החיבוק ההיסטורי בין מנהיגי אתיופיה ואריתריאה
מאריתריאה מגיעות תמונות שרק לפני כמה שבועות איש לא יכול היה לדמיין: ר"מ אתיופיה ונשיא אריתריאה מתחבקים, ואלפי אריתריאים מריעים להם עם דגלי שתי המדינות. אחרי סכסוך בן עשרות שנים ו-80,000 הרוגים הם הכריזו: "נהרוס את החומה – ובאהבה נבנה גשר". המשמעות לקרן אפריקה עשויה להיות עצומה: שיקום כלכלי, זכויות אדם – וסוף לבריחה של פליטים
ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד הגיע אתמול (יום א') לביקור היסטורי באסמרה בירת אריתריאה וקיים פגישת פיוס עם נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי, בניסיון לשים קץ לעשרות שנים של סכסוך דיפלומטי ועימותים מזוינים בין שתי השכנות. לאחר הפגישה הכריז ראש ממשלת אתיופיה אחמד כי ארצו תנרמל את היחסים עם אריתריאה – ובכך הביא לשיאם כמה שבועות של שינוי מהיר ודרמטי שהוא עצמו הוביל ביחסים בין המדינות.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אחמד ירד ממטוס של "אתיופיה איירליינס" בנמל התעופה באסמרה וזכה לקבל פנים חמה מאפוורקי. השניים התחבקו ואז צעדו על השטיח האדום. רק לפני שבועות אחדים היה בלתי אפשרי אפילו לדמיין תמונה שכזו. ברחובותיה של בירת אריתריאה התאספו אתמול אלפים כדי להריע לשיירה של שני המנהיגים, וההמונים נופפו בדגלי אתיופיה ואריתריאה.
אחמד הודיע כי הוא ואפוורקי סיכמו שחברות התעופה הלאומיות של שתי מדינות יחדשו את הטיסות ביניהן, ושאריתריאה תיתן לאתיופיה גישה לנמליה. לדבריו סוכם שלאזרחי אריתריאה ואתיופיה יותר לבקר אלה בארצם של אלה וששתי המדינות יפתחו שגרירות זו אצל זו. "נהרוס את החומה", אמר אחמד, "ובאהבה נבנה גשר בין שתי המדינות". היום הודיעה אריתריאה כי שני המנהיגים חתמו על "הצהרה משותפת של שלום וידידות" וכי ההצהרה היא הסכם שמשמעותו סיום המלחמה בין המדינות.
ההתקרבות הפתאומית בין אתיופיה לאריתריאה מסמנת את סופה של מלחמה קרה שנמשכה שנים ארוכות ופגעה קשות בשתי המדינות. אתיופיה ואריתריאה נמצאות שתיהן בקרן אפריקה, ובעבר הייתה אריתריאה מחוז באתיופיה. ב-1993 – אחרי עשרות שנים של לחימה למען עצמאותה – יצאה אריתריאה לעצמאות. עד אז הייתה אריתריאה נתיב הגישה היחידי של אתיופיה לים האדום, ויציאתה לעצמאות הפכה את אתיופיה למובלעת.
בשנים 2000-1998 ניהלו אתיופיה ואריתריאה מלחמה קשה, ובה נהרגו כ-80,000 איש. בתום המלחמה קבעה ועדה של האו"ם כי על אתיופיה למסור לידי אריתריאה את השליטה בכמה אזורים בגבול בין המדינות, ובכלל זה את השליטה בכפר בדמה. אתיופיה סירבה לקבל את הפסיקה, ובשנים הבאות השתמרה המתיחות בינה לבין אריתריאה. קרבות פרצו מעת לעת באזור הגבול, הממשל האתיופי תמך בארגוני מורדים באריתריאה במטרה להפיל את הממשל האריתריאי, והממשל האריתריאי תמך בארגוני מורדים באתיופיה כדי להשיג מטרה דומה בצד השני. שתי המדינות נותרו מבודדות ונשלטות על-ידי כוחות הביטחון שלהן.
