השיפוץ שבמחלוקת בבניין ביהמ"ש העליון

מאות אלפי שקלים הוצאו בשנה החולפת על שיפוץ מפואר שנערך בלשכת הממונה על מרכז ההערכה למועמדים לשפיטה בירושלים.

לשכת הממונה על מרכז ההערכה, או בשמו המלא ”המכון למיון מועמדים לשיפוט והשתלמות שופטים שכבר נבחרו“, ממוקמת בקומה הראשונה במבנה המרשים של בית המשפט העליון. את השיפוץ הוביל השופט יגאל מרזל, מי שעד לאחרונה עמד בראש המכון והיום הוא מנהל בתי המשפט, אך מי שתהנה ממנו היא מחליפתו, השופטת המחוזית דפנה בלטמן-קדראי.

רגע אחרי שהושלם השיפוץ כבר הפכה הלשכה מוקד עלייה לרגל לחובבי החיים הטובים שמתעניינים בתכונן משרדים. אלא שלטענת עובדים בבניין מדובר בשיפוץ מנקר עיניים, שנעשה בעלות של כחצי מיליון שקל בשעה שהמערכת כולה סובלת ממחסור קשה בתקציבים. לעומת זאת בהנהלת בתי המשפט טוענים כי העלות הכוללת של השיפוץ עומדת על כ-400 אלף שקל בלבד וכי הוא היה חיוני.

יגאל מרזל(צילום: יוסי זמיר, דוברות הרשות השופטת)

לדברי מרזל השיפוץ הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית לייעול מערכת בתי המשפט, אשר נעשתה בידי חברה חיצונית ("שלדור") בשיתוף עם אגף התקציבים במשרד האוצר."הוחלט לפעול לשינוי מעמדו של המכון להשתלמות שופטים ולהפוך אותו לכלי מרכזי בהכשרת השופטים ובניהול הידע השיפוטי. זאת,על ידי בניית תוכנית שמטרתה שינוי ושיפור מערך ההדרכה לסגל השיפוטי, ניהול הידע השיפוטי הנצבר ויצירת כלים וטכנולוגיה להנגשתו. משכך, הוקם בתחילת 2017 המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים, חלף המכון להשתלמות שופטים, ע"ש זוסמן. במסגרת זו הורחב סגל המרכז ונוספו לו משימות ופעילויות רבות".

בדוברות בתי המשפט מציינים כי כי משרדי המרכז לא שופצו מאז פתיחתו וכי נדרשו תיקונים. "במסגרת השיפוץ הוסב חדר ישיבות שלא נעשה בו כמעט שימוש לחדר ישיבות וללשכה”, נמסר, ”שופץ והותאם גם מתחם הכולל חמישה חדרים וכן מבואה עם מטבחון, תוך הכשרת 10 עמדות ישיבה לאנשי צוות המרכז, וכן מתחם נוסף שבו הוכשרו שלושה חדרים עבור סגל עובדי בית המשפט העליון“.

המכון להשתלמות שופטים משמש לשתי מטרות: האחת, גוף מקצועי להשתלמות של שופטים מכהנים. השנייה, גוף לסינון מועמדים לשיפוט. קורס ההערכה למועמדים נמשך שבוע ונערך בתנאי פנימיה במושב יד השמונה שבהרי ירושלים. במהלך ההשתלמות נערכים משפטים מבוימים ופעילויות משפטיות וחברתיות למועמדים, שנצפות על ידי צוות שופטים שצריכים לגבש את דעתם על מסוגלות המועמד ומידת התאמתו לשפיטה.

לצד רמתו הגבוהה, זכה מרכז ההערכה בעשור האחרון לקיתונות של ביקורת על חשאיות פעילותו, ובעיקר על כך שהמלצותיו מוגשות לוועדה לבחירת שופטים עם שורה תחתונה בלבד - מתאים או לא מתאים, בלי נימוקים. בנוסף הושמעו טענות על כך שרק פסיכולוג אחד מחווה דעה על המועמדים ולאניתנת הזדמנות לדעה נוספת, ועל כך שבצוות הבוחנים יש רק שופטים. הביקורת הציבורית נשאה פרי, והיום כולל הצוות גם שני נציגים של לשכת עורכי הדין המשמשים כמשקיפים. בנוסף הוכנס פסיכולוג שני וחוות הדעת הסופית על המועמדים מפורטות יותר מבעבר.

מרזל, שימשיך להיות מעורב בבחירת השופטים החדשים במסגרת תפקידו כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים, סבור שמרכז ההערכה שלנו הוא מהטובים בעולם. הוא אפילו קיבל אישור לכך בוועידה הבינלאומית להשתלמויות שופטים שנערכה בפיליפינים בהשתתפות 100 מדינות, שבה הוא נבחר לסגן נשיא הוועידה.

”מערך ההשתלמות לשופטים מותאם לתמורות באתגרים המונחים לפתחה של המערכת“, אומר מרזל. "מערך ההשתלמות כולל 60 השתלמויות בנושאים כמו התנהלות דיונית, פישור, התמודדות עם לחץ ושחיקה, דיני ביטוח, דיני סייבר, רשתות חברתיות, אמצעי תשלום דיגיטליים, משפט ושואה ועוד. אנושואפים להציב את השופטים בחזית הידע ומביאים את המרצים הטובים ביותר כדי להעשיר את המיומנות שלהם".