המשטרה: "עלייה בפשיעה בדרום ת"א בעקבות סגירת סהרונים וחולות"
לפי הדיווח שנמסר בוועדת הפנים של הכנסת, בחצי השנה הראשונה של 2018 חלה עלייה באלימות בקרב אזרחי אפריקה שמתגוררים בדרום תל אביב. "אנחנו מוצאים את עצמנו עם ידיים קשורות", העיד קצין משטרה
מפקד משטרת שרת בדרום תל אביב, סגן-ניצב צחי שרעבי, דיווח היום (ב') לוועדת הפנים של הכנסת על התגברות תופעות האלימות בקרב הזרים מאפריקה בשטח שתחת אחריותו. "בחציון הראשון של שנת 2018 יש עלייה של עשרות מקרים בעבירות אלימות, שוד ותקיפה חמורה בקרב מסתננים בדרום תל אביב, ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת", אמר.
שרעבי הצביע על סגירת מתקן השהייה "חולות" ושחרור מבקשי המקלט מכלא "סהרונים" כסיבות עיקריות לעלייה ברמת הפשיעה והאלימות של הזרים. בעבר ניתן היה לשלוח זרים מאפריקה שביצעו עבירות אלימות למתקנים אלה מסיבות מנהליות בעקבות אי החזקת אישור שהייה תקף, גם אם לא ניתן היה להרשיע אותם בבית משפט בעבירות פליליות.
"ברור לכל בר דעת שלהגיע למיצוי בהליך הפלילי זה הרבה יותר מורכב, כי אנחנו לא דנים פה בישראלים עם תעודות זהות כחולות ועם יכולת אכיפה רגילה, כאשר כל צד מעיד בצורה נורמלית", הסביר קצין המשטרה.
שרעבי הוסיף: "היום אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו עם ידיים קשורות. יש המון אכיפה בשטח ומעצרים מתבצעים בתוך דקות, אך לצערי הרב לאחר כמה ימים הם משוחררים בחזרה, והם מבינים שאין יכולת לאכוף גם ברמה המנהלית". עם זאת, הוא ציין כנקודת אור ירידה מסוימת בכמות מקרי הפשיעה הקשורים לסמים בקרב הקהילה האפריקנית בדרום ת"א.
"מי מעוניין בהישארות תומכי המשטר באריתריאה?"
הוועדה דנה גם במהומות שהתפתחו לפני כשבועיים, למשך כמה ימים, בין תומכי המשטר באריתריאה למתנגדיו. עמנואל ימאנה, מבקש מקלט מאריתריאה שגר בשכונת התקווה, טען כי מדובר בסכסוך בין תומכי למתנגדי המשטר בארצו. "יש פה אלפי מבקשי מקלט שהם תומכי השלטון והם יכולים לחזור לאריתריאה. אמרנו את זה הרבה פעמים", ציין ימאנה. "כל שנה הם חוגגים עם שגרירות אריתריאה וכל שנה אנחנו הולכים לשם ומפגינים ויש אלימות, אבל השנה החלטנו לא להפגין לבקשת המשטרה. יש לנו שמות, יש לנו הוכחות. הם משלמים מס של 2% לשלטון באריתריאה וכך אפשר לזהות אותם".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) תקף את הממשלה על יחסיה עם הדיקטטורה באריתריאה, ושאל את נציגי רשות האוכלוסין וההגירה והמשטרה: "מה עושים פה תומכי משטר אריתריאה ומי מעוניין בהישארותם? על פי עדויות רבות, האלימות נגד מתנגדי המשטר באריתריאה מתרחשת בגיבוי ועידוד שגרירות אריתריאה. מבקשי המקלט האריתריאים רוצים שיבדקו באמת את בקשותיהם ושיעצרו את הרדיפה נגדם המגיעה לכאן. אך ממשלת ישראל המקיימת קשר חם עם הדיקטטורה באריתריאה לא מעוניינת באמת לעזור".
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד), אמר כי "התופעה של קטטות בין מתנגדי לתומכי המשטר באריתריאה פחות מטרידה אותי. האלימות עצמה וכרסום ההרתעה מאוד מדאיגים. אני שואל את רשות ההגירה - יש לנו תמונות של תומכי משטר להגדרתם. למה הם פה?".
יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, ענה: "אנחנו לא מכירים מושג של תומכי או מתנגדי משטר. לא נכנסנו לסוגיה. לא מכירים כזו חלוקה. היום הוא מתנגד משטר, מחר תומך".
שפי פז מ"החזית לשחרור דרום תל אביב" טענה כי "רמת האלימות ברחובות השנה עברה את כל השנים הקודמות. מתחיל להתפתח נרטיב של תומכי משטר ומתנגדי משטר. זה בלוף. יש כמה מאות מתנגדי משטר וכמה מאות תומכי משטר. כל השאר הם מהגרי עבודה. כל אחד מסתפח לאן שהוא רוצה והופכים את זה לאתוס. שלא ינהלו לי מלחמות אזרחים אצלנו בשכונה, אלא במדינה שלהם".
שלמה מסלאוי, יו"ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת העיר תל אביב יפו אמר כי "היום המצב הוא הכי חמור משהיה בכל השנים. אם אנחנו ממשיכים במצב הזה, שבו שוטרים צריכים ללוות קשישים למכולת או לכל מקום אחר, אז המצב באמת גרוע. לצערי אני רואה כאן הנצחה של מצב שאולי טוב למדינה - שכל מה שקורה בת"א, שיישאר בדרום ת"א, כי כך קל להשתלט על מה שקורה כאן. אם תפזר את המסתננים בארץ, אתה מפזר את הפשיעה והאלימות".
יונתן יעקובוביץ, מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה ישראלית, הוסיף: "אובדן ההרתעה שהציגה המשטרה מצייר תמונת מצב מפחידה של התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ולשמירה על שלטון החוק. צריך לאכוף את החוק ולהחזיר את תחושת המשילות לרחובות ישראל, לפני שדברים יצאו מכלל שליטה".
לפנייה לכתב/ת 
