מהפכת ההליך ההוגן: כך יישמרו זכויות החשודים
כמה זמן אחרי המשפט צריך לשמור מוצגים? למה לא נותנים לסנגור הקלטה של חקירת החשוד? ואיך מונעים הודאות שווא בפני מדובבים? שרת המשפטים מקדמת את ”רפורמת ההליך ההוגן“ שתגן על זכויות חשודים עצורים ונאשמים
שרת המשפטים איילת שקד מכונה לא פעם "הבולדוזר" בשל נחישותה להשיג את המטרות שהציבה לעצמה. בימים אלה היא כל כולה מכוונת מטרה לחולל את מה שהגדירה כ“מהפכת ההליך ההוגן“ שמטרתו להגן על זכויות חשודים, עצורים ונאשמים.
"הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך“, אמרה שקד בכנס לשכת עורכי הדין שנערך בחודש שעבר באילת, שבו חשפה את יעדי המהפכה שיזמה. ”הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום. הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד”.
לרפורמה של שקד ארבעה עוגנים עיקריים:
איסור צילום חשודים בהארכות מעצר: לדעת שקד צילום חשודים בשעתם הקשה בבית המשפט פוגעת בכבודם. אומנם חוק בתי המשפט קובע כי "לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט“, אבל בפועל החשודים מצולמים ללא הפרעה, חלקם גם בצורה מבזה.
באחרונה פנתה שקד לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וביקשה ממנה להבהיר לנשיאי הערכאות השונות כי ברירת המחדל היא שלא לאפשר שצילום חשודים ועצורים. לדברי שקד אם המצב לא ישתנה היא מתכוונת לפעול לשינוי החוק באופן שיקבע איסור גורף על צילום.
כללים לניהול החקירה הפלילית: בשבוע הבא, לאחר שתושלם עבודת מטה שנמשכה כמה שנים, יובא לאישור ועדת השרים לחקיקה "חוק ניהול חקירה“, המסדיר את זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך חקירה פלילית. החוק יקבע כללים בנוגע למקום שבו ניתן יהיה לקיים חקירות, משך הזמן שלהן, השפה שבה יתנהלו, הדרך שבה יתועדו ועוד. בין היתר הוא קובע החוק את זכותו של נחקר לשינה ולטיפול רפואי, ומעגן את זכות השתיקה במובן הרחבה שלה, ולא רק בהקשר של הפללה עצמית.
בהמשך יפורסמו תקנות שיאפשרו לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה. לראשונה יאפשר ה חוק גם להעביר לפרקליטו של חשוד את תיעוד החקירה שלו.
הסדרת שמירת המוצגים: בפסק דין שניתן לפני כשנה בבית המשפט העליון התייחס המשנה לנשיאה בדימוס, סלים ג‘ובראן, לקושי לבסס עילות למשפט חוזר. אחת הסיבות לכך שהוזכרו בפסק הדין הייתה העובדה שהחוק לא קובע כללים למשטרה ולפרקליטות בנוגע לאופן שבו עליהם לשמור מוצגים וראיות אחרות בתום המשפט. בהיעדר ראיות, למורשעים לא הייתה כמעט אפשרות להציג ראיות מזכות או להפריך ראיות שהוצגו.
שמירת מוצגים שלוש שנים אחרי שחרור האסיר
עמדתה של שקד היא שלא בית המשפט ולא הפרקליטות צריכים לדאוג לשמירת המוצגים, וכי הדבר צריך להיות מוסדר באופן ברור בחקיקה. החוק שמקדמת שקד מציע שבכל תיק יישמרו המוצגים עד לפסק הדין הסופי והחלוט (אחרי ערעור). בעבירות מסוג פשע יישמרו המוצגים כל האסיר מרצה את עונשו, ובעבירות של פשע חמור - שהעונש בהן הוא של 15 שנות מאסר ויותר - יישמרו המוצגים עוד שלוש שנים אחרי שחרורו של האסיר. "שמירת המוצגים תשבור את המעגל השוטה, ולראשונה יוכלו מי שהורשעו בפלילים לעמוד על זכותם לחירות באופן מלא", אומרת שקד.
*צמצום הרשעות השווא: האלמנט הרביעי שמקדמת שקד במסגרת רפורמת ההליך ההוגן נוגע לצמצום המקרים של הרשעת חפים מפשע. השבוע יצאה לדרך "ועדת דנציגר“ שאמורה לבחון את הנושא על כל הבטיו - לרבות הודאות שוא בחקירות במיוחד מול מדובבים, טעויות בזיהוי וכו‘ - ותמליץ על מנגנון לבחינת טענות להרשעות שווא ובקשות למשפט חוזר.
ברקע הקמת הוועדה ניצבת המודעות הגוברת והולכת בעשורים האחרונים, בארץ ובעולם, לאפשרות קיומן של הרשעות שווא ועיוותי דין במערכת המשפט, בעיקר נוכח ההתפתחות הטכנולוגית שהביאה איתה את בדיקות הדי-אן-איי. המודעות הביאה איתה גם את הצורך במנגנון חוקי לתיקון הטעויות.
”כל הרשעת שווא היא כשל חמור של המערכת“, אומרת שקד. ”בכל העולם הכירו בבעיה ומנסים לצמצמה. ועדת דנציגר היא חלק אחד מרפורמת ההליך ההוגן שעוסקת בזכויות חשודים, נאשמים ומורשעים. יחד אנחנו יוצרים מדיניות פלילית מתוקנת ומוסרית יותר".
לפנייה לכתב/ת 
