חיים בין השריפות: "אם עפיפון ינחת על בית - הסכנה גדולה"
החקלאים בעוטף עזה התמודדו כבר עם רקטות, פצמ"רים וצלפים, וכעת נאלצים לראות את שדותיהם עולים באש בגלל העפיפונים מעזה. "נקווה שצה"ל ימצא פתרונות", אומר חקלאי מהאזור. תושב מפלסים סיפר על השריפה ליד הקיבוץ: "האש הייתה 100 מטרים משורת הבתים"
חקלאי עוטף עזה מביטים בעיניים כלות בשדותיהם עולים באש ותחושת חוסר אונים מציפה אותם. ראובן ניר, מנהל גידולי השדה של כפר עזה ומפלסים, סיפר לאולפן ynet על החיים בצל טרור העפיפונים ביישובי עוטף עזה ועל הנזקים הקשים בקיבוצים שבהם הוא עובד: "אלה נזקים גדולים של קרוב לאלף דונם חיטה וגרעינים שנשרפו, נזקים של מאות אלפי שקלים. אני לא אגיד מספרים כי לא עשינו עדיין הערכת נזקים. מעבר לזה יש גם ציוד השקייה שנשרף. עוד אין תהליך של פיצויים אלא דיבורים על מקדמות שנקבל בשל הנזקים שנגרמו".
לדבריו, "אין חשש לחיי אדם, אלא לרכוש, לציוד בשדה. עברנו אירועים יותר קשים עם קסאמים, פצמ"רים וצלפים, ושרדנו אותם, אני מעריך שנשרוד גם את השריפות האלה".
ניר מקווה שצה"ל ימצא מענה לטרור העפיפונים. "אני יודע ושומע שצה"ל מנסה למצוא כל מיני פתרונות לצרה הזו, בינתיים אני לא רואה פתרון. קצת קשה למצוא פתרון לבלון הליום שקוף שאתה לא רואה אותו והוא פתאום נוחת לך באמצע השדה. אבל צה"ל שלנו חכם, נקווה שימצא פתרונות".
שייקה שקד, חקלאי מקיבוץ מפלסים, מספר על השריפה שפרצה ליד הקיבוץ. "המרחק בין החומה לבתים שלנו בקו אווירי הוא 250 מטרים, והאש הייתה 100 מטרים משורת הבתים, שזאת סכנה בפני עצמה. אם עפיפון היה נופל על בית או בתוך היישוב הדרמה והסכנה היו הרבה הרבה יותר גדולות".
ולא רק העפיפונים מפריעים לשגרת החיים בעוטף: "בנאדם ישן בלילה, ופתאום ב-2:00, ב-3:00 או ב-4:00 לפנות בוקר, יש צבע אדום או פיצוץ מעל הראש", מספר ניר. "צריך לרוץ עם ילדים קטנים, אחד פתאום עושה פיפי במיטה, אישה בהריון שצריכה לרוץ, זה לא פשוט".
מה אתה מצפה שיקרה?
"אני מצפה שמדינת ישראל תשלים את המכשול התת-קרקעי לפני שיהיה עימות גדול, ואם יצליחו, מגיע צל"ש לרמטכ"ל. מה שיבוא אחר כך זה פחות נורא. זה תמיד יבוא ויחזור, פעם שלוש שנים, פעם זה ארבע שנים, ואינשאללה בפעם הבאה חמש שנים, אבל זה כנראה מה שילווה אותנו הרבה שנים, במיוחד כששולט שם החמאס שמרעיב את האוכלוסייה ובעצם יוצר מצב שהם כל הזמן ירצו להאבק ולהילחם, כאילו שהאוכל שלהם נמצא בצד השני, במקום לתת להם מזון, לדאוג להם לעבודה ולפתח תשתיות, באים אלינו בטענות".
מי שנאלץ להילחם בשריפות הרבות שפרצו באזור הוא הכבאי שי בן חמו, תושב שדרות. "בתקופה האחרונה יש לנו פעילות די אינטנסיבית בעקבות המקרים האלה, בלונים, עפיפונים, יש לנו המון אירועים, המון שריפות. כל יום נפתחות כמה נקודות הזנקה, בין אם בנחל עוז, מפלסים, ניר-עם".
בן חמו מספר על ההבדלים בין השריפות השונות שבהן טיפל. "יש הרבה סוגי שריפות, בין אם זה בשדות חיטה, ביערות, שדה קוצים, כל מקרה לגופו. החיטה עכשיו יבשה וזה ממש רץ מהר, עד שאנחנו מגיעים לפעמים זה מאוחר מדי. בשדות חיטה אנחנו נעזרים בכלים חקלאיים של תושבי המקום, בשופלים של הצבא, יש לנו יחידת מתנדבים בכפר-עזה שבאה כמעט לכל אירוע ועוזרת לנו. גם אנשי קק"ל מצטרפים אלינו בכל האירועים. אם אין קו חיץ בין היישוב לבין היערות ושדות החיטה, אין ספק שזה יכול לסכן".
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, טוען שמדינת ישראל יכולה לתת מענה לטרור העפיפונים. "האזור הזה צריך לקבל מענה ברור, צריך לייצר תג-מחיר, כל עפיפון שעולה וכל שריפה שפורצת, בעזה לא צריכים ללכת לישון בלילה. מדינת ישראל יודעת לדבר עם מי שצריך על מנת להעביר את זה", אומר דוידי.
"דיברתי עם שר הביטחון, עם ראש הממשלה וגם עם הרמטכ"ל לפני שבועיים במפגש", הוסיף דוידי, "דבר אחד ברור, אסור שהאזור שלנו יחזור לפינג-פונג הזה ולמעשה מי שמחזיק בשאלטר של השקט שלנו זה חמאס והג'יהאד האיסלאמי, וזה לא מעניין אותי אם זה איראן או גורמים מקומיים".
"אם מישהו בארגנטינה היה לוקח עפיפון ושורף חצי מבואנוס איירס, אף אחד שם לא היה אומר שהמצב הזה יכול להמשיך", אומר דוידי, בהתייחסו לביטול משחק הכדורגל שהיה מתוכנן בשבת. "אני מציע למסי ולנבחרת ארגנטינה לבוא לפה לאחד הקיבוצים, לטעום מהאוכל הטעים שלנו, לחיות ולהרגיש מה זה אומר ששורפים לך שדה, מטר מהבית. אני חושב שהגיע הזמן לדבר על תג מחיר, כמו שאמרתי לפני שבוע – דין קליע כדין רקטה, דין עפיפון כדין רקטה, כדין מנהרה".
לפנייה לכתב/ת 
