פגישת טראמפ-קים: "לא למהר לפתוח את השמפניות"
קונסול הכבוד של דרום קוריאה בישראל הסביר באולפן ynet כי על אף הסיכוי שתירשם פריצת דרך ביחסי ארה"ב-צפון קוריאה, צריך להיזהר: "הנשק הגרעיני הוא גורם ההרתעה היחידי של קים". מומחה ללימודי אסיה: "קים נראה כרגע כמנצח". סגן ראש המל"ל לשעבר: "יש להסכם השלכות על ישראל"
"מלחמת התשה שקטה". כך מגדיר עו"ד עמיחי עורקבי, קונסול הכבוד של דרום קוריאה בישראל, את המשא ומתן בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולמנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און שנפגשו לפנות בוקר (שעון ישראל) בסינגפור. במשדר המיוחד באולפן ynet הסביר עורקבי כי מדובר ברגע היסטורי, אך יש להיזהר.
"דע את השותף שלך לפני שאתה נכנס. זו המדיניות שצריכה להיות. אני מאמין שאם הצדדים יישבו לאורך טווח ויגיעו להסכמות, יכול מאוד להיות שנראה כאן פריצת דרך היסטורית", הסביר עו"ד עורקבי. "אבל יש לזכור שקים הצעיר גדל על ברכיו של אביו ושל סבו וראה את נרטיב ניהול המו"מ מול המערב. לא הייתי פותח בקבוקי שמפניה כל כך מהר אלא מסתכל על זה יותר באופטימיות זהירה. קים מודע שהנשק הגרעיני הוא מקור הכוח שלו וגורם ההרתעה היחיד שלו מול שאר העולם".
מה מביא את קים ג'ונג און למעמד הזה?
"מה ששבר את גב הגמל זה הסקנציות שהגיעו דווקא מסין. כלכלת צפון קוריאה נסמכת כמעט לגמרי על המסחר עם סין וברגע שהסינים סגרו את הברז, החבל על הצוואר התהדק. בהנחה שיסכים בתהליך מדורג להתפרק מנשק או לצמצם אותו או לפחות לצמצם את השימוש בו, והוא יקבל עוגנים כלכליים. הוא רואה בזה הזדמנות".
פרופ' ניסים אוטמזגין, מרצה בכיר בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים חושב כבר כעת שהרודן מצפון קוריאה נמצא עם ידו על העליונה. "קים בלחץ מסוים, כלכלי או אסטרטגי, לכן הוא מרגיש במצוקה והברירה היחידה שלו היא לעשות מהלך דרמטי. ארה"ב הסכימה למו"מ ישיר, דבר שצפון קוריאה מאוד רצתה. גם השיח על הפרת זכויות אדם לא עלה ככל הנראה אז נראה שעד עכשיו המהלכים של פיונגיאנג נראים כמוצלחים", הסביר אוטמזגין.
עד כמה אתה מאמין להם?
"שאלה של אמונה היא מאוד בעייתית וקשה ביחסים בינלאומיים. אין ספק שיש לנו דימוי מאוד שלילי על צפון קוריאה, אבל אנחנו לא ממש יודעים מה נעשה בה, עד כמה הנשיא קים שולט בהנהגה שלו. אני רוצה להזכיר לכם שבשנות החמישים, השישים, השבעים ואפילו תחילת שנות השמונים, צפון קוריאה הייתה אפילו יותר דמוקרטית מהדרומית".
אס איי מילר, כתב של הוושינגטון טיימס, אמר בשיחה מסינגפור כי המפגש לא היה מתקיים אם לא היו מתקדמים לכיוון של נרמול היחסים. "אני חושב שקים ג'ונג און מנסה כמובן להעלות את מעמדו בעולם ואני חושב שהוא משיג אותו על ידי הוועידה הזאת, להופיע לצד הנשיא. אבל הוא גם מעוניין בשיפור החיים של אנשים בצפון קוריאה", הסביר מילר. "הם סובלים תחת הסנקציות הלוחצות האלה שהביאו אותו לשולחן, אז כמובן שהוא רוצה לראות אותן מוסרות, והוא מעוניין לפתוח את המדינה לעולם".
ד"ר צ'אק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל, אמר במשדר שהפסגה משפיעה גם על ישראל. "צפון קוריאה רחוקה מאוד מישראל, אף בפועל יש סוגיות משותפות בעלות חשיבות רבה מאוד בטח בשל העובדה שצפון קוריאה מקיימת קשרים גרעיניים וטיליים עם איראן זה 30-20 שנה. היא סיפקה כור שלם לסוריה. אם עכשיו יהיה אפשר לפרק אותה מנשק גרעיני, ברור שיש לזה השלכות ישירות עלינו", כך פרייליך.
לדברי אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארה"ב באוניברסיטת חיפה, קיום הפסגה הוא הצלחה אישית של טראמפ: "אני רוצה להזכיר שהוא לא הנשיא הכי פופולרי בארה"ב. זו פעם ראשונה שאני רואה שהם רוצים שהוא יצליח. דיברו על מתן לגיטימציה לקים, אבל זה עושה גם לגיטימציה לטראמפ כך שבהחלט מדובר בהישג לנשיא האמריקני".