אחרי ניצחון ארדואן: יחסי ישראל-טורקיה לאן
לסולטן הנבחר ארדואן יש מספיק צרות מבית, וניתוק יחסים עם ישראל עלול לשבש הן את הכלכלה הטורקית והן את יחסיו עם נאט"ו וארה"ב
ניצחונו של ארדואן בבחירות בסיבוב ראשון הפתיע רבים בישראל. ההערכה הייתה שהוא ייגרר לסיבוב שני, גם בקרב "טורקולוגים" ותיקים.
במובן מסויים דווקא הניצחון מבטיח קיפאון יחסי בחזית היחסים של ישראל-טורקיה, וקיפאון הוא בשורה טובה כשמדובר בארדואן. אילו היה נגרר לסיבוב שני, היה חשש שהוא ינסה להעלות שוב את ישראל על ראש שמחתו ובפועל לנתק את קשרי המסחר בין המדינות, ובתרחישי קיצון אף לנתק יחסים.
כעת לכאורה ישראל לא ממש בראש מעייניו של הסולטן, שצריך לשבור איך הראש איך משקמים את ערך הלירה הטורקית ומתחילים להחזיר 240 מיליארד דולר חובות. האם לארדואן עכשיו שווה להחריף את המשבר עם ישראל, שותף סחר חשוב של טורקיה שמגלגל 4.5 מיליארד דולר, מתוכם 3 מיליארד דולר ייבוא ישראלי מטורקיה?
מעבר לכך, ניתוק יחסים עם ישראל או ניתוק קשרי הסחר עלול לסבך את ארדואן עם נאט"ו ועם ארה"ב, וסביר להניח שארדואן ירצה לחמם את יחסיו הקרירים עם טראמפ שנתפס כמי שנותן גב לנתניהו.
מצד שני ארדואן בוודאי לא ימהר להחזיר את היחסים לנורמליות. השגרירים שהוחזרו לא נדרשים להתחיל לארוז לארוז. השגריר הטורקי בישראל כאמל אוקם שנקרא לאנקרה והשגריר הישראלי בטורקיה איתן נאה שגורש לירושלים - מוחזקים למעשה כבני ערובה של היחסים וממתינים להתפתחויות. הם גם לא יכולים להמשיך לתפקידים אחרים עד שלא יובהר היחסים לאן.
ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו יידרש כבר היום או מחר לקבל שתי החלטות שנוגעות לטורקיה: הראשונה היא אם לברך את ארדואן לרגל בחירתו. לא פלא שראשונים בירכו אותו החמאס ואיראן. ההחלטה השנייה תהיה כיצד לנהוג בעניין הצעת החוק להכיר בשואת העם הארמני שהייתה אמורה לעלות מחר להצבעה בכנסת. בסופו של דבר החליטה מרצ למשוך את הצעת החוק, בשל החלטת הקואליציה שלא לתמוך בה. בקואליציה מתכוונים להציע הצעה חלופית שתקבע כי מדובר בטרגדיה, אך לא ברצח עם.
הטורקים הבהירו שמבחינתם הכרה ברצח העם הארמני תהיה עילה לניתוק יחסים.
להצעת החוק בנוגע לשואה הארמנית התייחס גם ד"ר אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה. לדבריו, "צריך לראות את הנוסח שעובר מחר. אם כנסת ישראל מכירה בג'נוסייד הארמני, ארדואן ישתולל, יקפוץ לתקרה לכמה ימים. אבל אם זה לא יימשך ולא יגיע להחלטת ממשלה או להבעת עמדה רשמית על ידי ראש הממשלה, זה ייעצר בסופו של דבר. הכרה רשמית של ישראל בג'נוסייד הארמני תגרור ניתוק יחסים דיפלומטיים עם טורקיה, ולכן המשבר עם טורקיה מגיע כבר מחר". לדברי ליאל, יחסי טורקיה - ישראל מושפעים גם מהנעשה בעזה.
את כוחו של ארדואן הציע ליאל לקבל בערבון מוגבל: "יש לו הכל והוא הסולטן, אבל שני דברים אין לו – אין לו עם מאוחד מאחוריו ואין לו עולם אוהד. הוא סולטן מאוד שנוי במחלוקת. הוא יוכל עכשיו אולי לאחד את העם מאחוריו אבל אני לא חושב שהוא הולך לעשות את זה. גם בזירה הבינלאומית אני לא רואה שהוא משנה כיוון, כך שיש לנו סולטן שהוא לא אטאטורק, הוא חצי סולטן הייתי אומר, הוא סולטן כלפי פנים, המפלגה שלו, המעריצים שלו, אבל יש לו הרבה מאוד שונאים ואויבים מבתוכו ובחוץ".
לגבי שותפתו של ארדואן, המפלגה הלאומנית, ציין ליאל כי היא "מאוד אנטי-אמריקאית, אנטי-כורדית, מאוד עותמנית בשאיפות הטריטוריאליות שלה. היא נתנה לו גם את הנשיאות וגם את הרוב בפרלמנט. אם הוא באמת חייב לה משהו, או שאם היא תדפוק על השולחן, נראה מדיניות אגרסיבית שלו בסוריה וגם בעירק. נראה התחברות חזקה יותר שלו לרוסיה. אבל מכיוון שהוא סולטן והוא בלתי צפוי, יכול להיות שהוא יצפצף גם על השותפים שלו".
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, אמר: "אני רק יכול לשער שבגלל העובדה שהכול מאחורינו מבחינת הבחירות אין לו חשש, ואם ירצה להחזיר את היחסים לדרג שגרירים הוא לא יורתע מהאופוזיציה. זה הזמן הכי מתאים לקבל החלטה כזאת - להחזיר את היחסים לנורמליות כי מערכת הבחירות מאחוריו והוא השליט היחידי. חוץ מזה זה לא אומר שאנחנו נראה 'תור זהב' ביחסים. אני לא רואה שינוי משמעותי בטיב היחסים.
"ברגע שיהיה לנו חיכוך בדרום או בצפון או בהר הבית בירושלים, נראה עוד הפעם את המתקפות הדיפלומטיות המילוליות של ארדואן נגדנו. אם וכאשר הוא יחזיר את השגריר - אני חושב שהוא יעשה את זה כדי להחזיר את הנוכחות של הקונסול הטורקי בירושלים. זה הדבר החשוב מבחינתו. זה יותר חשוב מהשגריר בתל-אביב כי הוא רוצה נוכחות בירושלים".
לפנייה לכתב/ת 
