבות שמריצות את הארגונים הסוררים לשגר רקטה פה, רקטה שם, בידיעה ברורה שצה"ל יגיב כדי לגרום לחמאס להדק עליהם את הרצועה ולמנוע מהם את הירי.
הם גם שומעים את הראיונות שמשדרת התקשורת הישראלית עם תושבי עוטף עזה והם מבינים שבלי מאמץ רב, למרות שהרקטות שלהם אינן מסכנות את התושבים, ולמרות שכיפת ברזל מיירטת את הרקטות שכן מסכנות את התושבים - רק באמצעות אזעקות צבע אדום חוזרות ונשנות, הם מסוגלים לגרום לתושבי עוטף עזה לילות נדודים, שינה בממ"ד, ילדים מפוחדים ושיבוש השגרה.
אחר כך מתראיינים ראשי המועצות בעוטף עזה, והסוררים יודעים שמופעל לחץ על הממשלה בירושלים להיכנס לעזה ולעשות סדר. וזה בדיוק מקווים הסלפים שיקרה. חמאס בדרך כלל משתדל למנוע את הירי של הסוררים, אבל לא מן הנמנע שהלילה בעקבות הריגתה של החובשת, חמאס אולי התיר את הרסן.
אין ספק שחמאס מורתע והורתע כתוצאה מפעולות צה"ל וזו הסיבה שהוא נמנע מירי בעצמו. הוא גם כופה את מרותו על הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני והחשש מפני תקיפות של צה"ל יחד עם הלחץ המצרי, עושים את שלהם.
הבעיה נשארה כשהייתה. הדפוס הזה של ירי סוררים, תגובה ישראלית וחוזר חלילה, גם פוגע בשגרת החיים וגורם סבל לתושבי עוטף עזה ולו רק כתוצאה מהאזעקות החוזרות ונשנות בלילות וגם עשוי לגרור את צה"ל ואת חמאס לעימות שאיננו רוצים בו.
אגב כך נוכח גם צה"ל פעם נוספת שיש לו בעיה באיתור מהאוויר ומרחוק של משגרי רקטות וירי מרגמות המופעלים מתוך אזורים עם צמחייה סבוכה באמצעות "טיימרים" או מקני שיגור המוטמנים מתחת לקרקע. יושבים שני קיצונים מוסלמים בתוך שיח עם משגר, מצמידים לו שעון מטבח ומסתלקים, ותושבי עוטף עזה רצים למקלטים. חמאס לא יכול לתפוס את כולם, גם כשהוא רוצה, ובעיקר כשנוח לו להעלים עין.
לכאורה התשובה היא כניסה קרקעית שתאפשר לאתר פיזית את המשגרים האלו ולהשמיד אותם, אבל לשם כך צה"ל יצטרך לשהות זמן רב ברצועה. מכול האמור לעיל עולה שיש שני פתרונות ארוכי טווח לעימות הנוכחי ברצועת עזה, שעוד יסלים כנראה השבוע ביום שלישי, הוא "יום הנכסה", שבו מציינים הפלסטינים את תבוסת צבאות ערב ואת תבוסת הפלסטינים במלחמת ששת הימים.
פתרון אחד הוא כניסת צה"ל לרצועה ולמעשה כיבושה או כיבוש חלקים ממנה ואחר כך יישארו צה"ל והשב"כ לתקופה ארוכה עד שיפרקו בכוח את כל ה"נכסים" הצבאיים של חמאס והג'יהאד האיסלמי, כולל רקטות ומנהרות. מבצע כזה ייקח זמן רב, יעלה מאות מיליונים וספק אם יפתור את הבעיה למשך יותר מ-6-5 שנים, אם וכאשר צה"ל ייצא מהרצועה. גם אין גורם אחר, כולל הרשות הפלסטינית שמסכים כרגע לקחת אחריות על הרצועה.
אפילו הסקנדינבים והאירים באים בחשבון
לכן, הפתרון היחיד שהוא סביר מנקודת ראותה של ישראל, הוא הסדרה ארוכת טווח עם חמאס בעזה, שבמסגרתה יתפרק ארגון הטרור חלקית מנשקו הכבד ומהמנהרות ובתמורה יקבלו כשני מיליון פלסטינים ברצועה אפשרות להיחלץ בשלבים ממצוקתם באמצעות הקלות תנועה והשקעות בינלאומיות בכלכלת הרצועה. אפילו חמאס יודע ששום משקיע בר דעת לא יהיה מוכן לשים את כספו במקום שכל רגע מועד להתפוצצות אלימה.
המתווך שמועדף על ידי ישראל להשיג הסדרה כזאת הוא לפי שעה המצרים. אבל צריך להודות ביושר, המודיעין המצרי המבצע בשמו של א-סיסי את העבודה, לא מפגין כישורי ניהול משא ומתן ותיווך מזהירים. הם מושכים זמן, מתנהלים לאט, ובעיקר חושבים איך משרתים את האינטרס של מצרים ולא את האינטרס של השגת הסדרה כולה.
לכן, מאחורי הקלעים צריכה ישראל, בלי לפגוע בכבודם של המצרים, לשלב מתווכים אחרים, מוכשרים יותר בניהול משא ומתן ואשר יש להם יכולת גם להבטיח השקעות ברצועה, אם תושג הסדרה. הכוונה היא בעיקר למדינות אירופה, כולל הסקנדינבים והאירים, שכבר הוכיחו שהם יודעים לשאת ולתת אף כי אינם אוהבים אותנו במיוחד.
כשצריך מתווך עם קליינטים כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אפילו הסקנדינבים והאירים באים בחשבון.
לפנייה לכתב/ת 
