הנסיך והצפרדע
70 שנה מצפים בארץ הקודש לביקור רשמי של בן משפחת המלוכה הבריטית, וכשהרגע ההיסטורי מגיע מתברר שהנסיך וויליאם אמנם יעשה יחסי ציבור מצוינים לאומת הסטארט אפ, אבל ישראל תצטרך לבלוע סיור שלו בהר הזיתים כאורח הפלסטינים
ארמון המלוכה יצא מגדרו כדי למצב את ביקורו ההיסטורי של הנסיך וויליאם בישראל וברשות הפלסטינית, שיחול בעוד עשרה ימים, כביקור א-פוליטי. קשה להאמין כי יועצי הארמון המנוסים לא ידעו כי במזרח התיכון כל דבר הוא פוליטי. עיון בלו"ז הביקור מספק הצצה מאלפת לניסיונות ה"בריטיים" לדלג מעל כל מהמורה אפשרית, תוך שהבריטים יוצרים בעצמם מהמורות חדשות.
הנסיך וויליאם צפוי לבקר בהר הזיתים במסגרת ביקורו ברשות הפלסטינית ולקבל הסברים על העיר העתיקה מעובדי הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, כלומר הנציגות הבריטית אצל הפלסטינים. יום קודם לכן יבקר וויליאם ברמאללה וייפגש שם עם פליטים פלסטינים. למרות שאנשי הארמון כתבו בתוכנית כי הנסיך "יחגוג תרבות, מוזיקה ואוכל פלסטיני", סביר להניח שהמפגש ינוצל למטרות פוליטיות. או כפי שהגדיר זאת השבוע גורם בישראל: "הוא לא היה חייב להיפגש עם פליטים. ברור לכל שהם לא ידברו רק על דרבוקה ובקלוואה".
ההבנה כי מדובר בעניין נפיץ מתבטאת בניסיון של ארמון המלוכה להסתיר את הביקור של וויליאם באתרים הקדושים לשלוש הדתות. "שאר פרטי התוכנית יינתנו במועד מאוחר יותר ויאפשרו להוד מעלתו להבין ולכבד את הדתות וההיסטוריה של האזור", נכתב בנוסח המכובס. מה שארמון המלוכה ניסה לשמור בסוד ונודע השבוע ל"ידיעות אחרונות" הוא כי הנסיך וויליאם יחתום את סיורו בביקורים בהר הבית, כנסיית הקבר, כנסיית ג'ון הבפטיסט והכותל המערבי.
בארמון נמנעו במכוון מלהצמיד את שמה של הרשות הפלסטינית לביקור בעיר העתיקה. באופן אירוני, דווקא האבטחה סביב ביקורו בעיר העתיקה וב"שטחים הפלסטיניים הכבושים" - כפי שמכנות מדינות אירופה את הרשות הפלסטינית - תהיה ישראלית. השאלה הגדולה היא אם הארמון יכנה את העיר העתיקה, ובתוכה הכותל המערבי, כשטח פלסטיני כבוש, ויעורר זעם רב בירושלים, או שיצליח ללכת בין הטיפות.
"ביקורו של וויליאם באתרים הקדושים לשלוש הדתות נקבע מזמן", אמר השבוע גורם המעורה בפרטי הביקור. "מדוע הארמון לא מפרסם אותם עדיין? כנראה מנסים להימנע ממלחמה פוליטית סביב שאלת השליטה במקומות הקדושים. אנשי משרד החוץ הבריטי מבינים היטב שאי־אפשר להכליל את הביקור בכותל תחת הביקור ברשות הפלסטינית".
הגורם הוסיף: "להערכתי, הם ישאירו את החלק הזה בלו"ז בלי לייחס אותו לביקור בישראל או ברשות. אבל הנסיך וויליאם יקבל הכנה טובה לתפקידו כמלך, הוא יבין שבתפקידו הוא צפוי להלך בשדות מוקשים פוליטיים שאפילו סמל בריטי־מלכותי לא יכול להימנע מהם".
