בן סלמאן, רוצח המונים
כשאויבי המערב מבצעים מעשי טבח הם נחרתים בזיכרון, אך כשהמערב אחראי לזוועות – הן הופכות למלחמה נשכחת. ההרג ההמוני שמובילה סעודיה בתימן מוצנע בתקשורת כי לארה"ב וידידיה אין בו רווח פוליטי
עם התערבותה של הקואליציה בראשות סעודיה במלחמת האזרחים בתימן בתחילת 2015 הוטל על תימן מצור כבד שפגע קשות באספקת מזון, תרופות ומוצרים חיוניים אחרים. במקביל החלה הקואליציה בהפצצות רחבות היקף שרבות מהן כוונו למבנים אזרחיים ובמיוחד לחוות חקלאיות, במסגרת טקטיקת הלחימה הסעודית: הרעבת תימן לכדי כניעה.
עוד ניתוחים מרתקים על הנעשה במזרח התיכון מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן
המטרה המוצהרת של הקואליציה היא הבסת המורדים החות'ים, שאותם מגדירה סעודיה כשלוחה איראנית. החות'ים הם חלק מהמיעוט הזיידי, זרם שיעי הקיים כמעט רק בתימן. מקורה של ההתקוממות החות'ית בשנות התשעים, בתנועת תחייה דתית בראשות חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, שהתקומם על ההשפעה הדתית הסעודית הגוברת וההדרה הפוליטית והכלכלית של השבטים ההרריים בצפון המדינה.
בשנת 2011 הצטרפו החות'ים לגל המחאות של "האביב הערבי" בתימן. סאלח סולק מהשלטון והוחלף על-ידי סגנו, עבד רבו מנסור האדי, במסגרת תהליך שנועד להביא לממשל חוקתי וייצוגי יותר במדינה. כשתהליך זה עלה על שרטון השתלטו החות'ים בסוף 2014 על עיר הבירה צנעא ועל אזורים נוספים, כשהם משתפים פעולה עם כוחות הנשיא המודח סאלח.
למרות הזיהוי החוזר ונשנה של החות'ים עם איראן בשיח התקשורתי, מרבית המומחים גורסים שבתחילת המלחמה ב-2015 הייתה המעורבות וההשפעה האיראנית מוגבלת, והיא התגברה משמעותית לאורך המלחמה כמעין נבואה סעודית שהגשימה את עצמה. גם היום מידת המעורבות האיראנית שנויה במחלוקת. מנגד, זיהוים של החות'ים עם איראן משרת את הסעודים בהצדקת המלחמה הברוטלית שהם מנהלים ומסווה אינטרסים אחרים, כמו ניסיונו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, לבסס עצמו כמנהיג באמצעות מלחמה שנועדה להיות קצרה ומוצלחת, או רצונה של סעודיה להותיר את תימן חלשה וסרה למרותה.
בן סלמאן, יקיר המערב: "היינו לא נורמלים, נחזור לאיסלאם המתון"
הרטוריקה של ניסיון השתלטות איראנית על תימן גם מסייעת למערב, וארצות הברית בראשו, להצדיק את תמיכתו האינטנסיבית והמכרעת בקואליציה הסעודית, תמיכה שבאה לידי ביטוי בתדלוק אווירי של המטוסים המפציצים בתימן, בחימוש ששוויו עשרות מיליארדי דולרים ובתמיכה דיפלומטית. לדעת רבים, אם תחדל ארצות הברית מתמיכתה בסעודים תסתיים המלחמה בתימן באופן מיידי.
קורבנות רבים נוספים, רובם ילדים, היו יכולים להימנע. לא לחינם רואים אזרחים רבים בתימן את המתרחש במדינתם כמלחמה אמריקנית-סעודית נגדם.
הזרם המרכזי בתקשורת האמריקנית, המעצב במידה רבה את השיח הציבורי במערב, נוטה להתעלם מפשעים המבוצעים על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה, ולהצניע את האחריות האמריקנית למתרחש כאשר מדווחים עליו. מותם של ילדי תימן נותר עלום משום שאין בו רווח פוליטי: אי אפשר להשתמש בו נגד אסד, איראן או הרוסים; הוא חושף את מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי יקיר המערב, כרוצח המונים לא פחות מאסד; והוא מגלה כי ארצות הברית – לא רק של טראמפ, אלא גם זו של אובמה, שבזמן כהונתו החלה המלחמה – היא מעצמה כוחנית שלא נרתעת מתמיכה בטבח המוני כשזה משרת את האינטרסים שלה.
ד"ר שמואל לדרמן הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
