לעצור את המהגרים: אתרי כינוס על אדמת אפריקה
בהסכם ההגירה החליטו באיחוד על הקמת מרכזים ל"סינון" מהגרים באפריקה. אבל מרוקו מסרבת, ואף מדינה לא מתנדבת להקים אתרים שכאלו. בינתיים, התמונות הקשות מלוב מראות את המציאות הכואבת
באיחוד האירופי התגאו בהגעה להסכם הגירה, אבל הפרטים לא ברורים, כמה מהסוגיות המרכזיות עדיין במחלוקת רבה והמציאות ממשיכה להכות ולהפיל חללים. אתמול (ו') טבעה סירת גומי ליד חופי לוב, ובה כ-120 מהגרים. 16 אמנם חולצו חיים, אך כ-100 עדיין נעדרים. גופות של שלוש תינוקות אותרו, והתמונות הקשות משם מבהירות יותר מכל את בעיית ההגירה.
אחת מהנקודות המרכזיות של אותו הסכם נוגעת להקמת "אתרי כינוס מהגרים" בצפון אפריקה. המהגרים שיחולצו מטביעה בים ירוכזו שם, ובקשות המקלט שלהם יישקלו בעודם באתרי הכינוס האלה ולא במדינות האיחוד האירופי. על פי התוכנית, האיחוד יחלוק באחריות לטיפול בבעיית המהגרים עם המדינות המרכזיות שקולטות אותם כמו ספרד, איטליה ויוון.
אבל לצד אותה "אחריות משותפת", יוקמו כאמור מרכזי מהגרים בצפון אפריקה ואולי גם במדינות בבלקן. צ'כיה ואוסטריה הבהירו במקביל כי אין להן כוונה להקים מרכזי מהגרים בשטחיהן. "הם צריכים להיות מחוץ לאירופה", אמר ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש.
"אתרי כינוס המהגרים" מהווים המשך למדיניות ההגירה של האיחוד האירופי עם טורקיה. לממשלה הטורקית שולמו 3 מיליארד אירו כסיוע לפליטים ובמטרה למנוע מהם להגיע לאיי יוון. השורה התחתונה של אותו הסכם איחוד-טורקיה שנחתם במרץ 2016 הייתה שמספר המהגרים צנח ב-96% ביחס לשנת 2015, אז יותר ממיליון פליטים נכנסו לאירופה, רובם לאחר שנמלטו מאזורי הלחימה בסוריה ובעיראק.
אבל המשבר קיבל מפנה דרמטי עם הקמת הממשלה הפופוליסטית באיטליה, שנבחרה על בסיס הבטחה להקשות על המהגרים להגיע למדינה. ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה, שחדש בפוליטיקה, הפך למושא ללעג לאחר שאמר כי ישתמש בדיונים באיחוד בכישוריו כעורך דין. ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן ציין בתגובה את ניסיונו כרתך ואילו ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב הוסיף: "אני כבאי".
איטליה עדיין רוצה "רילוקיישן מחייב" למהגרים במדינות האיחוד, אבל סלובקיה, הונגריה ופולין - וכאמור גם צ'כיה ואוסטריה - מתנגדות לכך. איטליה לא הייתה מרוצה שהאיחוד התמקד רק ביצירת אתרי הכינוס למהגרים בצפון אפריקה. באתרים אלו אמור להתבצע "סינון" של מהגרים. האיחוד עדיין מעוניין להקים אותם, גם במטרה לעצור את תעשיית הברחת המהגרים.
אלג'יריה, מצרים, לוב, מרוקו, ניז'ר ותוניסיה - כולן באפריקה - נחשבות כיעדים אפשריים להקמת מרכזים שכאלו, אך הפרטים המדויקים של התוכנית עדיין לוטים בערפל. מרוקו כבר סירבה ואף מדינה לא התנדבה עד כה לקחת חלק בתוכנית. גם לא ידוע מה תהיה עלות התוכנית, אך ברור שזול זה לא יהיה.
אימוג'ן סודברי מארגון "ועד ההצלה הבינלאומי" אמרה כי אתרי הכינוס מעלים לא מעט שאלות: "האם זה יעמוד בחוק הבינלאומי? האם אלו שייתפסו יועברו לנמל הבטוח הקרוב ביותר? צריך להבהיר זאת". אי בהירות מרכזית נוספת היא כיצד ואם בכלל ישולחו מהגרים שלא יוכרו כפליטים בחזרה לארצותיהם. עד כה שיעור "השיבה" עומד על פחות מ-40 אחוזים.
גם בים הסקפטיות רבה. קפטן הספינה אסטראל, שמופעלת על ידי הארגון ההומניטרי הספרדי "פרואקטיבה", חושש שמשמר החופים הלובי, הממומן ומאומן על ידי האיחוד האירופי, יוכר כזרוע הצלה בים התיכון. "במשך חודשים, הם הציגו את עצמם כגוף רשמי, מאומן וחוקי. ואלו אותם אנשים שיורים עלינו, שחוטפים אותנו", אמר הקפטן ריקרדו גאטי. "זו הצגה אחת גדולה".
לפנייה לכתב/ת 