הרומן הבריטי
אי אפשר להפריז בחשיבות ביקורו של הנסיך וויליאם בישראל. מדובר בביקור הרשמי הראשון של נציג של משפחת המלוכה בישראל (וברשות הפלסטינית). אם יחסי ישראל ובריטניה הפכו לרומן רומנטי בשנים האחרונות, הרי שביקורו של וויליאם הוא בבחינת טבעת.
במשך 70 שנות קיומה של המדינה, נמנעו בני משפחת המלוכה מלבקר בה. על אף שהיא אוחזת בשיא היסטורי של מספר הביקורים הרשמיים בעולם, המלכה אליזבת לא ביקרה בישראל מעולם. בנה, הנסיך צ'ארלס, ביקר בישראל פעמיים בביקורים לא רשמיים, בהלוויות של יצחק רבין ושמעון פרס. לבני משפחת המלוכה יש קשר לא מבוטל לישראל: לא רק שארץ הקודש חשובה למלכה כמי שעומדת בראש הכנסייה האנגליקנית, אלא שלמשפחה יש קשר נוסף לאדמת הארץ.
הנסיכה אליס, אמו של הנסיך פיליפ, נקברה בהר הזיתים. בשנת 1994 שבר הנסיך פיליפ את האמברגו של משפחת המלוכה על ישראל והגיע לטקס ב"יד ושם", בו הוענק לאמו המנוחה תואר חסידת עולם. הנסיך צ'ארלס פקד את קברה כשביקר בישראל. גם הנסיך וויליאם יעשה כן, במסגרת הביקור ברשות הפלסטינית.
לאורך השנים נפוצו תיאוריות שונות באשר לסירוב של בני משפחת המלוכה לבקר בישראל. התהייה גדלה לנוכח העובדה כי פלשתינה הייתה שטח של המנדט הבריטי ואפשר היה להניח שבני המשפחה ירצו לבקר בשטח חסות לשעבר. בנוסף, בני המשפחה ביקרו פעמים רבות במדינות ערביות שכנות, הנסיך צ'ארלס הוא נוסע מתמיד בערב־הסעודית ובארצות המפרץ המתונות, אז מדוע לא הגיע אף נציג לביקור רשמי בישראל?
בניגוד לסברה הרווחת, לא היו אלה בני משפחת המלוכה שסירבו לבקר בישראל, הם פשוט צייתו למדיניות משרד החוץ הבריטי. בני משפחת המלוכה יוצאים לביקורים בעולם בהזמנת משרד החוץ הבריטי וגם במקרים שבהם לבני משפחת המלוכה יש עניין אישי לבקר במדינות, למשל כדי להדק קשרים עם משפחות מלוכה אחרות, הביקורים נעשים בתיאום ובאישור המשרד.
טבילת אש מלכותית
משיחות רקע עם גורמים שונים עלו השבוע מספר סיבות אפשריות להימנעות מהביקור עד כה, ולשינויים שאיפשרו את ביקורו של וויליאם עתה. ישראל ובריטניה נכנסו בשנים האחרונות לעידן חדש ביחסים, ישראל חזקה יותר מאי פעם בזירה העולמית והיא נחשבת למעצמה כלכלית וטכנולוגית במזרח התיכון. זה לא סוד שהבריטים התקרבו בשנים האחרונות לישראל על רקע רצונם להדק את שיתוף הפעולה בתחומים כמו טכנולוגיה, סייבר, מודיעין ותעשיית התרופות. ראש הממשלה הקודם, דיוויד קמרון, הכניס את ישראל לרשימה מצומצמת של עשר מדינות, שבריטניה חפצה ביקרן הטכנולוגי.
ראש הממשלה הנוכחית, תרזה מיי, נחשבת לאוהדת מובהקת של ישראל, וגם נמנעת מהעברת ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים. בשבוע שעבר, במהלך ביקורו של נתניהו בלונדון, נחשף כי מודיעין ישראלי מנע פיגוע על אדמת בריטניה.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות מעולם לא היה הדוק יותר, ועדויות לכך אפשר היה לראות גם בכך שתרזה מיי חגגה מאה שנים להצהרת בלפור, בניגוד לדרישה הפלסטינית להתנצלות על חלקה של בריטניה בהגשמת חזון המדינה היהודית. בנוסף, לפני שלושה שבועות הגיע הנסיך צ'ארלס לחגיגות ה־70 לישראל בלונדון, באקט נדיר.