הממשלה באריתריאה ניצלה את הסכסוך עם אתיופיה כדי להצדיק את צעדי הדיכוי שלה נגד אזרחיה ואת הפגיעה שלה בזכויות אדם. בין השאר אילצה אריתריאה אזרחים להתגייס לצבא לתקופה בלתי מוגבלת, והאו"ם השווה את הנוהג הזה ללא פחות מאשר עבדות. על רקע הדיכוי הזה נמלטו מאות אלפים מאריתריאה, רבים לאירופה אבל לא מעטים, כידוע, גם לישראל.
אתיופיה מצדה נאלצה להסתמך על ג'יבוטי לצורכי מסחר דרך הים האדום. אתיופיה היא המדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה, והעובדה שג'יבוטי נהנתה מהזכות להיות אחראית לייבוא ולייצוא של רוב הסחורות אליה וממנה הגדילה את כובד משקלה המסחרי והדיפלומטי של ג'יבוטי באזור. אם אריתריאה אכן תיתן לאתיופיה גישה לנמליה, הדבר יועיל כלכלית לשתיהן ויציב אתגר בפני ג'יבוטי. מתן אפשרות לאזרחי אריתריאה להיכנס לאתיופיה ולאזרחי אתיופיה להיכנס לאריתריאה יאחד את שני העמים, שביניהם יש קשרי שפה, היסטוריה ומוצא אתני הדוקים. כינונם מחדש של יחסים מדיניים ומסחריים בין שתי המדינות עשוי להועיל מאוד לשתיהן ולאזור קרן אפריקה כולו, אזור מוכה מלחמות ועוני.
ראש לשכתו של אחמד, פיטסום ארגה, אמר אתמול לפני הפגישה כי מדובר בהזדמנות יוצאת דופן להתקדם לעבר השלום שייטיב עם שני העמים, ובהתחשב בהצהרה שהשמיע אחמד אחר כך – נראה שהפגישה בין השניים השיגה את מטרתה. שר ההסברה של אריתריאה, ימנה גברמסקל, פרסם בטוויטר תמונה שבה נראים שני המנהיגים מקיימים שיחה פרטית והבטיח כי הפגישה "סוללת את הדרך לשינויים מהירים וחיוביים על בסיס כיבוד של הריבונות ושל השלמות הטריטוריאלית".
החלטתו של אחמד לכבד את פסיקת האו"ם בנוגע לסכסוך הגבולות הובילה להפשרה מהירה ביחסים עם אריתריאה, ובחודש שעבר ביקרו בכירים מאריתריאה באדיס אבבה. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין דרושות הבהרות בנוגע לאופן שבו תיושם החלטת האו"ם באשר לסכסוך הגבולות. ראש ממשלת אתיופיה הצהיר כי "אין גבול בין המדינות", וזו הצהרה מעורפלת. בחודש שעבר אמר אחמד כי הכוחות האתיופיים ייסוגו מהעיר בדמה, העיר שהמחלוקת סביבה היא החריפה ביותר, אך לעת עתה הם טרם נסוגו.
אחמד, קצין מודיעין לשעבר בן 41, התמנה לראש ממשלת אתיופיה באפריל השנה. הוא בן הקבוצה האתנית אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, שהפגנות מחאה שלה הובילו להתפטרות קודמו של אחמד בתפקיד בפברואר השנה. עם כניסתו לתפקיד ביטל אחמד את מצב החירום באתיופיה ומיהר לקדם רפורמה שאפתנית המנוגדת לכמה מקווי היסוד של מדיניות מפלגת השלטון בארצו, "החזית המהפכנית הדמוקרטית של העם האתיופי" (EPRDF). אחמד שחרר מהכלא מתנגדים בולטים של הממשלה והכריז על ליברליזציה חלקית של הכלכלה. גורמים שונים הביעו חשש שהעובדה שהוא מקדם את הרפורמות במהירות עצומה תעורר חסר נחת בקרב גורמים ניצים במפלגה. בחודש שעבר הושלך רימון בעצרת שבה נאם אחמד בבירה אדיס אבבה, ושני בני אדם נהרגו.
לפנייה לכתב/ת 
