מבצע האונס של צבא מיאנמר: תינוקות נולדים לפליטוֹת
כמעט שנה עברה מאז שמאות אלפים מבני הרוהינגה המוסלמים החלו לברוח ממיאנמר בשל מבצע צבאי שבמערב מגדירים "טיהור אתני". לפי עדויות, חיילים בודהיסטים אנסו המוני בנות רוהינגה. בחודשים האחרונים הן החלו ללדת במחנות הפליטים – לידה שרבים מבני עמן רואים בה חילול הקודש
קרוב לשנה אחרי הבריחה של המוני פליטים מוסלמים בני רוהינגה ממיאנמר לבנגלדש השכנה בעקבות מבצע שבו פתח צבא מיאנמר נגד בני המיעוט שלהם, מדווחים פעילי סיוע וסוכנות הידיעות AP כי בחודשים האחרונים ילדו בנות רוהינגה רבות שברחו למחנות הפליטים תינוקות – תוצאת מעשי האונס הרבים שלפי דיווחים ביצעו בהן חיילים בודהיסטים. רבות מהן חרדות לא רק משום שהתינוקות הם תזכורת לזוועה שעברו – אלא גם משום שמוסלמים רבים רואים במוסלמיות היולדות תינוקות לבודהיסטים כטמאות שחטאו בחילול הקודש.
עשר נשים אמיצות הסכימו לשבור את קשר השתיקה ולשוחח עם כתבי AP בתנאי ששמן לא ייחשף. הן חוששות לא רק לתדמיתן – אלא גם לפעולות תגמול מצד צבא מיאנמר. א', ילדה בת 13 בת רוהינגה ומוסלמית, היא אחת הבנות שהסכימו לדבר. בשנה שעברה פרצו חיילים לביתה ואנסו אותה. היא ומשפחתה נמלטו לעבר הגבול עם בנגלדש, ובשבועות הבאים היא חיכתה בתקווה שהמחזור יגיע. הוא לא הגיע, ובסופו של דבר נאלצה א' להשלים עם העובדה: היא הרתה לחייל שאנס אותה.
א' סיפרה ל-AP כי תקופת ההיריון הייתה עבורה כמו כלא שהיא נואשת לברוח ממנו. "האונס עצמו הרס את התמימות שלה, אבל הבאתו לעולם של תינוק מחייל בודהיסטי יכולה להרוס את חייה", נכתב בדיווח. נאנסת אחרת ששוחחה עם AP, ושהסכימה להיקרא רק ה', עברה הפלה. היא מעידה כי בעבר חשה אשמה גדולה כל כך על ההיריון שלה עד שלא סיפרה עליו לאיש. "אני לא רוצה להסתתר יותר", היא אומרת כעת.
משבר הרוהינגה פרץ במדינת המחוז ראקין שבמיאנמר אחרי שמורדים מוסלמים תקפו ב-25 באוגוסט של השנה שעברה עמדות של כוחות הביטחון. צבא מיאנמר הגיב בפעולת תגמול. הוא עצמו טען שהפעולה נועדה לטהר את השטח ממורדים, אבל ארגוני זכויות אדם בינלאומיים טענו כי הרשויות במדינה פוגעות באזרחים חפים מפשע ומבצעות רצח עם וטיהור אתני. במהלך מנוסתם של בני הרוהינגה דווח גם על שריפת בתים. מיאנמר טענה בין השאר שבני הרוהינגה עצמם הציתו את הבתים, אבל בהמשך דווח כי שריפות חדשות פרצו אחרי שבני המיעוט המוסלמי כבר ברחו מכפריהם.
לאורך השנים לא הכירה מיאנמר ב-1.1 מיליון בני רוהינגה שהתגוררו בשטחה כאזרחי המדינה, והמעמד שלהם היה למעשה "חסרי מדינה". הרשויות במיאנמר ראו בהם מהגרים בלתי חוקיים שהגיעו למדינה מבנגלדש. למתח הגדול בראקין תרמו בין השאר תוכנית של ממשלת מיאנמר להעניק אזרחות לתושבים הינדים; שני סבבי אלימות שפרצו במדינה בעשור האחרון; ותוכנית שנויה במחלוקת להענקת תעודות זהות לבני רוהינגה, שלפיה הם יוגדרו "אזרחים זרים".
