הקבינט ידון בהכנסת פועלים מעזה לישראל והקלות לפלסטינים
ברקע ההפגנות בגבול וטרור העפיפונים ידונו השרים במצב ההומניטרי בעזה. שליח מזכ"ל האו"ם למזה"ת הצליח בחודשים האחרונים להביא לפריצת דרך בנושא, מעל ראשה של ההנהגה הפלסטינית. כך גם עקף את הקיצוץ האמריקני בכספי אונר"א. ישראל מתבקשת בעיקר לא להפריע
הכנסת 6,000 פועלים מעזה לישראל, הפיכתו של מחסום ארז למעבר סחורות וחיבורו לנמל אשדוד והקלות לפלסטינים בעזה - אלו חלק מהרעיונות שבהם ידון היום (א') הקבינט המדיני ביטחוני, במסגרת ישיבה על המצב ההומניטרי הקשה ברצועה.
מאז 2007 לא נכנסו פועלים מעזה לישראל. אך הרעיון לחדש את המהלך הוא פרי עבודת מטה שעליה הופקד סגן השר מייקל אורן, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. השב"כ אמנם מתנגד למהלך, אך בצה"ל יש לו תומכים.
תכניות נוספות שיידונו בקבינט נוגעות להקלות לפלסטינים שגיבש מתאם פעולות הממשלה בשטחים. לאחרונה למשל הוא התיר ל-500 אנשי עסקים ערבים ישראלים להיכנס לעזה - זריקת מרץ חשובה מאוד לכלכלה הפלסטינית הרעועה.
שליח האו"ם למזה"ת פועל מתחת לרדאר
זהו דיון ראשון במצב ההומינטרי ברצועה מזה זמן רב, וזאת לאחר שנתניהו הבהיר בתום פגישתו עם קנצלרית גרמניה, כי ישראל בוחנת אפשרויות שונות כדי למנוע קריסה הומניטרית בעזה. הדיון מתקיים גם לאחר ששליח מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, הצליח בחודשים האחרונים להביא לפריצת דרך במשבר ההומניטרי - וזאת מעל לראשה של ההנהגה הפלסטינית הדו ראשית: חמאס שמנסה לשים את ידו על כל דולר שנכנס לרצועה לטובת התעצמות וטרור מצד אחד, ואבו מאזן ששבר את הכלים ולא מוכן לשלם משכורות לעובדי הרשות ברצועה ולקחת אחריות על שיקומה, מצד שני.
ברקע הדברים עומדות כמובן בעיות היסוד של הרצועה. עזה חנוקה בשטח שגודלו 360 קמ"ר ללא יציאה. על רקע המצוקה ההומניטרית הקשה מצרים פתחה לרגל חודש הרמדאן את מעבר רפיח בבחינת שחרור קיטור. לישראל היה חלק משמעותי בשכנוע המצרים לעשות זאת.
לאחר שארה"ב הודיעה בינואר השנה על הקפאת מחצית מהסיוע שלה לאונר"א - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם - היה חשש כבד מקריסת הארגון שמספק משכורות ל-13 אלף עובדים ברצועת עזה, המעסיק הגדול ביותר מלבד הרשות הפלסטינית.
חשש נוסף היה שקריסת בתי הספר של אונר"א יחרוץ לרעה את גורלם של 200 אלף ילדים בגילאים שונים. זאת הייתה מכה שעזה לא יכולה הייתה להתאושש ממנה, אילולא הקהילה הבינלאומית – במאמצי שכנוע של מלדנוב וגורמים נוספים - התגייסה למלא את מקומה של ארה"ב, ושאר המדינות התורמות הקדימו את העברות הכספים ודאגו למלא את תקציב אונר"א עד סוף השנה.
בעיה נוספת היא מחסור קשה במזומנים בעזה. על רקע כשלון הפיוס בין הפתח לחמאס, אבו מאזן היתנה את קבלת האחריות האזרחית על שיקום הרצועה בקבלת האחריות על מנגנוני הביטחון. חמאס סירב ואבו מאזן שבר את הכלים והחיל סנקציות נגד החמאס. נכון להיום הוא העביר רק 40% ממשכורות אפריל. בנוסף, קיצץ בכספים שהוא מעביר לחברת החשמל, מה שגרם למחסור בחשמל, אשר מסופק לתושבי הרצועה למשך ארבע שעות ביום בלבד. זיהום המים ברצועה, טיפול לקוי במי שפכים ותנאי תברואה קשים, האבטלה שעומדת על 50% ובקרב צעירים - 70% - מתווספים לכל אלה.
האם עזה תתנתק מהתלות בישראל?
בין המדינות שהסכימו להעמיד סכומים בהיקפים גדולים לעזה: קטאר, איחוד האמירויות ומדינות סוניות נוספות. גורמים ששוחחו עם מלדנוב הבינו ממנו שמדובר למעשה במעין קרן נאמנות, שאליה המדינות יוכלו להעביר כסף למימון הפרויקטים בתחומי הדיור, שידרוג רשת החשמל, הקמת מתקני התפלת מים, הקמת מתקני טיהור שופכין, הקמת קו חשמל, שידרוג הולכת הגז ברצועה ועוד. פרויקט נוסף שמקדמים בחשאי הוא הקמת תחנת כוח בסיני שתספק חשמל מצרי – וינתק אותה לראשונה מהתלות באנרגיה מישראל.
מלדנוב אף גיבש יחד עם המצרים והרשויות האזרחיות בעזה תכנית של עבודות יזומות בעזה שתיתן עבודה לצעירים ברצועה ותכניס לכיסיהם כסף מזומן. זהו פתרון לטווח קצר עד שהפרויקטים הגדולים יותר יתחילו לנוע.
ההישג של מלדנוב טמון בכך שהמנגנון הוקם ללא כל הסכמות או הבנות עם חמאס. אם כל הפרמטרים יתקיימו, הוא עשוי לגרום לשיפור משמעותי במציאות האזרחית בעזה. במקביל, מלדנוב וגורמים נוספים בעולם הערבי ממשיכים ללחוץ על אבו מאזן שימשיך להעביר את כל המשכורות לעובדים בעזה – כדי להקל במצוקת המזומנים. מלדנוב ממשיך במגעים להבטיח את תקציב אונר"א גם בשנה הבאה.
בודדים בצמרת הישראלית היו בסוד המהלכים של מלדנוב. הוא הגיע למסקנה שחמאס לא ימשיך בהסלמה הרבה אחרי יום הנכבה, ומעריך שחמאס בשל עכשיו לגישה יותר ריאלית.
במערכת הביטחון מוכנים לסייע למלדנוב ורואים בפעילות שלו כיוון חיובי שמפיח רוח של תקווה בעזה – בעיקר בקרב האוכלוסיה שלא מעורבת בטרור.
ומה חלקה של ישראל? בעיקר לא להפריע. השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי הבטיח בכינוס האחרון של ועידת המדינות התורמות בבריסל שישראל תהיה פחות נוקשה ותיקח יותר סיכונים בהכנסת חומרים לעזה לטובת הקמת מתקני התשתית.
לפנייה לכתב/ת 
