אזעקות וריצה לממ"ד: פוסט טראומתיים בגלל מצב ביטחוני ממושך יוכרו נפגעי פעולות איבה
פרסום ראשון: שינוי נהלים בביטוח הלאומי קובע כי אזרחים, ובכללם תושבי עוטף עזה שסובלים שנים ארוכות מחרדות בגלל המצב הביטחוני המתוח, יוכלו לבקש הכרה כנפגעי פעולות איבה. היוזם, ח"כ חיים ילין: "נפגעי האיבה הם גם אלו שנולדו וגדלו לצעקות האזעקות ולבריחה המהירה לממ"דים"
בשורה לסובלים מפוסט טראומה כתוצאה ממציאות ביטחונית מתמשכת: ברקע המתיחות בגבול רצועת עזה, ל-ynet נודע כי בעקבות שינוי נהלים של המוסד לביטוח לאומי הוחלט כי אזרחים שסובלים מפוסט טראומה כתוצאה ממצב ביטחוני מתמשך יוכרו כנפגעי פעולות איבה, גם אם לא יוכלו להצביע על אירוע ספציפי שהוביל למצבם.
השינוי המדובר יאפשר להכליל גם נפגעים בצורה עקיפה, שעד כה בקשותיהם להכרה בנכותם הנפשית נענו בשלילה, וכך נמנעה מהם קבלת סל ההטבות הכספיות ושירותי התמיכה שהם זקוקים להם בשל מצבם. כעת, גם התושבים שפגיעתם נגרמה כתוצאה מהחרדה שמלווה את חייהם שנים ארוכות בצל המצב הביטחוני בדרום - יוכלו לזכות להכרה ולסיוע.
השינוי בנהלים מגיע בתום תהליך שנמשך יותר משנה, בהובלת ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב עוטף עזה שכיהן בעבר כראש המועצה האזורית אשכול. בחודש יולי 2017 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק שהגיש ילין בנושא, ובעקבותיה הוחלט לעדכן את הטופס שבאמצעותו מגישים לביטוח לאומי בקשה להכרה כנפגע פעולות איבה. הנוסח שצורף לטופסי התביעה המעודכנים הוא: "לידיעתך, אם מדובר בפגיעה שהיא כתוצאה מרצף של אירועים ביטחוניים והצטברות חריגה של פגיעות בפרק זמן תחום וקצר, תאר באיזה פרק זמן מדובר, אופן הפגיעה או מעורבותך באירועים ומדוע רצף זה חריג לעומת תקופות אחרות עבורך".
ילין הסביר בהצעת החוק כי בעקבות ריבוי מצבי החירום בעוטף עזה, ובהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית, ניתן לראות מצבים שבהם אדם אינו שותף פעיל באירוע ספציפי של איבה, אולם סדרה של פעולות איבה לאורך זמן, בקרבתו או בקרב מי מבני משפחתו עלולה להשפיע על בריאותו הנפשית. התיקון נדרש, לגישת ח"כ ילין, לאור הנזק הנפשי המתמשך שנגרם לתושבי עוטף עזה, רבים מהם ילדים, שהתקשו להצביע על אזעקה אחת או אירוע אחד אשר גרמו לנזק ולטענתו נדרשו לעיתים להמציא תאריך פיקטיבי כדי לזכות בהכרה.
עלייה במקרי הפוסט טראומה
חוות דעת פסיכיאטרית הצביעה על כך שבערים בדרום קיימת עלייה במקרי הפוסט טראומה אשר מתאפיינים בתופעות חרדתיות ודיכאוניות. בחוות הדעת נקבע כי סימפטומים פוסט טראומתיים עלולים להתפתח גם כתוצאה מהצטברות אירועים חוזרים ולאו דווקא מאירוע מובחן בודד. בנוסף, תסמונת פוסט טראומתית איננה מתפתחת אך ורק במקרים של איום מוות ישיר על האדם, אלא מספיק כי היה עד לאירוע מסוג זה או שמי ממקורביו היה שותף לאירוע מסוג זה או כי היה עד שמיעה לאירוע מסוג זה באופן תכוף.
"נפגעי האיבה הם לא רק אלו שנפגעים ברגע הפיגוע", הסביר ח"כ ילין. "הם גם אלו שנולדו וגדלו לצעקות האזעקות, לבריחה המהירה לממ"דים, לשגרת החירום. לדוגמה - אף אחד לא יודע מזה אבל מתנהלת מלחמה של צבא מצרים נגד דאעש. כל מי שגר על הגבול שומע את המלחמה. לפעמים גם יש חשש לחדירה. הדברים האלה הם רצף, הם לא נקודתיים וקשה לציין בדיוק מה שקרה באותו רגע. גם הם יוכלו כעת לקבל את מה שמגיע להם".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, אמר כי "השינוי שערכנו בטופס התביעה בא לענות על הצורך של אזרחים הגרים ביישובים הנתונים לירי לעיתים תכופות, למצות את זכויותיהם - גם בשל טראומה נפשית מתמשכת. צעד זה הוא חלק ממהלך כלל ארגוני שאנו שוקדים עליו ליזום מיצוי זכויות של אזרחים גם אם לא תמיד הם מודעים להן".
מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי, אסנת כהן, הוסיפה: "שינינו את הטופס מתוך הבנה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות אפילו שנייה בנעליים של תושבי הדרום שלא יודעים מאיפה זה יבוא ומה יהיה בדקה הבאה. ניסינו לפשט את הדברים עבורם ולא לדרוש מהם להיות מאוד קונקרטיים ביום ובשעה, כי יש מצבים שהם מתמשכים ותושבי הדרום חווים את זה כבר 15 שנה, נפילה אחרי נפילה. יום אחד אתה מתמודד עם הקושי ועם הטראומה וביום השני אתה מתפרק".
כהן תיארה את אחד המקרים שהובילו את המוסד לביטוח לאומי לשנות את הנהלים בנושא. "היה לנו מקרה של אישה שגרה בשדרות והייתה נפילה ליד הסופר בעיר שלה, שבו בנה עובד. נשמתה פרחה מתוך דאגה. היא הגישה תביעה על טראומה ודחינו אותה מכיוון שלא הייתה חלק מהאירוע. איתרע מזלה והייתה עוד נפילה בסמוך למקום שבו בתה עובדת.
"גם את התביעה השנייה שלה דחינו מאותה סיבה. הפעם השלישית הייתה כשנפלה רקטה במרפסת ביתה. כשהיא הגישה תביעה בפעם השלישית - היא נדחתה מכיוון שהטראומה שלה נגרמה כתוצאה מהאירועים הקודמים. המקרה הגיע לפתחי ואני אמרתי שלא יקום ולא יהיה כדבר הזה, ואישרנו את התביעה שלה. זה מקרה קלאסי של טראומה מתפתחת שעכשיו נכיר בה".
לפנייה לכתב/ת 