אבל לבריטניה יש סיבה נוספת לחזר אחר ישראל: הברקזיט. ממשלתה המקרטעת של בריטניה יודעת שעליה לכונן יחסי מסחר בילטרליים עם מדינות חשובות בעולם, שיחזקו את הכלכלה השרויה בהאטה מאז ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי. "פעם ישראל הביטה על בריטניה מלמטה, היום שתי המדינות מביטות זו בזו בגובה העיניים", גורס מומחה ליחסים בין המדינות.
בירושלים העלו השערה נוספת באשר לסיבת הביקור המלכותי ההיסטורי בישראל: הנשיא דונלד טראמפ. ארה"ב ובריטניה הן אמנם בנות ברית קרובות, אבל מאז תחילת כהונתו של טראמפ, חלה התקררות. טראמפ ומיי נחלקים בדעותיהם בנושאים רבים, וגם ברמה האישית מתקשים להפגין חיבה יתרה. בריטניה יודעת שהדרך לוושינגטון עוברת בירושלים והיא מבקשת לערוך מחווה היסטורית לישראל ולקרוץ לנשיא טראמפ. מצד שני, אמר השבוע גורם מדיני, "דווקא בהחלטה של משרד החוץ הבריטי לכלול את ירושלים ברשות הפלסטינית יש מידה מסוימת של תגובת־נגד להעברת השגרירות האמריקאית".
לאלה נוסף פקטור שלישי: הסרת התנגדות המדינות הערביות. בעבר, דרשו מדינות ערביות עשירות כמו ערב־הסעודית ואיחוד האמירויות כי הארמון יחרים את ישראל. ההתנגדות הזו התפוגגה, בעקבות היחסים הלא־רשמיים והאינטרס האנטי־איראני המשותף. גורם במשרד החוץ הבריטי אמר השבוע כי "אפילו הגורמים הפרו־ערביים במשרד, שעמדו על הרגליים האחוריות בכל פעם ששמה של ישראל עלה לדיון, הסירו את התנגדותם. הם יודעים שמשפחת המלוכה הסעודית לא תנזוף באף אחד בעקבות הביקור של וויליאם בישראל".
מכונת היח"צ
בני משפחת המלוכה, בניגוד לפוליטיקאים, נהנים ממעמד של קדושה. הנסיך וויליאם, שצפוי למלוך על בריטניה אחרי אביו, נחשב לאחד הסמלים היציבים והעקביים של בריטניה. הוא הוכשר למלוכה משנותיו המוקדמות ואנשים שפגשו אותו סיפרו כי הוא אדם מאופק, ייצוגי, ממלא את תפקידו בנאמנות וברצינות רבה. "מים שקופים", הגדירה זאת בעלת תפקיד שפגשה בו.
במשפחת המלוכה יש שני מודלים: אנשים שהאישיות שלהם בולטת ודומיננטית יותר מתפקידם, כמו הנסיכה המנוחה דיאנה, ואנשים שמבינים כי הם כלי שמשרת סמל על־זמני, כמו המלכה אליזבת. וויליאם משתייך לקטגוריה השנייה באופן מובהק.
ביקורו בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן הוא חלק ממסע ההכשרה בדרך לכס המלוכה. הנסיך, שבשבוע הבא יציין את יום הולדתו ה־36, עורך ביקורים מדיניים רבים בשנים האחרונות, במצוות סבתו, שעל פי גורמים בארמון אמונה באופן אישי על הכשרתו. עם זאת, כף רגלו של וויליאם דרכה עד כה במושבות חסות, מדינות אירופיות או ארה"ב. הביקור בלבה הרותחת של המזרח התיכון הוא אתגר מהותי. אם וויליאם יצלח אותו ללא טעויות, יהיה מדובר בהישג.
