האדמה בוערת, וסוף לעפיפוני התבערה לא נראה באופק
זה כשנתיים מודע צה"ל לשימוש בעפיפונים מעזה, אבל סדר עדיפויות ומחסור במשאבים גורמים לכך שעדיין לא נמצא הפיתרון. במערכת הביטחון מנסים לפתח טכנולוגיה שתזהה הפרחת עפיפון בדומה לאיכון שיגורי הרקטות. צה"ל: "יירטנו יותר מ-400 עפיפונים ובלונים באמצעות רחפנים"
בעוד שמעל פני השטח מצליחה כיפת ברזל ליירט גם פצצות מרגמה, וזמן ההתרעה מהן הוארך, ואחרי שהושלמו כבר כ-12 ק"מ מקיר המכשול התת-קרקעי נגד מנהרות, תושבי עוטף עזה נותרים חסרי אונים מול ההצתות שנגרמות מעפיפוני התבערה שמופרחים מדי יום מרצועת עזה. נסיעה בימים אלה לאורך כביש האורך של העוטף, כביש 232, מזכירה נסיעה בהרי הכרמל בשבועות שאחרי השריפה הגדולה בסוף 2010. כתמי ענק שחורים ניכרים בין השדות הצהובים החרושים וריח כמעט תמידי של עשן נמצא באוויר.
אמש (יום א') הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שינחה את המועצה לביטחון לאומי לקזז מהכספים שעוברים לרשות הפלסטינית את סכומי הנזקים שנגרמו לחקלאים. בזמן שהוא הכין את ההודעה, כוח מחטיבת גולני היה עד לעוד תקרית: עפיפון שנשא מטען חבלה מוסווה חדר מדרום רצועת עזה ונפל בשטח ישראל, ליד גדר המערכת, באזור כרם שלום. המטען טופל על ידי הלוחמים ללא נפגעים, אך העיד על הסכנה הטמונה באמצעי הכול כך פשוט, שניתן להכנה ביתית תוך דקות.
בו בזמן נמשכו אתמול לאורך כל היום והערב המאמצים לכבות שריפות שפרצו בעקבות עפיפוני התבערה באזור ניר עם וביער שוקדה, שאמור לארח בקרוב את פסטיבל דרום אדום.
בשטח עצמו, למרות ניסיונות של כלל זרועות מערכת הביטחון, התופעה נמשכת וביתר שאת בעיקר בשעות הצהריים ואחר הצהריים, שבהן הרוח היא לכיוון מזרח, ונושאת עמה בקלות את העפיפונים לעבר יישובי העוטף. עד כה לא נרשמו פגיעות בנפש, בעיקר בשל רמת הכוננות הגבוהה והתמידית, אך זו עלולה לשחוק את הכוחות שמתמודדים עם שריפות העפיפונים זה כמעט חודשיים ברצף: צוותי כיבוי אש שניצבים בהיכון קבוע, לעיתים מתוגברים מגזרות שכנות, מחלקות של לוחמי תגבור של צה"ל שמוגדרים מראש לקפוץ להשתתף בכיבוי עם מטפים וציוד כיבוי בסיסי, וכן רבש"צים וקב"טים של הישובים, לצד נהגי קומביין שמשתמשים בדיסק הענק של כלי הרכב הגדול כדי לבודד במהרה את השריפה ולחתוך את גבעולי החיטה מסביב למוקד הלהבות.
עשרות אלפי דונמים עלו באש עד כה, נזק במיליוני שקלים נגרם לחקלאים, ופיתרון ממשי אין. מפריחי עפיפונים עזתים עדיין לא מוגדרים בצה"ל כמחבלים שניתן לפתוח עליהם באש. משרד הביטחון אמנם רכש לצה"ל אד הוק מאות רחפנים זעירים שהפילו מאות עפיפונים, אך השימוש בהם לא עצר את התופעה.
במקביל, במערכת הביטחון מפתחים יכולת טכנולוגית לזיהוי הפרחת עפיפונים, בדומה לאיכונים שנוצרים משיגורי רקטות ופצמ"רים או הרמת רחפנים לאוויר. האיכונים מתריעים מיידית על כל שיגור ומזהים גם את נתיב החימוש ויעדו. במידה שהיכולת תושג, הכוחות יוכלו לזהות כל הפרחת עפיפון מרגע הרמתו לאוויר, ובכך לאפשר טיפול מהיר באיום, בין אם באמצעות יירוט על ידי רחפן קטן ובין אם בירי הרחקה לעבר המפריחים. כיום הזיהוי של העפיפונים מתבצע בשלב מאוחר יחסית, בעין בלתי מזוינת, כאשר עפיפון התבערה כבר חוצה את הגבול לעבר העוטף.
נראה ששמיכת המשאבים הקצרה היא זו שמכתיבה את ההתמודדות של הצבא עם תופעת העפיפונים. גדר חדשה וגבוהה הוקמה בגבול מצרים ובגבול סוריה, ורק כעת מוקמת לסירוגין גם ברצועת עזה. במכשול נגד המנהרות ובפתרונות הטכנולוגיים לאיתור והשמדת מנהרות קיימות הושקעו כארבעה מיליארד שקל, אך חוליות שמבצעות ירי רקטות ופצמ"רים לא מזוהות ולא נפגעות על ידי צה"ל, למרות תאי תקיפה המכונים "חופת אש" שבעבר עמדו במשימה זו.
גם העפיפונים אינם תופעה חדשה, אך בשל הסיכון הממשי הנמוך ממנה עד כה, ההחלטה לענות עליהם התעוררה רק ברגע האחרון. מבדיקת ynet עולה כי הפלסטינים משתמשים ברצועת עזה בעפיפונים נגד ישראל כבר כשנתיים לכל הפחות: באוקטובר 2016 חדר מעזה לישראל עפיפון שנשא מצלמה קטנה. מפעיליו נסו חזרה לרצועה בשל ירי הרתעתי שביצעו לוחמים.
מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל רואה בעפיפוני התבערה אירוע חמור ופועל כל העת במגוון דרכים ושיטות על מנת לסכלם. במהלך השבועות האחרונים, ובשל צורך מבצעי, התפתחו כמה פתרונות, בהם שני סוגי רחפנים שפותחו על ידי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ומפקדת זרוע היבשה (מז"י) בשיתוף עם אוגדת עזה.
"רחפנים אלו יירטו בשבועות האחרונים יותר מ-400 עפיפונים ובלונים ומנעו בכך שריפות רבות. לאחר הפעלת אמצעים אלו בשטח הוחלט כי יופעלו גם בהמשך בהתאם לצורך המבצעי. בנוסף, צה"ל ממשיך ופועל כל העת למציאת פתרונות שיתנו מענה הרמטי ככל הניתן".
לפנייה לכתב/ת 
