ההימור של קים: לצאת מהדיקטטורה הסגורה בעולם
אל תזלזלו בסיכון שלוקח שליט צפון קוריאה: כדי להיפגש עם טראמפ הוא עוזב דיקטטורה קומוניסטית נטולת תקשורת חופשית – ונוסע למעצמה קפיטליסטית שבה מחכים לו 3,000 כתבים צמאים לכותרת. הלימוזינה המשוריינת ושומרי הראש שהטיס, כמו גם הדיווחים שיברח הביתה כבר בשלישי – מעידים שהוא רחוק מאזור הנוחות. למה הוא מוכן להמר ולצעוד אל הלא נודע?
בעוד העולם ממתין בציפייה לאחת מוועידות הפסגה המפתיעות ביותר בהיסטוריה המודרנית, זו שתיערך בלילה שבין שני לשלישי בין דונלד טראמפ לקים ג'ונג און, כדאי לעצור לרגע ולהרהר באומץ שנדרש משליט צפון קוריאה כדי לעזוב את הבועה שבה הוא חי בפיונגיאנג, לב הדיקטטורה המסוגרת והמבודדת שלו, לעלות על מטוס ולנחות בסינגפור כדי לפגוש את נשיא ארה"ב.
ככל הידוע אביו של קים ג'ונג און, השליט קים ג'ונג איל, יצא את גבולות ארצו רק לעתים נדירות, וגם את זה – עשה רק ברכבת בשל החשש מהתנקשות. קים ג'ונג און, כך נראה, נקט עד כה גישה מחמירה עוד יותר: הוא נסע רק לשני ביקורים קצרים בסין, בעלת בריתו הגדולה היחידה, וחצה פעם אחת ברגל את הגבול למרחק כמה מטרים בתוך שטח דרום קוריאה, לצורך פגישתו באפריל האחרון עם נשיא הדרום.
אף שסינגפור היא מדינה בעלת מאפיינים אוטוקרטיים ונחשבת במידה רבה למדינת משטרה, היא אינה דיקטטורה מלאה, ודאי שלא במונחים של צפון קוריאה, והיא מעוז של קפיטליזם ושל עושר בניגוד לארצו הקומוניסטית והענייה של קים. קים, שבארצו לא פועלים כלי תקשורת חופשיים, יצטרך במהלך הפסגה להתמודד גם עם צבא של 3,000 עיתונאים מרחבי העולם, בכלל זה גדוד גדול של כתבים מהתקשורת הדרום קוריאנית, הידועה באגרסיביות שלה. בסוף השבוע כבר עצרה משטרת סינגפור שני עיתונאים מדרום קוריאה בחשד שהסיגו את הגבול ונכנסו לשטח מעון השגריר הצפון קוריאני בסינגפור.
אף שבילדותו למד קים בשווייץ הרחוקה, נסיעה למרחק גדול כל כך בעודו מכהן כמנהיג העליון של ארצו היא דבר אחר לגמרי עבורו. בצפון קוריאה, ביתם של 25 מיליון תושבים, הוא רגיל להיות האדם הנערץ והמוגן מכול, ומעמדו בה קרוב לזה של אל. בהחלטתו לטוס לפסגה בסינגפור שם אפוא קים סוף לשני עשורים של מדינאוּת צפון-קוריאנית מתוכננת בקפידה, כזו שאינה משאירה מקום לתקלות – וצועד אל הלא נודע. מדוע הוא לוקח את הסיכון הזה?
חידת ה-BMW
השאלה החשובה מכולן היא איך אפשר להגן על קים ג'ונג און, שהוא הדבר שצפון קוריאנים רבים מחשיבים למשאב היקר ביותר שלהם – דור שלישי לשושלת קים וצאצאו הישיר של האב המייסד של צפון קוריאה, קים איל סונג.
אין ספק שמאז הודעת טראמפ כי הוא מסכים להיפגש עם קים ג'ונג און עשו מאות מומחי אבטחה צפון קוריאנים לילות כימים בניסיון להחליט כיצד לאבטח את קים במסעו לחו"ל. קים הגיע היום במטוס סיני ולא במטוסו, המכונה "צ'אמה-1" על שם נץ גדול הנחשב לציפור הלאומית של צפון קוריאה.
קים נצפה היום בסינגפור מגיע בלימוזינה המפורסמת השחורה וחסינת הכדורים שלו כשהיא מוקפת בשומרי ראשו הפרטיים. הם ליוו אותה בריצה. ייתכן שקים השתמש במטוס הסיני כדי להטיס את הלימוזינה הזו, שכבר נחשפה לעיני העולם כשחצה את גבול הקוריאות לפגישה עם נשיא הדרום מון ג'אה אין באפריל. שומרי ראשו הרבים של קים נסעו איתו לסינגפור כדי לספק לו הגנה שעליה הוא יכול לסמוך בביטחון מלא – וכדי שלא יישען רק על כוחות האבטחה הסינגפוריים, האחראים על מעגלי האבטחה החיצוניים יותר.