כבר בתחילת השנה דיווחו כלי תקשורת במערב שהמבצע הצבאי של מיאנמר נגד המיעוט המוסלמי כלל מעשי אונס רבים שביצעו חיילים בבנות הרוהינגה. חלק מהנאנסות שהרו לאנסים הפסיקו את ההיריון בעזרת נטילת גלולות זולות להפסקת היריון שחולקו להן במחנות הפליטים. אחרות התחבטו בשאלה המייסרת אם למסור את התינוקות הלא רצויים שלהן.
א' ידעה שבמחנות הפליטים בבנגלדש העולים על גדותיהם היא תתקשה להסתיר את הריונה – וודאי שלא תוכל להסתיר תינוק שתלד. היא חששה שלידת תינוק מחייל בודהיסטי תכתים את שמה עד כדי כך ששום גבר לא ירצה לעולם לשאת אותה לאישה. אמה לקחה אותה למרפאה כדי לעבור הפלה, אבל א' הייתה מבועתת כל כך מתופעות הלוואי האפשריות שתיאר הרופא – עד שחששה כי תמות וויתרה על ההפלה. היא חזרה למקלט שלה ושם ניסתה להסתיר בשכבות של צעיפים את בטנה התופחת.
נשים שהרו כתוצאה ממעשי האונס במבצע האכזרי של מיאנמר בשנה שעברה עלולות לאבד הכול אם ידברו על מה שקרה, ולכן איש אינו יודע לומר בדיוק כמה בנות רוהינגה שנאנסו ילדו מאז תינוקות בלתי רצויים. בהתחשב בהיקפן הנרחב של התקיפות המיניות שביצעו חיילי מיאנמר נערכו ארגוני סיוע לגידול חד במספר הנשים ההרות ולעשרות תינוקות נטושים, אבל ביוני השנה נותר שיעור הילודה במרפאות במחנות הפליטים די יציב ורק כמה תינוקות נמצאו נטושים. עובדי סיוע חושדים שרבות מהנשים ניסו להסתיר את הריונן ונמנעו מלגשת לרופא. אשת ארגון "רופאים ללא גבולות" דניאלה קסיו, המתמחה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, אמרה כי היא בטוחה שנשים רבות גם מתו במהלך ההיריון או במהלך הלידה.
בחזרה ל-א'. כמה גברים שהביעו עניין בנישואים איתה כבר ויתרו והסתלקו כשגילו שנאנסה. למזלה, הוריה תומכים בה ומעודדים אותה לספר את סיפורה. "אני רוצה צדק", היא אומרת, "לכן אני מדברת אתכם".
בחודש מאי השנה נתקפה א' צירים. במשך שעות הייתה שרועה על הרצפה המלוכלכת במקלט שבו היא חיה כעת, ולבסוף ילדה בת. היא הביטה בתינוקת ורעדה: היא ראתה בה יופי, אבל גם כאב.
א' ידעה שלא תוכל לגדל את התינוקת. אביה מיהר למרפאה שמפעיל ארגון סיוע וביקש מהמסייעים שם לקחת את התינוקת, וכך היה. ארגון "הצילו את הילדים" של קרן יוניצ"ף מסר כבר כעשרה ילדים כאלה. א' נישקה את ראשה של התינוקת ואת ידיה הקטנות – ומסרה אותה בדמעות.
א' מספרת שמעת לעת עוצר עובד סיוע ליד המקלט שלה ומראה לה תמונות של בתה. "אפילו שנכנסתי להיריון מבודהיסטים אני אוהבת את התינוקת הזאת כי היא הייתה בתוכי תשעה חודשים", היא מודה, אבל מבחינתה מסירת התינוקת הייתה הבחירה הנכונה. הבחירה האפשרית היחידה.
לפנייה לכתב/ת 
