הלוחמת שהייתה הרה בטירונות קרבית: "המ"מ חשב שאין לי מוטיבציה"
יום לאחר חשיפת ynet על סיפורה של עדי (שם בדוי), לוחמת מגדוד החי"ר המעורב שהריונה לא זוהה בשלב מוקדם למרות תלונותיה והיא נאלצה לעבור הפלה, טוען אביה: "הצבא החזיר לי ילדה שבורה הביתה". לקרוביה היא סיפרה: "גם אחרי ההפלה אמרו לי שאהיה לוחמת מצוינת"
"גידלתי ילדה בריאה ומחזירים לי אותה במצב נפשי שבור לבית". בבית משפחתה של סמלת עדי (שם בדוי), הלוחמת מגדוד החי"ר המעורב שנאלצה לעבור טירונות קרבית עם עובר ברחמה, מקווים עוד שבצה"ל יתחשבו במצבה ויעבירו אותה ליחידה אחרת, כבקשתה, כדי להקל על מצבה הקשה.
בגדוד עצמו ובחיל הרפואה סירבו לקחת אחריות על ההתנהלות כלפי עדי, שהריונה לא זוהה בשלב מוקדם למרות תלונותיה ובקשותיה לבדיקת דם ייעודית מקדימה. רק במקרה, ולאחר שרופאתה הצבאית התחלפה, נשלחה עדי בפברואר השנה לבדיקת הדם, שגילתה כי היא בהיריון לפחות בחודש השלישי. עובדה זו גרמה לה להפיל את העובר, ולסבול לטענתה בהמשך מתלאות נוספות כמו דלקת חריפה ויחס מנוכר מצד מפקדיה.
"אני לא מאמין שכך מתנהלת המערכת הצבאית"
"זה לא מה שאני מכיר. אני מאמין בצבא, והיא הרביעית שאני מגייס. אני לא מאמין שכך מתנהלת המערכת הצבאית. ציפיתי לפחות לטיפול רפואי הוגן ואלמנטרי למי שמקריב את חייו למען המדינה", אמר אביה של עדי, שראה את בתו מנסה להתאושש בחודש האחרון בחופשה מיוחדת. "אני כל היום חי בפחד שלא יקרה משהו בבית לעדי. בתור אבא היה לי קשה לקבל החלטה לא פשוטה, לילדה בת 19, אם להפיל. ההשלכות לכל מה שהיא עברה תוך כדי זה נורא. אם היינו מקבלים החלטה אחרת אז למי היינו פונים ואיך היו נראים חייה?".
פרקליטתה של עדי, עו"ד אלה הראל, הסבירה כי אם המשפחה הייתה מגלה את ההיריון בשבועות הראשונים - ייתכן שהוא לא היה מסתיים בהפלה. לדבריה, "לא בהכרח עדי הייתה מבצעת הפלה אם הגילוי היה בחודש הראשון. אם זה היה קורה אז היה לה זמן לקחת ויטמינים, להמתין מעט ולקבל החלטה שקולה, מושכלת ולא פזיזה, ולטפל במצבה באופן ראוי. כשזה נודע אחרי השבוע ה-12 של ההיריון, אז ההחלטה מתקבלת תחת לחץ".
אביה של עדי הוסיף: "לא היה לנו זמן. מדובר בבדיקת דם הכי פשוטה שעולה לצבא 200 שקל, יכולנו לקבל החלטה בהרבה יותר ניחותא. אם ידעתי זאת - הייתי משלם על הבדיקה אבל סמכנו על צה"ל. אני לא רוצה שחיילות וחיילים אחרים יחוו את מה שחוותה בתי".
לעדי עצמה, שהתגייסה לצבא בשלהי 2016 ונאבקה לעבור משתי יחידות קודמות כדי להגיע לגדוד החי"ר ולהתנדב בו כלוחמת, נותרה פחות משנה עד לשחרור. היא מקווה שחודשים אלה יעברו הרחק מהגדוד שלה, מהזיכרונות הטראומטיים עבורה של מסעות, תרגילי שטח, הסתערויות ומטווחים עם עובר חי בבטנה, וזאת בתפקיד משמעותי ביחידתה הקודמת.