ה-The Straits Times הסינגפורי דיווח בתחילת החודש כי ממשלת סינגפור הכריזה שארבע מכוניות BMW משוריינות וחסינות לירי, לפצצות ולרימונים יהיו פטורות מהציות לכמה מחוקי התנועה של המדינה עד 30 ביוני. לפי העיתון, כלי הרכב שקיבלו את הפטור אינם בעלי רישום של סוחרי מכוניות מורשים מקומיים, והעובדה הזו מעלה את החשד שהמכוניות הובאו במיוחד לפסגה כדי שימשו את קים.
אחד היתרונות של סינגפור מנקודת המבט של המשטר הצפון קוריאני הוא שלא סביר להניח שיתקיימו בה הפגנות מחאה נגד פיונגיאנג במהלך שהותו של קים בה. "סינגפור היא כמו מדינת משטרה, אז איך הפגנות כאלה יכולות להתקיים בה?", אמר צ'וי קנג, סגן נשיא מכון אסאן לחקר המדיניות בסיאול. "כל מי שישתתף בהפגנה כזו ייעצר".
קים הגיע היום למלון סנט רג'יס, שבו השתכן בימים האחרונים עוזרו הקרוב, מי שהוביל את צוות התיאום הצפון קוריאני שהגיע לסינגפור מבעוד מועד כדי לתאם את סידורי האבטחה ולסכם את פרטי הפסגה העתידית. כלי תקשורת בדרום קוריאה דיווחו כי סינגפור המליצה על המלון הזה בשל העובדה שנוח יחסית לאבטח אותו. במלון זה התארח נשיא סין שי ג'ינפינג במהלך ועידת הפסגה שלו עם נשיא טייוואן ב-2015.
העסקה המושלמת
כל אלה, בצירוף העובדה שלפי דיווחים קים צפוי לעזוב את סינגפור כבר ביום שלישי, מעידים אפוא כי הוא נמצא הרחק מאזור הנוחות שלו, ומנסה בעיקר לצמצם את הנזק האפשרי. אם כך, מדוע הוא בוחר בכל זאת להסתכן בנסיעה אל הלא נודע? תשובה אפשרית קצרה ופשוטה היא שחרף החששות הביטחוניים שלו, קים יכול לסיים את הפגישה כשהוא מקבל הרבה יותר משהוא נדרש לתת.
הסברה הרווחת היא שהשליט הצפון קוריאני צריך לייצב ולשקם במהרה את הכלכלה שלו, שנפגעה קשות במהלך עשרות השנים שבהן התמודדה פיונגיאנג עם סנקציות בינלאומיות והשקיעה מאמצים כבירים בהשגת נשק גרעיני וכלי נשק מתקדמים אחרים. סביר להניח גם שצפון קוריאה רואה בפסגה הזדמנות נדירה לחלץ ויתורים מאויבותיה, לקבל לגיטימיות ולזכות בהגנה למשטר שלה, כשמולה ניצב נשיא אמריקני מאוד לא שגרתי, המוכן לשקול אפשרויות שמנהיגים אמריקנים לא הסכימו לשקול בעבר.
ג'וזף יון, שהיה הדיפלומט האמריקני הבכיר ביותר שעסק בענייני צפון קוריאה עד מרץ האחרון, סבור שקים גם רושם ניצחון ברור ומיידי בעצם העובדה שהוא נפגש עם טראמפ. "זה סימן לַהכרה שהצפון קוריאנים רצו לקבל במשך עשרות שנים. בפגישותיי עם אנשי משרד החוץ של צפון קוריאה הדגישו פקידי ממשל צפון קוריאנים שוב ושוב שרק דו-שיח ישיר בין מנהיגים יוכל לפרוץ את המבוי הסתום הגרעיני. ביסוד התשוקה הזו שלהם ניצבת דאגתם המרכזית – הישרדות המשטר".
ועידת הפסגה מוצגת על-ידי הצדדים כפגישת היכרות בין המנהיגים, וכריסטופר היל, שהיה אחראי על המשא ומתן הגרעיני עם צפון קוריאה בימי הנשיא ג'ורג' בוש האב, מסביר: "זו העסקה המושלמת עבור צפון קוריאה. הם לא מפסידים למעשה כלום. הצפון קוריאנים כבר קיבלו את מה שהם צריכים מהפסגה הזו. הבעיה היחידה מבחינתם היא השאלה על מה הם יצטרכו לוותר. לפי מה שאני מבין מהצהרות הממשל, הם לא יידרשו לעשות הרבה".
ראיין הס, מומחה לאסיה, אומר כי ייתכן גם שקים רואה את ההימור הזה באופן שאביו וסבו מעולם לא ראו – בשל הנחישות שלו להצעיד את צפון קוריאני לעבר העידן המודרני. "קים מתמודד עם ציפיות הולכות וגדלות מבפנים בעודו מתמודד עם סנקציות הולכות ומחריפות מבחוץ", הוא מסביר. "לפי ההיגיון הזה, כדי לענות על הציפיות מבפנים הוא יצטרך להפחית את הלחץ החיצוני, והדינמיקה הזו יכולה להצעיד אותו במסלול המוביל להתפרקות מנשק גרעיני". אלא שהס מזהיר שלא לפתח ציפיות: "למעשה שום מומחה לצפון קוריאה בתוך הממשל האמריקני ומחוצה לו אינו מצפה באמת שקים יוותר על הנשק הגרעיני שלו".
לפנייה לכתב/ת 
