חורים במתווה החדש: לפרוש מהישיבה, ולהיספר כחרדי שגויס
אין בשורה בשוויון בנטל. המתווה עוסק ביעדי גיוס במקום במכסות והוא מחייב פחות מהמתווה הקיים. המפלגות החרדיות מוטרדות מעיצומים כלכליים על ישיבות: "מישהו מעלה בדעתו שאחוז המתגייסים מתיכון בליך ישפיע על התקציב?"
המתווה החדש לגיוס לחרדים לצה"ל לא יחולל את מהפיכת השוויון בנטל. זו השורה התחתונה במתווה הגיוס החדש שגיבשה הוועדה שמינה שר הביטחון אביגדור ליברמן, וצפויה לעבור לחקיקה מהירה, אך ספק אם תעמוד במבחן בג"ץ. הסיבה: המתווה החדש מכשיר למעשה את המציאות שהייתה עד כה, עם יעדי גיוס, מושג אמורפי ומחייב פחות מאשר מכסות גיוס שנתיות בהם ייכללו חרדים שיחויבו לשרת בצבא או בשירות אזרחי-לאומי.
המתווה החדש אמנם קובע מנגנון שלפיו תיפגע התמיכה הכספית בישיבות שבהן לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס השנתיים, אך זו פגיעה קטנה, מדורגת ורחוקת טווח, ונעה בין 8% בשנים הראשונות ל-32% בחלק השני של העשור הבא. בכך נעקרו השיניים שהיו לחוק הגיוס הקודם של ח"כ יאיר לפיד, שקבע כי יוטלו סנקציות פליליות על ישיבות ולא סנקציות כלכליות. שר הפנים אריה דרעי התייחס אמש למתווה ואמר: "אנחנו מתנגדים לסנקציות כלכליות, הרבנים יכריעו".
חור גדול במתווה החדש נוגע ל"ישראבלוף", שליווה גם את מתווי הגיוס הקודמים: ההגדרה מי הוא חרדי. מדובר באחת מציפורי הנפש של המפלגות החרדיות, שאיפשרו להן לחיות בשוויון עם ה"חרדים" שהתגייסו בשנים האחרונות לצבא. המתווה החדש קובע שמה שהיה הוא זה שיהיה: צעיר חרדי יוגדר גם אם למד במסגרת חרדית עד גיל 15 ולאחר מכן פרש מהישיבה, אז הוא יוכל להיספר כחרדי כאשר יגויס, גם אם הפך כנער מתבגר לדתי או למסורתי. רבים מהמשרתים בגדוד נצח יהודה הם כאלה. צעד משמעותי במתווה החדש נוגע לכך שגם הפעם צעיר חרדי שלא יגיע לבקו"ם להסדיר את מעמדו ייחשב כעריק, והוא ייעצר ויעמוד לדין פלילי.
נקודה נוספת במתווה החדש נוגעת לאי-עמידה ביעדים, ולפיה אם הדבר יתרחש בהיקף של 85% בשלוש השנים הראשונות של החוק, אז התיקון לחוק יבוטל. בשנים האחרונות כבר נרשמה אי-עמידה ביעדי גיוס החרדים השנתיים, ולצה"ל הגיעו פחות חרדים ממה שנקבע במתווה הקודם. כך שהיעד נשאר על הנייר. מה גם שהגידול השנתי ביעד לפי המתווה החדש הוא קטן, חד ספרתי, ונע בין 5% ל-8%: 3,348 משרתים בשנה הבאה ו-5,737 ב-2027, מספר גבוה לכאורה אך בהחלט עומד בהלימה ואף מתחת לכך בתחזיות הגידול הדמוגרפי הטבעי במדינת ישראל בעשור הבא.
הסעיף האחרון בהמלצות הוועדה כבר קיים: חיזוק כלכלי למשרתים הנוכחיים. דמי הקיום לחיילים זינקו כבר בשנים האחרונות, והוועדה לא ממליצה להשוותם לשכר המינימום, כפי שעלה כבר ביוזמות חקיקה שונות שלא מומשו. המתווה החדש מדבר על נקיטת צעדים מנהליים, דוגמת שלילת הטבות מהמדינה, לעריקים באשר הם, אך מדובר בהמלצה כללית בלבד.
החרדים חוששים מעיצומים כלכליים
במפלגות החרדיות יש תחושות אמביוולנטיות ביחס להמלצות ועדת הגיוס במשרד הביטחון: בש"ס ויהדות התורה עדיין לומדים את המתווה שפרסם השר אביגדור ליברמן, וההערכה היא שהן יפרסמו הודעה משותפת שתפגין חזית אחידה: מצד אחד לא יקבלו אותו כמות שהוא, מצד שני לא ישברו את הכלים ובכל מקרה יבהירו כי הנושא יובא להכרעת הרבנים - מועצות גדולי וחכמי התורה.
מתחת לפני השטח חלוקות הדעות בתוך המפלגות על משמעות ההמלצות, ובשאלה האם הציבור החרדי יכול לחיות איתה בשלום. בכיר ביהדות התורה אמר אתמול ל-ynet כי ההצעה הנוכחית "רחוקה מלהיות מושלמת", אך הסרת הסנקציות הפליליות מסדר היום מעודדת ויוצרת אופטימיות להסכמות בנושא. מאידך, גורמים במפלגה אמרו כי הרבנים יתקשו מאוד להשלים גם עם עיצומים כלכליים - אף שאלה נראים רחוקים מבחינת לוחות הזמנים. בקרב החרדים יש כבר מי שמעריכים כי לא יהיה מנוס אלא לדרוש מראש הממשלה שהמדינה תבקש מבג"ץ דחיה של מועד פקיעת החוק המקורי, שנקבע לחודש ספטמבר, על מנת להמשיך את המו"מ בנושא גם לאחר יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, מבלי להשלים את החקיקה.
החרדים מבינים עוד כי גם אם יכריעו שהם יכולים לחיות עם החוק, לא יהיה מנוס מלהסתייג ממנו - לכל הפחות כלפי חוץ - הן משיקולים פוליטיים-טקטיים והן כמסר פנים-חרדי. העובדה שמפלגת יש עתיד מברכת על המתווה, מציירת אותו כרע לחרדים וכמהלך שמקדם את השוויון בנטל. במצב זה, האינטרס של ש"ס ויהדות התורה הוא לחזק את הפרשנות הזו בציבור הכללי, כדי שלא לעורר זעם חילוני. המפלגות בציבור החרדי מתמודדות עם אופוזיציה מכיוונן של קבוצות קיצוניות, ובראשן הפלג הליטאי הירושלמי. כלפי אלה יצטרכו ש"ס ויהדות התורה ליצור מראית עין של התנגדות לכל פשרה בנושא הגיוס - גם אם היא חסרת משמעות מעשית.
הסתייגות אמיתית של החרדים היא מההצעה כי אחוזי התלמידים המתגייסים בכל ישיבה ישפיע על תקצובה, זאת מתוך חשש כי המוסדות שבקשיים כלכליים יתפתו "להקריב" תלמידים חלשים כדי להיות מוכרים כ"ישיבה מעודדת גיוס". "סנקציות או הטבות כלכליות משמעותן שלא מתייחסים לחרדים כמו לכל אזרח אחר במדינת ישראל", אמר גורם ביהדות התורה, "מישהו היה מעלה בדעתו שאחוז המתגייסים מתיכון בליך ישפיע על הכסף שהוא מקבל ממשרד החינוך? ברור שלא, אז למה בישיבות כן?".
לפנייה לכתב/ת 
