3 עדי מדינה, 3 גרסאות שונות: העבריין שחסין מהרשעה ברצח
מוטי חסין, שהוגדר כיורש של יצחק אברג'יל, עשה זאת שוב: הוא השאיר מאחוריו את האישום ברצח דוד ביטון בזכות גרסאות סותרות שעלו בפרשות 512 ו-1131. וזאת לא הייתה הפעם הראשונה: ב-2014 הוא זוכה מרצח אבי דוד אף שתועד במקום החיסול. אז למה אין לו סיבה להיות אופטימי?
ב-2011 חוסל אבי דוד ביריות במסעדת בשרים בבת ים. העבריין מוטי חסין, שתועד במקום במצלמות האבטחה, הואשם בחיסול יחד עם כמה מאנשיו, אבל ב-2014 הוא זוכה מהרצח לקול צהלות תומכיו בבית המשפט. שנה לאחר מכן הוא נעצר שוב, הפעם במסגרת פרשה 512, וכאן יוחס לו רצח דוד "דיידונה" ביטון, תל אביבי שעסק בניכיון צ'קים וחוסל ביריות ב-2003. והנה אתמול (יום א') חמק חסין גם הפעם מהרשעה ברצח וחתם על הסדר טיעון מקל עם הפרקליטות: האישום ברצח נעלם והוא הורשע בקשירת קשר לפשע בלבד לפגוע במנוח. העונש המוסכם: חמש שנות מאסר בלבד (מיום מעצרו ב-2015) ופיצוי של 50 אלף שקל למשפחת המנוח. כיצד הצליח מי שכונה "היורש של יצחק אברג'יל" לצאת שוב בזול?
בפרשה 512, שעסקה בשרשרת חיסולים בין ארגונים יריבים במרכז הארץ, עמד חסין מול שני אישומים בלבד: מעורבות בארגון פשיעה ורצח בודד. מן האישום בחברות בארגון פשיעה חזרה בה הפרקליטות זמן קצר לאחר הגשתו, לאחר שהתברר כי החוק בנושא נכנס לאחר המעורבות שלו. נותר רק האישום ברצח.
נטען שחסין, אברג'יל, העבריין שלומי לוי ועד מדינה בתיק החליטו לרצוח יחד את ביטון, אחרי שאברג'יל טען שהוא "לכלך" על אנשי ארגון הפשע בראשותו. תפקידו של חסין היה לארגן חיסול בשיטת "כיפה אדומה": להביא את ביטון למועדון לילה בחולון, לבלות איתו ואז לסמן ליורה (לוי) את היעד לחיסול.
על פי כתב האישום המקורי, ב-1:30 בליל הרצח בשנת 2003 סימן חסין ללוי את ביטון ביציאה מהמועדון, ועזב את המקום. לוי התקרב אליו ברחוב האורגים וירה בו פעמיים מטווח קצר אז נמלט. ביטון נפצע אנוש ומת תוך זמן קצר (לוי עצמו חוסל כעבור כמה שנים).
הפרקליטות התבססה בתיק על עד המדינה שהיה מעורב בקשירת הקשר, ועל עד מדינה נוסף שטען שחסין התוודה בפניו בארה"ב על ביצוע הרצח. אלא שמראש נקב כל אחד מהשניים בשם של יורה אחר.
העד השלישי
גורם אחר שסיבך את הפרקליטות היה עד מדינה שלישי: לאחר שהוגש האישום בפרשה 512, נחשפה חקירת ענק משטרתית נוספת, "פרשה 1131" וגם היא עוסקת בחיסולים בעולם התחתון. עד המדינה המרכזי בפרשה זו סתר באופן חלקי את הגרסה של העד ששוחח עם חסין בארה"ב. לדבריו, עבריין אחר התרברב בפניו שהוא זה שרצח את ביטון. כלומר, כל אחד משלושת עדי המדינה העלה אפשרות ליורה אחר.
אף שהעד השלישי סייג את עצמו וסבר שאותו עבריין התרברב בלבד, לפרקליטות לא הייתה דרך לשלול את המידע החדש, וזה נותר כסתירה שמחלישה מאוד את התיק נגד חסין. למרות זאת, בפרקליטות החליטו להמשיך בתיק, אלא שלבסוף - על רקע משא ומתן עם כלל הנאשמים - הבינו שמוטב לחתום על הסדר טיעון עם מאסר.
הסיבות לכך היו מרובות: מעבר לקושי הראייתי ולסתירות בין העדים, נלקח בחשבון שלחסין לא היה תפקיד מרכזי ברצח. בנוסף, ב-2003 הוא היה "חייל פשוט" בארגון ולא העבריין הבכיר שהוא היום. בנוסף, היעדר עבר פלילי בעת ביצוע המעשה וקבלת האחריות מצדו נשקלו גם הם.
הצרות של חסין
אבל למרות העונש הקל, מצבו המשפטי של חסין עדיין לא מזהיר. לא רק שהוא אמור לרצות עונש מאסר עד 2020 בגין רצח ביטון, אלא שבימים אלה הוא ממתין לתום משפטו בפרשה 1131, שם הוא עומד לדין על מעורבות עמוקה בקשירת קשר לרצוח את ג'ורדן אזולאי וסיוע למבצעים בפועל לאחר מעשה. כמו כן מיוחסת לו רציחת העבריין איציק גפן.
"למה? כי למרות שעד המדינה קרס בחקירתו הנגדית, ועדים נוספים רק העמיקו את גודל הפיאסקו, המציאות המשפטית העגומה שלפיה קודם עוצרים אדם ורק לאחר מכן מבררים את אשמתו - היא זו שהכריעה.
"אז חסין, שכבר נתון במעצר יותר משלוש שנים, עשה חשבון פשוט של רווח והפסד: אם עד שהתיק יסתיים ובית המשפט יאמר את דברו יחלפו ממילא חמש שנים - אז מה הטעם ליטול את הסיכון, גם אם הוא אפסי - לא פחות מכך! - שבסוף ההליך יושת עליו מאסר עולם?", תהה עורך הדין.
לפנייה לכתב/ת 
