חוק להתקנת מצלמות בפעוטונים: מי יפקח ויצפה בתיעוד
ברקע מותה של הפעוטה יסמין וינטה מבקשת הצעת החוק לחייב התקנת מצלמות, שתחול על כלל הפעוטונים שבהם לפחות שלושה ילדים הפועלים לפחות חמש שעות ביום. בשלב ראשון צפויים לחייב בכך רק מסגרות שנועדו לילדים עד גיל שלוש. מי יהיה רשאי לצפות בצילומים?
ארבעה ימים לאחר שהמשטרה הגישה הצהרת תובע נגד הסייעת שחשודה כי מחצה למוות את יסמין וינטה בת השנה וחודשיים בפעוטון בפתח תקווה, ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון מחר (א') בהצעת החוק להתקנת מצלמות במוסדות המטפלים בקטינים ובחסרי ישע בהם כלל הפעוטונים, לשם פיקוח והגנה עליהם.
ההצעה הגיעה כבר לפני כשנה לשולחן הוועדה, אך הדיון בה נדחה בשל הסתייגויותיהם של חלק מהגורמים המקצועיים. הוועדה אמורה הייתה לדון שוב בהצעה ביום ראשון האחרון, אך שוב נדחה הדיון בשבוע. לאחר שהדיון בוועדת השרים נדחה לפני כשנה נפגשה ח"כ שאשא-ביטון עם יועצות משפטיות ממשרד המשפטים במטרה להגיע לנוסח מוסכם. בעקבות הפגישה הוקמה ועדה שכללה אנשי משטרה, גורמי מקצוע שקשורים בהגנת פרטיות ועוד, אך ההתנגדות להצעה נותרה בעינה, בשל חשש מדליפה לרשת ומפגיעה בפרטיות הפעוטות והגננות.
ההצעה אמנם עוסקת בכלל המוסדות המטפלים בקטינים ובחסרי ישע, בהם משפחתונים ומעונות יום, גני ילדים, בתי ספר ובתי אבות סיעודיים, אך יוזמת ההצעה, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), הודיעה לוועדת השרים שבשלב הראשון תהיה מוכנה להחיל אותה רק על המסגרות לגילאי לידה עד שלוש, שם הצורך הוא קריטי משום שילדים בגילאים אלה אינם יכולים לבטא כלל את מה שחוו וראו, ומכיוון שמרבית המסגרות בגילאים אלה אינן מפוקחות כלל.
החוק אמור לחול על כלל הפעוטונים שבהם לפחות שלושה פעוטות ופועלים לפחות חמש שעות ביום, בין אם הם מפוקחים על ידי המדינה, ומופעלים על ידי אחד מ-450 העמותות האחראיות לכך, או פרטיים ואינם מפוקחים. כיום רוב המוסדות הללו אינם תחת פיקוח.
על פי ההצעה, בפעוטון יותקנו מצלמות במעגל סגור שיפעלו בכל שעות הפעילות. הצילומים יישמרו בצורה מאובטחת ולא יימסרו לכל גורם פרט לרשויות אכיפת החוק לפי צו של בית משפט, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על ידי אנשי הצוות כלפי הפעוטות. רשויות אכיפת החוק יהיו רשאיות לעשות שימוש בתיעוד כראיה בהליך פלילי בעקבות ביצוע עבירה. שר העבודה והרווחה יקבע תקנות לגבי אופן התקנת המצלמות והמקומות שבהם יותקנו; מסירת המידע בדבר קיומן; סוג המצלמות שיותקנו, המידע הנשמר בהן, ואמצעים לבקרת פעילותן; ואופן שמירת המידע המצולם ואבטחתו.
בהצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות נפתחו מאות תיקים בגין אלימות מצד אנשי צוות כלפי קטינים בגני ילדים ובמעונות יום וב-90% מהמקרים נסגרו התיקים שנפתחו במשטרה בגלל חוסר ראיות. ישנם מקרים בהם כלפי חלק מהחשודים נפתחו שניים או שלושה תיקי חקירה שנסגרו בכל פעם מחדש, בדרך כלל בשל הקושי לספק ראיות מספקות. במקרים של התעללות בחסרי ישע, במיוחד, המצלמות עשויות להיות הראיה היחידה שיכולה להביא לכדי הרשעה, בשל אי יכולתם של הקטינים וחסרי הישע להביא את הסיפור בעצמם ולתאר את שנעשה בהם. חשוב להדגיש כי בהתקנת המצלמות יש גם משום הגנה על אנשי צוות מפני תלונות שווא, במציאות שבה אמון הציבור במערכת התערער לאור חשיפות המקרים המזעזעים".
עד כה, כאמור, הנושא לא קודם בעיקר בשל הסתייגויותיהם של גורמים משפטיים, אך גם נוכח התנגדותן של העמותות המפעילות את המעונות המפוקחים. ח"כ שאשא-ביטון הודיעה כי במידה שהגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ימשיכו לעמוד על התנגדותם להצעת החוק, היא תגבש בשיתוף משרד האוצר והמשרדים הרלוונטיים תוכנית מקצועית חלופית לעידוד ותמרוץ מעונות יום שיתקינו מצלמות במסגרותיהן, והנושא יוסדר בחקיקה נפרדת.
באשר להתנגדות העמותות המפעילות להתקנת המצלמות, משרד העבודה והרווחה פנה אליהן לפני כשלושה שבועות במכתב בבקשה לקבל את עמדתן בנושא, לאחר שהשר חיים כץ הנחה לבחון את הדבר בחיוב.
לקראת הדיון, במועצה לשלום הילד קראו לחברי ועדת השרים להצביע בעד הצעת החוק. "מדובר בהצעה מאוזנת שלצד ההגנה על שלומם וביטחונם של הילדים הפגיעים ביותר, גם תשמור על פרטיות הילדים והצוות החינוכי בגן. כל התמהמהות מצד הממשלה היא על חשבון ביטחונם, שלומם ובריאותם של הילדים בגיל הרך", אמרו במועצה.
מחר ב-18:00 תתקיים הפגנת הורים מול קריית הממשלה בתל אביב בקריאה להציב מצלמות בכל הפעוטונים ולהכניס גם את הפעוטונים הפרטיים תחת פיקוח המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
