דרמת המהגרים בגרמניה: למרקל נותרו שבועיים
שותפיה הקואליציוניים של הקנצלרית נתנו לה ארכה: גבשי בתוך 14 יום הסכמי הגירה חדשים עם אירופה שיניחו את דעתנו – או ששר הפנים מטעמנו יורה למשטרת הגבולות למנוע כניסת מהגרים. אם יעשה כן, היא תיאלץ לפטרו. ברקע: מרד המהגרים של איטליה. היום: מרקל ומקרון ינסו לגבש חזית אחידה
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, תיפגש היום (ג') בברלין עם נשיא צרפת עמנואל מקרון כשברקע העימותים בין מדינות אירופה – ובין השותפות הקואליציוניות בגרמניה עצמה – בנוגע למדיניות כלפי המהגרים ומבקשי המקלט. מרקל ומקרון ינסו להציג חזית אחידה לקראת פסגת מנהיגי האיחוד האירופי שתיערך בעוד עשרה ימים ושעשויה בין השאר להכריע את גורל ממשלתה של הקנצלרית.
בשבועיים האחרונים התעורר משבר בין גרמניה, צרפת וספרד לבין איטליה, אחרי שהממשלה הפופוליסטית החדשה שעלתה לשלטון ברומא הודיעה באמצעות שר הפנים מתיאו סלביני, שהוא מנהיג מפלגת הימין "הליגה", כי איטליה לא תהיה עוד "מחנה הפליטים" של אירופה – וכי סירות מהגרים המגיעות לחופיה של ארץ המגף לא יורשו לעגון בה. השבוע קלטה ספרד ספינה ובה יותר מ-600 מהגרים שאיטליה לא הסכימה לקלוט, אבל הממשלה במדריד מתחה בשל כך ביקורת חריפה על רומא. גם צרפת תקפה את האיטלקים, ומשרד החוץ ברומא זימן את השגריר הצרפתי לשיחת נזיפה.
אם לא די בכך, מרקל מגיעה לפגישה עם מקרון כשאיום של ממש מרחף מעל עתיד ממשלתה בשל סוגיית המהגרים. אתמול הצליחה מרקל למנוע, לפחות לעת עתה, את קריסת הממשלה – קריסה שהייתה עלולה לסכן את עתידה הפוליטי. מפלגת האיחוד הנוצרי-סוציאלי (CSU), בעלתה בריתה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית של מרקל זה 70 שנה, איימה בימים האחרונים בפירוק הברית: יושב הראש שלה הורסט זיהופר, המכהן כשר הפנים בממשלת מרקל, הודיע כי החליט להורות למשטרת הגבולות שלא לאפשר עוד את כניסתם לגרמניה של מהגרים נטולי מסמכים בתוקף או מהגרים שנרשמו כבר כמבקשי מקלט במדינות אירופיות אחרות – ולמעשה להפנות אותם במקום זאת בחזרה למדינות אירופה שמהן הגיעו. מרקל מתנגדת לצעד חד-צדדי כזה וטוענת כי הוא יכביד את נטל המהגרים על מדינות דרום אירופה, בהן איטליה ויוון, ועלול ליצור עימותים בין המדינות שיחלישו את האיחוד האירופי כולו.
זיהופר הודיע בשבוע שעבר שלא על דעת מרקל כי יורה למשטרת הגבולות למנוע את כניסת המהגרים האמורים החל מיום שני, אבל אתמול, ברגע האמת, הצהיר כי הוא נותן לקנצלרית ארכה של שבועיים להגיע להסכמי הגירה בילטרליים חדשים עם מדינות אחרות באירופה – הסכמים שמרקל תנסה לגבש במהלך ועידת הפסגה עם מנהיגי האיחוד האירופי שתיערך ב-29-28 ביוני. מרקל, שזו לה כהונה רביעית כקנצלרית גרמניה, אמרה כי לא תיכנע ללחץ משותפתה הקואליציונית. היא הודיעה כי ב-1 ביולי תעדכן את מפלגתה בתוצאות המשא ומתן עם מדינות אירופה, ולדבריה אז תחליט המפלגה כיצד לנהוג.
רצח היהודייה החריף את בעיית המהגרים
לפי שעה לא ברור מה תציע מרקל בשיחות למדינות האחרות. "אצטרך לדון במה שחשוב לאחרים", אמרה. "כרגע אני לא יכולה לומר מה זה". עם זאת הודתה כי לא ברור מה יקרה אם לא תצליח לגבש את ההסכמים האמורים. זיהופר אמר: "אנחנו מאחלים לקנצלרית הצלחה בזה. אבל אנחנו מתעקשים על עמדתנו שאם זה לא יצליח – חייבים לאפשר למשטרת הגבולות להורות למהגרים בגבול לחזור על עקבותיהם מיד כשהם מגיעים".
בישיבה של מפלגת האיחוד הנוצרי-סוציאלי אתמול במינכן נתנה המפלגה לזיהופר אור ירוק להציב למרקל את האולטימטום. אתמול בברלין נשאלה מרקל אם הממשלה שלה מסוגלת להשלים את תקופת הכהונה המיועדת, עד 2021, ואם היא עדיין שולטת בה שליטה מלאה, והשיבה: "כן, על שתי השאלות". מרקל הדגישה כי חשוב שהמפלגות השמרניות של גרמניה יישארו מאוחדות: "מצב שבו אנחנו אומרים לאנשים בגבול לחזור על עקבותיהם בלי שום ייעוץ, בהתחשב בכך שאנחנו מדינה שנמצאת במרכז אירופה, עלול להוביל לאפקט דומינו שיפגע גם בגרמניה ושכתוצאה ממנו אחדותה של אירופה תעמוד בסימן שאלה".
אתמול נפגשה מרקל בברלין עם ג'וזפה קונטה, ראש ממשלתה החדשה של איטליה. "אנחנו רוצים לתמוך ברצון של איטליה בהזדהוּת מצד מדינות אחרות", אמרה, "ואנחנו מקווים גם שגרמניה תיתקל בהבנה בכל הנוגע לשאלת הסולידריות האירופית בעניין ההגירה".
בעיית המהגרים מעוררת דיון ציבורי ער בגרמניה מאז שבקיץ 2015 פתחה מרקל את שערי ארצה ל-1.6 מיליון מהגרים – רבים מהם פליטים שברחו מהמלחמות בעיראק ובסוריה. הקשיים שהתלוו לכניסת המהגרים, בכלל זה דיווחים על אירועי אלימות רבים, הגבירו מאוד את תמיכת הציבור במפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", ובבחירות אשתקד היא זכתה ב-94 מושבים בבונדסטאג.
בשבועיים האחרונים שוב החריף הוויכוח הציבורי בעניין היחס למבקשי המקלט, בעקבות רצח הנערה היהודייה סוזנה פלדמן על-ידי מבקש מקלט מעיראק. בקשתו של הרוצח למקלט נדחתה זמן רב לפני הרצח, אבל גירושו התעכב מסיבות בירוקרטיות. חברי פרלמנט רבים, בהם בכירים במפלגתה של מרקל, דרשו בעקבות הרצח להקשיח את חוקי ההגירה ולהחיש את גירושם של מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה.
לפנייה לכתב/ת 
