תעשיית הפסיכדליה של פרו

פמלה יושבת על מזרן ועוצמת את עיניה בבקתת קש ביערות הגשם של פרו. השאמאן פבלו פלורס שואף טבק מהמקטרת שלו, ונושף את העשן על ראשה כדי לטהר אותה. זה הרגע שבו טקס האיווסקה יוצא לדרך.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

השאמאן מגיש לה כוס פלסטיק עם חליטה של צמחי הזיה. היא שותה, משתעלת ומחייכת, אף שהמשקה אינו טעים. "יש כאן באמת אנרגיה חזקה", אומרת פמלה ואז נרדמת. בחוץ גשם סוער ורעש בלתי פוסק של צרצרים.

השאמאן פבלו פלורס ופמלה בטקס האיווסקה(צילום: AP)

פמלה ותיירים נוספים אומרים שבזכות האיווסקה הם הגיעו לשלווה והארה, אבל עבור אחרים החוויה הייתה סיוט. הביקוש המערבי לטקסי האיווסקה הוביל במהרה להתמסחרות, ובין עשרות מרכזי האיווסקה הלגיטימיים צצו במשך השנים מתחזים שרוצים להתעשר.

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

בעשור החולף מתו בדרום אמריקה לפחות 11 תיירים בתקריות שקשורות לתרופה המסורתית, כולל גבר מקליפורניה שמת בטקס איווסקה בפרו ונקבר בחשאי על-ידי שאמאן. מקרה המוות האחרון היה באפריל, לא רחוק מהכפר הפרואני נואבו אגיפטו. סבסטיאן וודרוף, קנדי בן 41 שהגיע ליערות הגשם כדי לחקור צמחי מרפא, נרצח בלינץ' כנקמה על רצח הילרית מקומית נערצת. החוקרים קבעו שוודרוף ירה באוליביה ארבאלו באקדח שקנה, אבל עדיין לא ברור להם מה גרם לו ללחוץ על ההדק. "התרחיש הסביר ביותר הוא סכסוך על כסף", אמר ריקרדו חימנז, התובע בפרשה.

(צילום: AP)

בחלק מהיישובים באזור מציעים המקומיים את האיווסקה לתיירים כבר ברגע שהם יורדים מהסירה, ומוכרים להם בקבוקים של התה במאה דולר. האנתרופולוגים חוששים שתעשיית האיווסקה תהפוך את האזור לאלים יותר.

(צילום: AP)

הקהילות באמזונס משתמשות בצמח כבר מאות שנים, בעיקר למטרות רוחניות. הסקרנות של המערב לגבי המשקה התחילה בשנות השישים, כשהמשורר אלן גינסברג נסע ליערות הגשם. אחרי שהתנסה באיווסקה אמר שהרגיש כאילו "נחש מקיא מתוכו את היקום".

הוליווד גילתה את האיווסקה בשנים האחרונות. השחקנית לינדזי לוהן הצהירה שהצמח שינה את חייה, הזמר סטינג סיפר על "חוויה דתית ייחודית", ורשת נטפליקס החליטה להפיק סרטים תיעודיים על הצמח בהשתתפות ליאונרדו די-קפריו וצ'לסי הנדלר.

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

אף שב-2008 נכנס טקס האיווסקה לרשימת המורשת הלאומית של פרו, המדינה לא יצרה רשימה של הנחיות מסודרות כיצד לבצע את הטקס. כמו כן אין סוכנות ממשלתית שאחראית לפקח על מנחי הטקסים.

פמלה, שהגיעה מאיטליה, אומרת שמקרי המוות שאירעו אחרי טקסי האיווסקה לא הדאיגו אותה במיוחד. אשת העסקים בת ה-30 ניסתה לראשונה את האיווסקה באיטליה, כששקעה בדיכאון. בזכותו, היא אומרת, היא "מצאה את האמת". באיטליה היא פגשה שאמאן מספרד, שסיפר לה על מרכזי האיווסקה בפרו.

המקומיים מוכרים בקבוקי איווסקה במאה דולר(צילום: AP)

בטקס בנואבו אגיפטו, עם השאמאן המקומי פבלו פלורס, נזכרת פמלה ברגעים שמחים מילדותה - וגם מבינה שהיו לה בעיות בריאותיות שהיא הייתה חייבת לטפל בהן. "הצמח אמר לי שהיו לי בעיות בשחלות שלא הייתי מודעת להן, ולכן אני עובדת על זה עכשיו", היא אומרת.

נראה שנהירת התיירים משנה גם את היחס של המקומיים למשקה. הילידים הכירו אותו כדרך להסרת כישופים או לפגיעה באויבים. המערביים ששותים אותו רוצים בעיקר לרפות את הנפש, אחרים מחפשים ריגוש פסיכדלי. "התיירות מעקרת את האיווסקה, אבל תמיד היו לו שימושים רבים", אומרת אנה אצ'אזו בושמייר, אנתרופולוגית מברזיל שחיה יותר משנה בג'ונגל כדי לחקור את האיווסקה ושימושיו.