הנוסח הסופי של חוק הלאום נחשף: העברית השפה הרשמית היחידה, הערבית תוסדר בחוק נפרד

ראש הממשלה מתכוון להביא להצבעה את חוק הלאום בשבוע הבא - וכעת נחשפים השינויים שערך השר יריב לוין לקראת העלאתו במליאה לקריאה שנייה ושלישית. בין היתר, בנוסח הקודם של החוק נכתב כי השפה הערבית היא בעלת מעמד מיוחד ותונגש למוסדות הציבור, ואילו ל-ynet נודע כי בנוסח הנוכחי לא נכתב שהיא תונגש למוסדות הציבור אלא שתוסדר בחוק מיוחד.

לעיון בנוסח הסופי של החוק - לחצו כאן

כדי להעביר את החוק דרוש רוב של 61 ח"כים ולכן לכל סיעות הקואליציה הועברה הודעה על עוצר יציאות וקיזוזים, והח"כים התבקשו לא לעזוב את הכנסת עד סוף השבוע הבא, השבוע האחרון למושב הכנסת.

אלו השינויים העיקריים

סעיף השפה הערבית: במקום הנגישות החלק האחרון שונה. לוין חשש שבג"ץ ירחיב את החוק ויגיד שהכול צריך להתנהל בערבית, אז הוא שונה ל"הסדרת השימוש על פי חוק".

סעיף התפוצות 6ב: צומצם גיאוגרפית לתפוצות בלבד, מתוך חשש של החרדים מהתערבות בענייני דת ומדינה בתוך ישראל (למשל כותל).

סעיף יום העצמאות 9א: הוספה המילה חג לאומי "רשמי".

סעיף 11 - יסודות המשפט. הליכוד התבקש על ידי מפלגות להוריד את המילים "המשפט העברי", בגלל שזו הצהרה דקלרטיבית בלבד והמשפט העברי כבר קבוע בחוק.

סעיף 7ב, התיישבות יהודית: הסעיף שמאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד נשאר, למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה ומפלגות אחרות.

השר יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: גיל יוחנן)

השר לוין אמר בריאיון לאולפן ynet בהתייחסו לסוגיית השפה הערבית בחוק כי "השפה הערבית נזכרת כפי שהיא, כשפה רשמית שנייה של מדינת ישראל. זה בהחלט מעמד מיוחד וחכך צריך להיות. יש שינוי נוסח שמבהיר את המעמד באופן מדויק. אני חושב שהניסוחים בנוסח המקורי היו מעורפלים, הפעם הם יותר חדים וברורים".

לוין אמר עוד כי "הניסוח הוא מאוד פשוט, הוא מדבר על כך שערבית היא השפה הרשמית השנייה והאופן שבו ייעשה בה שימוש ייקבע בחוק. ויש סעיף נוסף, אגב, שאומר באופן מפורש שלא תהיה פגיעה במעמדה של השפה הערבית, כפי שהיה ערב חקיקת החוק הזה ולכן כל הסערה הזו היא סערה בכוס מים".

על הסעיף השנוי במחלוקת שנוגע לאפשרות להקים יישובים ליהודים בלבד, אמר השר לוין כי "הסעיף קובע באופן הברור ביותר שיש אפשרות לכל קבוצה שמעוניינת להתאגד ביחד, להקים יישוב. אני חושב שזאת זכות בסיסית של האנשים. הוא כמובן מבטל באופן מוחלט את אחת הפסיקות הכי שערורייתיות של בתי המשפט, והכוונה ל'פסק דין קעדאן' (שבו קבע בג"ץ כי מדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה)".

לדברי לוין, "הקביעה המקוממת הזאת היא דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו, ואת העניין הזה אנחנו מתקנים ומשנים כאן וזה בהחלט שינוי חשוב, שינוי היסטורי. אומר לכם בגילוי לב, חוק הלאום בא בסך הכול להחזיר את הסדר על כנו. בראשית ימי המדינה לא היה חוק לאום בגלל שבתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, הבינו את מקומם.

"בשנים האחרונות המדינה הזאת הפכה למדינת כל אזרחיה, כל מסתנניה, כל מה שקשור לחיים יהודיים הפך לאיזשהו עניין של חוסר שוויון, של אפליה פסולה וכדומה. את הדבר הזה החוק הזה בא לתקן בשורה של הוראות, ואני חושב שבמובן הזה הוא מחזיר את המדינה למקום שבו היא הייתה. זה בהחלט מהלך חשוב שמאזן בחזרה את השינויים מרחיקי הלכת שהיו בפסיקות בתי המשפט, שלצערי הרב הלכו והתרחקו מעקרונות יסוד שהיו בסיס להקמת המדינה ובסיס לציונות".

הנוסח הסופי מוסכם על ידי כל חברות הקואליציה?

"הנוסח הזה הוא תולדה של שיחות שקיימתי עם ראשי מפלגות הקואליציה, ואני מניח שעדיין יהיו אולי הערות קטנות פה ושם, אבל בסך הכול הוא מבטא הסכמה די רחבה ואני מקווה שאנחנו נצליח לעשות את התיקונים שעוד יידרשו עד לתחילת השבוע הבא ולהשלים את חקיקת החוק. אני חושב שאם נצליח לעמוד במשימה הזאת - זה יהיה בהחלט הישג היסטורי וחשוב".

ואם תושב ערבי ירצה לעבור בבני ברק ולקרוא שלט בערבית.

"בואו לא ניתמם, אני מניח שאחרי 70 שנה יש לנו בהחלט ציפייה שכלל אזרחי ישראל יידעו עברית לפחות ברמה הבסיסית של לקרוא שם רחוב, והגיע הזמן שנלך לכיוון הזה, כך זה צריך להיות, כך זה אגב קיים בכל מדינה שהיא מדינת לאום שיש לה את השפה הרשמית, וכולם קוראים, כול בני המיעוטים שחיים בה".

אתמול הביע ראש הממשלה בנימין נתניהו תקווה כי יצליח להעביר הן את חוק הגיוס והן את חוק הלאום עד לסיום מושב הכנסת הנוכחי. בנוגע לחוק הלאום אמר נתניהו כי המטרה היא להביא את החוק לאישור בשבוע הבא: "צריכים להגיע להסכמות". נתניהו אמר לראשי הקואליציה: "החוק הזה חשוב לנו, כמו שיש חוקים שחשובים לכם. אני מכבד את זה ותכבדו גם אתם".

הצעת חוק הלאום של חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת נוספים מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית ואת השפה הערבית כבעלת מעמד מיוחד.