על פי הצעה ישראלית, הארמון נעתר למפגש של וויליאם עם סטארטאפיסטים בתל אביב. בהתאם לדרישה מפורשת של הארמון, צפוי הנסיך להיפגש עם בני נוער השותפים לפרויקטים של דו קיום וליטול חלק במשחק כדורגל משותף. וויליאם אף צפוי להיפגש עם צעירים הפועלים למען צדק ושוויון חברתי, נושאים הקרובים לליבו. בכלל, הנסיך נוהג להיפגש עם צעירים, מתוך הבנה כי הם "יתבגרו איתו".
ישראל מבקשת כבר שנים רבות מהבריטים שבן משפחת המלוכה יגיע אליה כאורח רשמי. "לביקור כזה יש משמעות אדירה, בזכות הסיקור הנרחב והעובדה שבני המשפחה מזוהים עם ערכים טובים", הסביר השבוע דיפלומט מערבי. "הבחירה בוויליאם היא נכס עצום עבור ישראל, הוא נחשב לפופולרי וקורץ לצעירים, קהל יעד שישראל מעוניינת לשפר את תדמיתה בקרבו. תמונות של וויליאם במפגש עם סטארטאפיסטים בתל־אביב או הליכה שלו על חוף הים שוות מיליוני פאונדים במונחים של יחסי ציבור. עשרות מיליוני אנשים צפויים להיחשף לביקור שלו".
מלחמת סמלים
גם ברשות הפלסטינית ייפגש וויליאם עם צעירים. ההחלטה הבריטית לכלול את הר הזיתים ומזרח ירושלים בביקור ברשות התקבלה במשרד החוץ הישראלי כבר לפני כמה חודשים. בירושלים העבירו לאנשי משרד החוץ הבריטי בקשה להבהרה והתשובה שהתקבלה הייתה: "כך מתייחסת הקהילייה הבינלאומית לשטחים הללו. אנחנו לא חורגים מהקו הבינלאומי ומהמדיניות המוצהרת של האיחוד האירופי".
בישראל התלבטו. מחד, מדובר בהצהרה פוליטית. מאידך, לביקור של וויליאם יש נראות גדולה וממד היסטורי. "מעשים בסגנון מירי רגב במשחק של ישראל־ארגנטינה לא יכולים לבוא בחשבון בביקור של הוד מעלתו", אמר השבוע גורם מדיני. לבסוף התקבלה ההחלטה לבלוע את הצפרדע המלכותית, או כפי שהגדיר השבוע גורם דיפלומטי: "צפרדע בגודל של פיל".
בחודשיים האחרונים הגיעו כמה נציגים של משרד החוץ הבריטי וארמון המלוכה על מנת להכין את הביקור. הם ביקרו במוסדות ובאתרים כדי לבחון את מידת כשירותם לארח את הנסיך, שוחחו עם גורמים על האבטחה,
אפילו ערכו בדיקה מדוקדקת של זוויות הצילום בכל המקומות שבהם יבקר הנסיך, כדי שהתמונות יצאו פוטוגניות והקרחת המלכותית לא תיראה גדולה יותר מכיפת הזהב.
ישראל הרשמית הגיבה באיפוק על פרסום הלו"ז מעורר המחלוקת. דובר משרד החוץ, עמנואל נחשון, סירב להתייחס לפרטים אך אמר: "ידוע לנו שאכן, בריטניה מתייחסת למזרח ירושלים כשטח פלסטיני כבוש. אנחנו, כמובן, מתייחסים למזרח ירושלים אחרת — היא חלק מבירתה המאוחדת של ישראל".
גורם המעורה בפרטים העריך שנתניהו ייאלץ למצוא דרך סמלית להבהיר את עמדת ישראל. "בפגישה של ראש הממשלה עם וויליאם הוא ודאי יעניק לו מתנה של פריט יהודי־מקראי, על מנת לחזק את השייכות ההיסטורית של ירושלים לעם ישראל. וויליאם יצטרך לגייס את הכישורים הדיפלומטיים שלו כדי להודות על המחווה בלי להביע תמיכה בשליטה הישראלית בירושלים".
הכתבה התפרסמה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