"החלטתי שלא אהיה שקטה עם עצמי אם זה ימשיך לקרות לבנות אחרות", אמרה עדי לקרובי משפחתה. "זהו סבל מזעזע שאני לא רוצה שאחרות יחוו. מישהו צריך לשנות את הנהלים הרפואיים האלה בצבא".
בשיחות עם קרובי משפחתה, הוסיפה עדי לתאר את החודשים הקשים שקדמו לגילוי המאוחר של ההיריון: "המ"מ שלי חשב שאין לי מוטיבציה כאשר סבלתי מחולשות פיזיות. הגוף שלי כבר לא הצליח לעמוד, כמה שהשתדלתי. עשו לי שיחות מוטיבציה, אמרו לי 'תנסי, תשתדלי, והרופאה כבר תראה אותך'. בהתחלה המפקדת שלי ניסתה לתת לי מענה וגם החופ"לת הייתה מקסימה אבל שהן התחלפו כבר לא קיבלתי את אותה תמיכה".
עוד היא סיפרה לקרובי משפחתה כי "בתקופה שאחרי ההפלה המצב הנפשי שלי התערער. המפקדים לא אהבו שאני מקבלת גימלים והיו משחקי אגו. אחרי ההפלה הייתה לי דלקת כי הם סירבו להאמין שכואב לי. החופ"לת אמרה לי שזה טבעי כי הגוף עבר מהלך לא טבעי".
לדברי עדי, התקופה הקשה של אחרי ההפלה טרם הסתיימה. ממועמדת לצאת לקורס מ"כים היא מצאה עצמה יושבת לבד במוצב, רואה את חבריה יוצאים וחוזרים מפעילות מבצעית, והיא נאלצת להסתיר את הסיבה לכך שהיא לא פעילה.
"המ"מית החדשה אמרה לי 'את תהיי לוחמת מצוינת ותחזרי אלינו והכול יהיה בסדר'", ציינה עדי בפני משפחתה. "קיבלתי קב"ן רק פעם אחת. במשך חודשיים התחננתי למ"מית שלי שתמצא לי תפקיד חלופי והתחרפנתי לראות את חבריי שאני לבד בחדר. אמרתי למפקדיי שהם אכזבו אותי כי לא נתנו לי את המענה. ניסו תמיד להשתיק את המצב ותמיד כשרמזתי להם שזו רשלנות אמרו לי 'קחי עוד שבוע גימלים'. בשלב מאוחר יותר כבר בכיתי, קיבלתי שבוע לבד בחדר לנוח בבסיס, המחשבות שיגעו אותי, ואז פניתי שוב למהו"ת ונתנו לי עו"סית שמדברת איתי מדי יום".
מדובר צה"ל נמסר: "לא נוכל לפרט על אודות פרטי המקרה מפאת סודיות רפואית. נציין כי החיילת קיבלה מעטפת רפואית מלאה לאורך כל התקופה הכוללת טיפול רפואי, הפניות לרופאים מומחים ועוד ולוותה על ידי מפקדיה בגדוד. בנוסף, היא קיבלה סיוע ותמיכה מנטלית על ידי גורמי מקצוע במרכז מהו"ת בצה"ל האמונים על הנושא. עם חזרתה מחופשת המחלה, ניהלה החיילת שיחה עם מפקד הגדוד בנוגע להמשך שירותה ביחידה ובה הציגה את נסיבותיה האישיות. בעקבות השיחה החליט המג"ד כי החיילת תצא לחופשה מיוחדת למשך חודש בכדי שתוכל להסדיר את מצבה. לאחר החופשה תבחן בקשתה לשינוי השיבוץ".
גורמים צבאיים הוסיפו: "החיילת פנתה למרכז מהו"ת בבקשה להפסקת היריון והיא הופנתה על ידי המרכז פעמיים נוספות למיון בשל תלונות באשר למצבה הרפואי. נדגיש שיש פער תאריכים גדול בקיום הפרוצדורות הרפואיות שהחיילת מתארת לבין התיאור הרפואי המתועד בצה"ל".